תגובה
אני לא מכירה את פרטי ההלכות בזה, אבל עד כמה שידוע לי, ואני מקווה שאני לא טועה, לא מתייחסים לממזר כממזר, אם לא ידוע שהוא כזה. לא שאם יסתירו את הדבר זה יעזור, אבל אם אין דרך לדעת שהוא כזה, אין בעיה. כי אין דרך אחרת, הרי לא לכל אחד ידוע מה עבר על הדורות הקודמים- כמו למשל, ילדים שיצאו מהשואה ללא אף קרוב משפחה או מכר, מי יודע? אנשים ששרדו פרעות, אנשים ש"מתו" במלחמות (ובעצם "רק" נישבו), ועוד- מי יודע? ובדת היהודית יש עקרון שהיא לא מחייבת דברים בלתי ניתנים למעשה- "כי לא בשמיים היא"- אלא רק בהתאם למה שאנחנו מסוגלים. ואשה שמזייפת אישור, לא הופכת בכך את בניה לממזרים. ממזר הוא אחד שנולד לאשה נשואה- מאדם אחר- שאינה נשואה אליו (אם למשל, אשה התגרשה מבעלה בגרושין לא תקינים עפ"י ההלכה, היא נחשבת לנשואה, עפ"י ההלכה). עד כמה שידוע לי, הרבנות אינה מוכנה להשיא, אם אין אישור מהמקווה, אך אין זה קשור לממזרות. הבעיתיות בעניין ממזרות היא בעיקר בגירושין. (מה שכולל, כמובן, שאשה שנישאת, לא תהיה נשואה לאחר). ואם את חושבת שאין ממזרים חוזרים בתשובה, אז נדמה לי שאת טועה. ההלכה לא פוסלת את הממזרים כבני אדם! הבעיה שלהם היא, שהם אינם יכולים להתחתן עם כל אדם, אך יכולים להתחתן עם גרים או עם ממזרים, וזה קורה. אדם שחוזר בתשובה כי הוא גילה את האמת, אם הוא
באמת מעוניין לחיות לפי דרך האמת שהוא גילה, הוא יחזור בתשובה, גם אם הוא ממזר. ומי שיוצא בחריפות נגד ברית מילה, כפעולה ששוללת את האדם מזכותו בנוגע לגופו, אינו יכול לסתור את עצמו מהכיוון הזה, ולגרום לילדים שלו, על לא עוול בכפם, לדבר כזה. ואני חושבת, שלמען הילדים, שהגיוני שלפחות אחד מהצאצאים של אדם יחזור בתשובה (כי אם לא, אז גם אין הרבה סיכויים שישארו יהודים), שווה לעבור תהליך שחוששים ממנו, כדי למנוע מכל אותם צאצאים של אותו אחד שחזר בתשובה, את הפגיעה הזאת. אני לא באה לומר לך, או לכל אחד אחר, מה לעשות או מה לחשוב, אין לי שום סמכות לכך, אבל אנחנו עושים כל כך הרבה למען הילדים שלנו- כמה סבל עוברים במהלך הבאת ילד אחד לעולם? 9 חודשי הריון ולידה, שלפעמים גובלים בסבל לא קטן בכלל (אבל הילד שווה את הכל, לדעת נשים רבות שעברו הרבה..), אז עוד משהו שמפחדים ממנו, כמה שהפחד גדול - לדעתי, טובת הילד צריכה להילקח בחשבון. ואם אני מפחדת כמו-אני-לא-יודעת-מה מהריון ולידה, אז לא אביא ילדים לעולם??? זה לא שיקול כלל, אפילו לא השיקול האחרון. ברור שהחוזר מרוויח משהו בעיני עצמו! לחיות בעולם שפתאום מגלים, ורואים כמה הוא טוב (אני מדברת על הרגשה סובייקטיבית, ועל כל עולם שמגלים, כך שאין צורך להתפס לרעיון שעולם הדת אינו טוב, ושאר קלישאות שאינן קשורות), זו הרגשה נהדרת. ומה זה "בעיקר נהנה"? בוודאי שהוא נהנה מצורת חיים שממצה את עצמה, למה שלא יהנה מכך? אני בטוחה שלא חוזרים בתשובה כי "כיף" לשמור מצוות. ההנאה היא אולי בסגנון החיים, ובוודאי שזוהי הסיבה למעבר- סגנון חיים של אותו אדם, עד עכשיו, לא היה מספיק ממצה, לרוחו, והוא גילה משהו טוב יותר- למה לא להשתנות? גילוי הרוחניות/האור/העולם המלא - זו זו ההנאה. וזה לא קל בכלל! הנאה סתמית לא הייתה גורמת לאדם לחזור בתשובה, זה קשה מידי בשביל "תמורה" מזערית כל כך. לבוש שחור בקיץ אינו הלכה שנקבעה בתורה. מה שנקבע בתורה זה, ללכת לפי המנהגים- לשמור על הלבוש הנהוג. לכן, לכל עדה/זרם/וכד´ יש את סגנון הלבוש שלה- אותו סגנון לבוש יחודי, ששמר על ייחודיותו (התבדלותו- ע"מ לשמור על עצמו) של העם בגלות, בין הגויים. אגב לבוש שחור בקיץ- זהו לבוש שלובשים בעיקר בשבת ובימים טובים. רוב בני האדם, לובשים בגדים רגילים בימי חול, אפילו ש"בגדים רגילים" הם מכנסיים כהות, שכן, כאלה לובשים גם הרבה חילונים- ובכלל, אנשים במקומות שאמורים לכבד את עצמם- אפילו נהגי אגד . בכלל לא מהנה ללבוש שחור בקיץ, למרות שכאשר רגילים לסוג לבוש מסוים, הגוף מתרגל. ואני אסביר: אם אני רגילה ללכת עם שרוול שמכסה את המרפק- לא יהיה לי חם יותר בקיץ, מאלה שהולכים עם שרוול קצר יותר, או בלי שרוול בכלל. המדד שהגוף שלי סיגל לעצמו, הינו שונה. דוגמא: אם מישהי(/מישהו) שרגילה ללכת בקיץ עם בגדים מינימליים, תלבש שרוול ארוך, או בגד מבד קצת יותר "בדי", היא תרגיש שהיא נחנקת, הרבה יותר משאני ארגיש שאני נחנקת (ואני לא ארגיש כך, למרות שלא אלך כך, אלא אם כן, זהו יום ממש חם). אגב, מבחינת קרינת השמש, בריא יותר ללכת עם עור מכוסה (ואם לא, אז לפחות מוגן- דבר שרובנו לא מקפידים עליו), ולכן, לא חייבים להיות דתיים, ע"מ ללכת עם בגדים ארוכים. אז אולי בגלל ה"הנאה" הזאת כדאי לחזור בתשובה?
מצטערת על האריכות,