רוצה קצת לשתף
אני כמעט לא כותבת אבל קוראת סמויה באופן קבוע.
הפעם חרגתי מהרגלי והחלטתי לשתף ולו רק בשביל לחלוק עם מישהו את מה שעובר עליי.
אז ככה, אני די מבוגרת, נשואה עם ילדים, ההפרעה יחסית טרייה, בטוחה שצצה בעקבות משברים שונים.
ההרגשה שלי היא שכל פעם שנצרכת התמודדות בנושא מסוים זה מנטרל אותי ובא בבירור על חשבון משהו אחר.
זה מן מעגל כזה, לופ אינסופי שגורם לי להתייאש ולהרים ידיים כבר מראש.
במקרים כאלו הכי נוח לי לברוח להפרעה ולהדחיק את שאר הקושי אבל אחרי שכבר הייתי בתחתית מבחינת כל ההפרעה ותולדותיה (אשפוזים, ריחוק מהילדים ועוד.)
אז אני ממש לא רוצה להגיע לשם שוב.
הכי מדכא אותי שהייתה תקופה טובה ובמקום לשמוח בה כל הזמן דאגתי מתי תבוא הנפילה הבאה..
והיא אכן באה.
עצוב לי..
אני כמעט לא כותבת אבל קוראת סמויה באופן קבוע.
הפעם חרגתי מהרגלי והחלטתי לשתף ולו רק בשביל לחלוק עם מישהו את מה שעובר עליי.
אז ככה, אני די מבוגרת, נשואה עם ילדים, ההפרעה יחסית טרייה, בטוחה שצצה בעקבות משברים שונים.
ההרגשה שלי היא שכל פעם שנצרכת התמודדות בנושא מסוים זה מנטרל אותי ובא בבירור על חשבון משהו אחר.
זה מן מעגל כזה, לופ אינסופי שגורם לי להתייאש ולהרים ידיים כבר מראש.
במקרים כאלו הכי נוח לי לברוח להפרעה ולהדחיק את שאר הקושי אבל אחרי שכבר הייתי בתחתית מבחינת כל ההפרעה ותולדותיה (אשפוזים, ריחוק מהילדים ועוד.)
אז אני ממש לא רוצה להגיע לשם שוב.
הכי מדכא אותי שהייתה תקופה טובה ובמקום לשמוח בה כל הזמן דאגתי מתי תבוא הנפילה הבאה..
והיא אכן באה.
עצוב לי..
