רוקפור, ההופעה, 24/04/04
בארבי כפר סבא, 24/04/2004, 22:00. הסיפור על ההופעה שהייתה צריכה להיות ועל מה שהיה במקום. הפטיש שלי להופעות של רוקפור כבר ידוע וכמובן שלהופעה של אתמול הלכתי, סחבתי איתי חברה טובה והגענו לבארבי. ניגשנו לומר שלום לסאונדמן שמכיר את חברתי הטובה מהתקופה שהם היו עובדים ביחד, התחלנו לדבר ואז ברוך הצטרף לשיחה, בשלב הזה נטשתי אותם והלכתי לנדנד למרק שהבטיח לי את המילים של הדיסק "רשת פרפרים". כשסיימנו לדבר על הא ודא ישבנו עם האלכוהול והסיגריות וחיכינו ש "אלקטרה" יעלו לבמה. מחכות מחכות ופתאום הכסא שלידנו מוסט וברוך מזמין את עצמו לשבת איתנו ולדבר קצת לפני ההופעה, יושבים מדברים, הבן אדם מדופרס כי הוא מפסיד את משחק הכדורגל של בית"ר ירושלים והפועל (ת"א נראה לי שזה היה), כמה דקות אחרי זה הדיפרסיה עברה כשהודיעו לו בסלולארי שבית"ר ניצחו, יחי בית"ר... "איזה כיף, עכשיו אני אתן הופעה שתדפוק לכם בראש, זה עשה לי את היום הניצחון הזה". אני והחברה בהינו אחת בשניה במבט שאומר - צריך כל כך מעט כדי לרצות גברים". המשכנו לדבר על מוסיקה, הופעות ודיסקים, ברוך הודיע לי שאני בטח לא יאהב אותו יותר אבל הוא חושב שרדיוהד הפכו להיות אנשים שעושים מוסיקה נורא סינטטית. החלטתי לא להתווכח, סה"כ כל אחד זכאי לדעה שלו. בגלל שדיברתי עם פיש שעתיים לפני ההופעה והבטחנו לכתוב ביקורות על ההופעה אז דאגתי שהסאונדמן ישמור לי את הסט ליסט, אבל לא הייתי סגורה על זה, אז הייתי ילדה טובה ולקחתי איתי דף ועט, וטוב שעשיתי כך. ההופעה מתחילה, עם השיר Astronauts בגירסה פסיכדלית מהרגיל וארוכה מהרגיל, פתיח נפלא, ממשיכים עם Government ואחר כך עם Nationwide, עוברים ל You Said וקצת הקהל שהיה מקובץ בשולחנות כבר התחיל לקום ולעמוד בקידמת הבמה, שפחתכם הפדלאה בחרה להמשיך לשבת, כמה צפוי... מחליפים לרפרטואר עברי עם "האיש שראה הכל" ואחריו "אבשלום" עם בחור שעולה לבמה בשם מיקי, ויסלח לי אותו המיקי, אבל פעם הבאה תלמד את המילים ואת הטונים הנכונים לפני שאתה עולה לבמה. קפיצה בחזרה לאנגלית ול Oranges הקופצני וחברה טובה שאומרת לי "תרשמי שאת השיר הזה אני מכירה למרות שהוא באנגלית", אז רשמתי. אחר כך עוברים לקאבר של אוליבייה ניוטון ג'ון לשיר Xanadu, הגירסה שלה מאנפפת ומטופשת, הם תמיד מצליחים להוציא מהשיר הזה את המיטב. עוברים ל Honey המצויין שפותח את הדיסק החדש, ומשם ל Flowers, האחרון מסתיים בסולו התופים של איסר, למי שלא היה בהופעה של "רוקפור" איסר נוהג על פי מצב רוח לעשות להטוטי תופים ולהוכיח לכולם שהוא חיה אמיתית ליד התופים, עם כח שלא נגמר ואנרגיות שהולכות ומתעצמות מרגע לרגע. הסולו הזה הוא כמה דקות טובות כשהקהל שומר על דממה מופתית ומדי פעם בקטעים של שקט מוחא כפיים וצורח בהתלהבות, דוגרי – קטע כזה לפעמים שווה הופעה שלמה. ככה בין הסוף של Flowers ותחילת הסולו של איסר החברה רומזת לי שברוך ממש ברח מהבמה, התעלמנו מהעובדה הזו וחיכינו ששאר הלהקה תצטרף בחזרה לאיסר ויתחילו ההדרנים. ואכן הם עולים לבמה, איסר נשאר על התופים ממילא, מרק