איילולה211
New member
רוצה לשתף
היום הייתי בראיון עבודה בבית ספר. כמובן שדיברתי עם האם קודם.
היועצת והתרפיסטית של בית הספר דיברו איתי. השיחה עם התרפסטית היתה בסדר, אך כשהגעתי ליועצת הבנתי יש כאן בעיה מורכבת יותר.
מדובר בילד בכיתה ה, שקשה לו להתחבר לילדים ולכן הדרך שהוא מצא היא "להציק". כך הוא מקבל את תשומת הלב. המצב הביא אותו למריבות עם ילדים.
בשנה שעברה היתה לו משהי אמהית, שעזרה לא אבל היתה מגוננת מידי ולא הציבה גבולות.
הילד לא מסתכל בעיניים, וצריך קודם כל היכרות ממושכת עם הסייעת כדי שיהיה אימון, כלומר הרבה עבודה וזמן של חצי שנה בלבד עד לסוף השנה.
בשנה שעברה נתנו לו 24 שעות שבועיות, אבל בגלל שהוא התקדם קיצרו ל- 16 שעות שבועיות.
הסייעת שהיתה השנה עבדה 3 ימים בשבוע בלבד, וזה לא רק שלא קידם אותו אלא נוצר מצב שלא התפתח קשר בין הסייעת לילד.
הנקודה היא שאני לא מאשימה את הסייעת אני מאשימה את המערכת, שיודעת שמדובר בתקופה של התבגרות חברתית וכל המשתמע מכך. גם הילדים האלה מתחילים להבין שהחלק החברתי הוא משהו חשוב ולכן הם מתחילים את עניין "ההתחברות", אבל זה לא הולך טוב משום שמאז הגן הם לא תרגלו מיומנויות חברתיות.
מכאן שהמצב לא טוב מבחינה חברתית.
היום כשהייתי אצל היועצת, ואחרי שתיארה את המצב, הודעתי לה שזה לא מספיק 16 שעות שבועיות, כי ברגע שאני אגיע לבית הספר הכל יהיה בסדר ובימים שאני לא יהיה אז יהיו בעיות.
(אציין שכך היה עם הילד הראשון שאתו עבדתי. ממש כך).
היועצת הבינה את מה שאמרתי לה והחליטה שהשעות חייבות להתפרס על 4-5 ימים. לא שזה יעזור. אין סיכוי זמן של 16 שעות לא מתאים לילד כזה. לא יעזור. (הנסיון שלי מדבר).
אציין שוב שהסייעת שעזבה עבדה 3 ימים בלבד.
וכאן אני רוצה לפנות אליכם. אפילו אם הילד/ה שלכם מתקדמת יפה, אל תתנו למערכת להוריד לכם שעות. ככל שהסייעת נמצאת יותר עם הילד/ה כך ההתקדמות שלה תהיה יותר טובה ובמיוחד בתקופת התבגרות.
תודה
היום הייתי בראיון עבודה בבית ספר. כמובן שדיברתי עם האם קודם.
היועצת והתרפיסטית של בית הספר דיברו איתי. השיחה עם התרפסטית היתה בסדר, אך כשהגעתי ליועצת הבנתי יש כאן בעיה מורכבת יותר.
מדובר בילד בכיתה ה, שקשה לו להתחבר לילדים ולכן הדרך שהוא מצא היא "להציק". כך הוא מקבל את תשומת הלב. המצב הביא אותו למריבות עם ילדים.
בשנה שעברה היתה לו משהי אמהית, שעזרה לא אבל היתה מגוננת מידי ולא הציבה גבולות.
הילד לא מסתכל בעיניים, וצריך קודם כל היכרות ממושכת עם הסייעת כדי שיהיה אימון, כלומר הרבה עבודה וזמן של חצי שנה בלבד עד לסוף השנה.
בשנה שעברה נתנו לו 24 שעות שבועיות, אבל בגלל שהוא התקדם קיצרו ל- 16 שעות שבועיות.
הסייעת שהיתה השנה עבדה 3 ימים בשבוע בלבד, וזה לא רק שלא קידם אותו אלא נוצר מצב שלא התפתח קשר בין הסייעת לילד.
הנקודה היא שאני לא מאשימה את הסייעת אני מאשימה את המערכת, שיודעת שמדובר בתקופה של התבגרות חברתית וכל המשתמע מכך. גם הילדים האלה מתחילים להבין שהחלק החברתי הוא משהו חשוב ולכן הם מתחילים את עניין "ההתחברות", אבל זה לא הולך טוב משום שמאז הגן הם לא תרגלו מיומנויות חברתיות.
מכאן שהמצב לא טוב מבחינה חברתית.
היום כשהייתי אצל היועצת, ואחרי שתיארה את המצב, הודעתי לה שזה לא מספיק 16 שעות שבועיות, כי ברגע שאני אגיע לבית הספר הכל יהיה בסדר ובימים שאני לא יהיה אז יהיו בעיות.
(אציין שכך היה עם הילד הראשון שאתו עבדתי. ממש כך).
היועצת הבינה את מה שאמרתי לה והחליטה שהשעות חייבות להתפרס על 4-5 ימים. לא שזה יעזור. אין סיכוי זמן של 16 שעות לא מתאים לילד כזה. לא יעזור. (הנסיון שלי מדבר).
אציין שוב שהסייעת שעזבה עבדה 3 ימים בלבד.
וכאן אני רוצה לפנות אליכם. אפילו אם הילד/ה שלכם מתקדמת יפה, אל תתנו למערכת להוריד לכם שעות. ככל שהסייעת נמצאת יותר עם הילד/ה כך ההתקדמות שלה תהיה יותר טובה ובמיוחד בתקופת התבגרות.
תודה