sad purple
New member
רוצה קצת לבכות....
אני לא מאימנה שגם אני הגעתי הנה. התחתנתי מאוחר.... כי לקח לי זמן למצוא אותו... ועכשיו מסתבר ש.. זה לא ... פשוט לא. איך אצליח להתמודד עם הרגשת הכישלון? איך אצליח להתמודד עם הבכי האין סופי? איך אצליח לחזור ולהיות מי שהיתי? איך אצליח להפסיק להאשים את עצמי - שלא ראיתי ולא שמעתי את מה שכולם ראו ושמעו? האם בכלל יש חיים אחרי? התפרצתי לדלת פתוחה, צר לי על ההודעה הזו. אבל כל כך קשה לי. יום טוב יותר לכולכם.
אני לא מאימנה שגם אני הגעתי הנה. התחתנתי מאוחר.... כי לקח לי זמן למצוא אותו... ועכשיו מסתבר ש.. זה לא ... פשוט לא. איך אצליח להתמודד עם הרגשת הכישלון? איך אצליח להתמודד עם הבכי האין סופי? איך אצליח לחזור ולהיות מי שהיתי? איך אצליח להפסיק להאשים את עצמי - שלא ראיתי ולא שמעתי את מה שכולם ראו ושמעו? האם בכלל יש חיים אחרי? התפרצתי לדלת פתוחה, צר לי על ההודעה הזו. אבל כל כך קשה לי. יום טוב יותר לכולכם.