עולה ותופס את הבס, אלי ניגש למיקרופון ומתחיל לשיר את "מכונת הזמן", קצת לפני הפזמון הבטנו אחת בשניה ושאלנו "איפה ברוך?" עוד שתי שורות בערך הוא אמור לשיר אבל הוא לא נראה ברקע, במקום זה אלי מסיט את המיקרופון לקהל ונותן לו לעשות את החלק של ברוך, אח"כ הוא ממשיך לבד את שאר השיר, גם את החלק שלו וגם את החלק של ברוך. אחרי שהוא מבין שברוך לא ממש הולך לחזור לבמה הוא עובר לקהל ושואל אותו מה הם רוצים לשמוע עכשיו, אני שמעתי עשרה בחירות שונות לפחות (ואת עצמי צועקת seatbelts אבל זה לא עזר לי כי אני רחוקה מהם), ואז הם עברו לנגן את "הכעס", הנגינה נשמעה קצת ערומה והיה ברור שחסר מישהו, למרות שמרק עבר לנגן על החשמלית של ברוך היה חסר הבס של מרק ונקלענו למין לופ שאומר שמה שלא יהיה זה לא אותו הדבר בלי ברוך על הבמה. אחרי הכעס אלי מציע שדורון, בסיסט להקת "אלקטרה" יעלה לעזור להם, בין לבין הוא זורק שלברוך נמאס והוא עזב. דורון מסתבר מכיר הרבה שירים אבל לא של רוקפור, אצלם הוא יודע רק את "כל כיוון", אז קיבלנו את "כל כיוון", דורון עשה טעות וניסה לשיר איתם, קצת הרס את ההרמוניה אבל סלחנו לו. נגמר השיר ומי חוזר במפתיע? אכן זהו ברוך, שסיפר לכולם שהייתה לו נפילת מתח והוא בילה מאחורי הקלעים מקיא את נשמתו, אפושהוא בחלק הזה נקרע לו מיתר בגיטרה, איבדתי ריכוז בלהבין מתי בדיוק נקרע המיתר. סלחנו לו ועברנו ל "שוב לא שקט", וממנו הישר ל "לפעמים", היה נדמה שהסטליסט משתנה בכדי להקל את חזרתו של ברוך אל הבמה עם שירים שקטים יחסית ולא קופצניים ותובעניים. President of Me שזה בסופו של דבר עוד בלדה מסיים את רפרטואר "סופשבוע רגוע בגלגל"צ" לדברי אלי, ומשם חוזרים לקצב המוכר והטוב עם "קטיפה שחורה" כשאחריו מגיע Crush on Subtitles המצויין שמלווה לאחריו ב Fuzzy White שהיא לטעמי פסיכדליה מושלמת בהופעה שכזו. מגלה שטעיתי עם פאזי כששומעת את צליליו הראשונים של "חור בלבנה" קלאסיקת הקלסיקות של רוקפור וסוכריה אמיתית לפני ירידה מהבמה. החברה יורדים מהבמה ועולים שוב לאחר שהכוסות מאיימות להישבר מהדפיקות הקצביות שלהם על השולחן (מזל שסיימתי את הווייט ראשן שלי לפני שהתחלתי לדפוק גם אני על השולחן), ההנאה חוזרת כשההדרן השני נפתח בשיר Route 66, אחד הלועזיים היותר אהובים עליי. הם תכננו לרדת סופית מהבמה כשברוך גרר אותם לעוד שיר, הפעם זה באמת היה הסוף – Wild Animals סיים את ההופעה המדהימה הזאת שכללה 22 שירים, בסיסט נעלם, בסיסט מחליף, שירים לבקשתך, בסיסט חוזר, מיתר קרוע והרבה קיא בחדר האומנים. חפיף, העיקר שנהניתי. אז הנה בצורה מסודרת רשימת השירים שבוצעה: Astronauts Government Nationwide You Said האיש שראה הכל אבשלום – גירסת מיקי מהקהל. Oranges Xanadu Honey Flowers מכונת הזמן – בלי ברוך הכעס – בלי ברוך כל כיוון – עם דורון מ "אלקטרה" על תקן מחליף שוב לא שקט – הנה ברוך! לפעמים President of Me קטיפה שחורה Crush on Subtitles Fuzzy White חור בלבנה Route 66 Wild Animals זהו, נגמר, עד ההופעה הבאה. ואני מצרפת בכל זאת את הסטליסט המקורי...
Rockfour – Forest Woods
בארבי כפר סבא, 24/04/2004, 22:00. הסיפור על ההופעה שהייתה צריכה להיות ועל מה שהיה במקום. הפטיש שלי להופעות של רוקפור כבר ידוע וכמובן שלהופעה של אתמול הלכתי, סחבתי איתי חברה טובה והגענו לבארבי. ניגשנו לומר שלום לסאונדמן שמכיר את חברתי הטובה מהתקופה שהם היו עובדים ביחד, התחלנו לדבר ואז ברוך הצטרף לשיחה, בשלב הזה נטשתי אותם והלכתי לנדנד למרק שהבטיח לי את המילים של הדיסק "רשת פרפרים". כשסיימנו לדבר על הא ודא ישבנו עם האלכוהול והסיגריות וחיכינו ש "אלקטרה" יעלו לבמה. מחכות מחכות ופתאום הכסא שלידנו מוסט וברוך מזמין את עצמו לשבת איתנו ולדבר קצת לפני ההופעה, יושבים מדברים, הבן אדם מדופרס כי הוא מפסיד את משחק הכדורגל של בית"ר ירושלים והפועל (ת"א נראה לי שזה היה), כמה דקות אחרי זה הדיפרסיה עברה כשהודיעו לו בסלולארי שבית"ר ניצחו, יחי בית"ר... "איזה כיף, עכשיו אני אתן הופעה שתדפוק לכם בראש, זה עשה לי את היום הניצחון הזה". אני והחברה בהינו אחת בשניה במבט שאומר - צריך כל כך מעט כדי לרצות גברים". המשכנו לדבר על מוסיקה, הופעות ודיסקים, ברוך הודיע לי שאני בטח לא יאהב אותו יותר אבל הוא חושב שרדיוהד הפכו להיות אנשים שעושים מוסיקה נורא סינטטית. החלטתי לא להתווכח, סה"כ כל אחד זכאי לדעה שלו. בגלל שדיברתי עם פיש שעתיים לפני ההופעה והבטחנו לכתוב ביקורות על ההופעה אז דאגתי שהסאונדמן ישמור לי את הסט ליסט, אבל לא הייתי סגורה על זה, אז הייתי ילדה טובה ולקחתי איתי דף ועט, וטוב שעשיתי כך. ההופעה מתחילה, עם השיר Astronauts בגירסה פסיכדלית מהרגיל וארוכה מהרגיל, פתיח נפלא, ממשיכים עם Government ואחר כך עם Nationwide, עוברים ל You Said וקצת הקהל שהיה מקובץ בשולחנות כבר התחיל לקום ולעמוד בקידמת הבמה, שפחתכם הפדלאה בחרה להמשיך לשבת, כמה צפוי... מחליפים לרפרטואר עברי עם "האיש שראה הכל" ואחריו "אבשלום" עם בחור שעולה לבמה בשם מיקי, ויסלח לי אותו המיקי, אבל פעם הבאה תלמד את המילים ואת הטונים הנכונים לפני שאתה עולה לבמה. קפיצה בחזרה לאנגלית ול Oranges הקופצני וחברה טובה שאומרת לי "תרשמי שאת השיר הזה אני מכירה למרות שהוא באנגלית", אז רשמתי. אחר כך עוברים לקאבר של אוליבייה ניוטון ג'ון לשיר Xanadu, הגירסה שלה מאנפפת ומטופשת, הם תמיד מצליחים להוציא מהשיר הזה את המיטב. עוברים ל Honey המצויין שפותח את הדיסק החדש, ומשם ל Flowers, האחרון מסתיים בסולו התופים של איסר, למי שלא היה בהופעה של "רוקפור" איסר נוהג על פי מצב רוח לעשות להטוטי תופים ולהוכיח לכולם שהוא חיה אמיתית ליד התופים, עם כח שלא נגמר ואנרגיות שהולכות ומתעצמות מרגע לרגע. הסולו הזה הוא כמה דקות טובות כשהקהל שומר על דממה מופתית ומדי פעם בקטעים של שקט מוחא כפיים וצורח בהתלהבות, דוגרי – קטע כזה לפעמים שווה הופעה שלמה. ככה בין הסוף של Flowers ותחילת הסולו של איסר החברה רומזת לי שברוך ממש ברח מהבמה, התעלמנו מהעובדה הזו וחיכינו ששאר הלהקה תצטרף בחזרה לאיסר ויתחילו ההדרנים. ואכן הם עולים לבמה, איסר נשאר על התופים ממילא, מרק עולה ותופס את הבס, אלי ניגש למיקרופון ומתחיל לשיר את "מכונת הזמן", קצת לפני הפזמון הבטנו אחת בשניה ושאלנו "איפה ברוך?" עוד שתי שורות בערך הוא אמור לשיר אבל הוא לא נראה ברקע, במקום זה אלי מסיט את המיקרופון לקהל ונותן לו לעשות את החלק של ברוך, אח"כ הוא ממשיך לבד את שאר השיר, גם את החלק שלו וגם את החלק של ברוך. אחרי שהוא מבין שברוך לא ממש הולך לחזור לבמה הוא עובר לקהל ושואל אותו מה הם רוצים לשמוע עכשיו, אני שמעתי עשרה בחירות שונות לפחות (ואת עצמי צועקת seatbelts אבל זה לא עזר לי כי אני רחוקה מהם), ואז הם עברו לנגן את "הכעס", הנגינה נשמעה קצת ערומה והיה ברור שחסר מישהו, למרות שמרק עבר לנגן על החשמלית של ברוך היה חסר הבס של מרק ונקלענו למין לופ שאומר שמה שלא יהיה זה לא אותו הדבר בלי ברוך על הבמה. אחרי הכעס אלי מציע שדורון, בסיסט להקת "אלקטרה" יעלה לעזור להם, בין לבין הוא זורק שלברוך נמאס והוא עזב. דורון מסתבר מכיר הרבה שירים אבל לא של רוקפור, אצלם הוא יודע רק את "כל כיוון", אז קיבלנו את "כל כיוון", דורון עשה טעות וניסה לשיר איתם, קצת הרס את ההרמוניה אבל סלחנו לו. נגמר השיר ומי חוזר במפתיע? אכן זהו ברוך, שסיפר לכולם שהייתה לו נפילת מתח והוא בילה מאחורי הקלעים מקיא את נשמתו, אפושהוא בחלק הזה נקרע לו מיתר בגיטרה, איבדתי ריכוז בלהבין מתי בדיוק נקרע המיתר. סלחנו לו ועברנו ל "שוב לא שקט", וממנו הישר ל "לפעמים", היה נדמה שהסטליסט משתנה בכדי להקל את חזרתו של ברוך אל הבמה עם שירים שקטים יחסית ולא קופצניים ותובעניים. President of Me שזה בסופו של דבר עוד בלדה מסיים את רפרטואר "סופשבוע רגוע בגלגל"צ" לדברי אלי, ומשם חוזרים לקצב המוכר והטוב עם "קטיפה שחורה" כשאחריו מגיע Crush on Subtitles המצויין שמלווה לאחריו ב Fuzzy White שהיא לטעמי פסיכדליה מושלמת בהופעה שכזו. מגלה שטעיתי עם פאזי כששומעת את צליליו הראשונים של "חור בלבנה" קלאסיקת הקלסיקות של רוקפור וסוכריה אמיתית לפני ירידה מהבמה. החברה יורדים מהבמה ועולים שוב לאחר שהכוסות מאיימות להישבר מהדפיקות הקצביות שלהם על השולחן (מזל שסיימתי את הווייט ראשן שלי לפני שהתחלתי לדפוק גם אני על השולחן), ההנאה חוזרת כשההדרן השני נפתח בשיר Route 66, אחד הלועזיים היותר אהובים עליי. הם תכננו לרדת סופית מהבמה כשברוך גרר אותם לעוד שיר, הפעם זה באמת היה הסוף – Wild Animals סיים את ההופעה המדהימה הזאת שכללה 22 שירים, בסיסט נעלם, בסיסט מחליף, שירים לבקשתך, בסיסט חוזר, מיתר קרוע והרבה קיא בחדר האומנים. חפיף, העיקר שנהניתי. אז הנה בצורה מסודרת רשימת השירים שבוצעה: Astronauts Government Nationwide You Said האיש שראה הכל אבשלום – גירסת מיקי מהקהל. Oranges Xanadu Honey Flowers מכונת הזמן – בלי ברוך הכעס – בלי ברוך כל כיוון – עם דורון מ "אלקטרה" על תקן מחליף שוב לא שקט – הנה ברוך! לפעמים President of Me קטיפה שחורה Crush on Subtitles Fuzzy White חור בלבנה Route 66 Wild Animals זהו, נגמר, עד ההופעה הבאה. ואני מצרפת בכל זאת את הסטליסט המקורי...
