רוצה לשתף אותכם

רוצה לשתף אותכם

מהיום שילדתי כבר שנה +חודשיים אבד לי החשק והכח לטפל בעצמי צבע איפור לקנות לי בגדים מרגישה שאין לי כוחות לעצמי כי העולל מוציא ממני את כל הכח אני יודעת שזה לא בסדר אבל אני מרגישה שנכנסתי למין בועה של בית טיטולים ובקבוקים מן שיגרה משעממת שמתחילה להוציא אותי מדעתי אני מרגישה ריקה מבפנים למרות שהעולל ממלא אותי המון אבל אני נעלמתי לעצמי אין יותר אני יש רק אותו .גם היחסים אם הבן זוג הם לא מה שהיו התרחקנו המון אחד משני מהיום שילדתי שנינו עסוקים רק בו אין לנו יותר אותנו .רציתי סתם לשתף ואשמח לקבל תגובות אם מישהי עברה דבר דומה ? ואיך מחזירים את האני לעצמי ואת הזוגיות הפורחת שהייתה לי עד לפני הלידה?
 
פשוט עושים למען הזוגיות ולמען עצמך!

הדרך שאת פועלת בה היא בדיוק הדרך לכישלון בתחום הזוגיות ובכלל...לגביך. לכי תצבעי את השיער תתאפרי תארגני בייביסיטר ותתקשרי לבעלך ותגידי לו שהיום זה היום שלכם אתם יוצאים! מבלים! עושים אהבה ורק כייף.. נכון שיש ילד קטן זה יותר קשה...אבל אני מאמינה שאם נתעסק רק בו...בן הזוג יעלב ויחפש את מה שאנחנו לא מספקים לו במקום אחר...וחבל.. יכולה להיות זוגיות נפלאה גם עם ילד קטן... לכו לסרט...דברו מה אפשר לעשות ביחד לבד וביחד עם הילד... אפשר! רק תרצי בכך.
 

בלינקה

New member
צריך לעשות

גם אם אין חשק. לקבוע זמן ביומן וללכת למספרה, להתאפר ולהתלבש בבוקר. לקבוע עם חברות ולהחליט שאת דופקת הופעה. לארגן בייביסיטר ולצאת לקפה עם בן הזוג. בהתחלה זה מרגיש כמו מאמץ, ואפילו כמו התחפשות, אבל זה כיף, וזה הופך שוב להיות שגרתי.
 

בוציקה

New member
כ"כ מסכימה איתך

זה באמת מרגיש כמו מאמץ בפעם הראשונה, ואפילו איזה זיוף עצמי כזה אבל מה שזה עושה לעצמך, לבן זוג ואפילו לילד - קשה לתאר. אני ממש נהנית ללכת לעבודה לבושה היטב, מאופרת ומסופרת כמו שצריך. גם כיף לבעלי שיש לו בת זוג מטופחת (כך לפחות הוא אומר).
 

ליאם711

New member
גם אני מסכימה עם בלינקה - תומר שלנו

רק בן שבעה שבועות, אבל ממש מההתחלה החלטתי שאני לא אכנע למערבולת שאת תיארת (מניסיון של חברות/עמיתות לעבודה/אחיות). זה התחיל כבר בשבוע לידתו - ילדתי אותו ביום ב', ביום ה' שוחררנו מבית החולים וביום ז' כבר טיילתי עם אישי היקר לבד בקניון ואכלנו במסעדה (הרגשנו שעם כל הלחץ והאנשים מסביב אין לנו זמן איכות לבדנו כדי ל"בשל" לבד את חווית הלידה). מאז, אנו מקפידים לצאת מידי שבוע עם חברים. אני בנוסף מנצלת את חופשת הלידה ונפגשת עם חברותיי, כי כשאחזור לעבודה בעוד 5 שבועות כבר יהיה לי קשה כל עניין המפגשים הליליים הללו איתן בתי קפה). אישי תומך בי מאד, כי הוא מבין שאני 24 שעות סביב תומר (גם בשעות שהוא בית לאחר העבודה, קשה לו לתרום הרבה כי הוא לומד. אך אין ספק שהוא משתדל...). בנוגע למה שבלינקה כתבה - זה כ"כ נכון. בתחלה הרגשתי שהיציאות מן הבית הן זיוף ומה שאני רק רוצה לעשות זה לחזור הביתה ולהיות עם תומר, אבל אני לא נכנעת ומפעם לפעם זה מרגיש הרבה יותר טוב!!! ליאם.
 

אורה S

New member
טיפ נוסף.. אפשר גם בבית

אנחנו הרבה פעמים שעדי ישנה אם זה בשבת בצהריים או בערב יום רגיל מכבים את הטלוויזיה והטלפונים שמים מוזיקה שאנחנו אוהבים ופשוט מדברים על החיים על השאיפות על תקווה נכון הרבה פעמים זה על עדי ואיך היא עושה ככה או עושה אחרת אבל אנחנו נטו יחד בלי הפרעות לא חייבים לצאת ולהוציא כסף הזוגיות היא בפנים שפוט צריך לפנות לה מקום! בהצלחה!
 

HoGod

New member
מצטרפת לכל מה שנאחר לך עד כה

ומוסיפה: את צריכה זמן לעצמך
אם זה ללכת לקניות, מספרה, חוג וגם להיפגש עם חברות לקפה\סרט\מסעדה\הליכה\whatever עם כל האהבה והמסירות שלנו לאפרוחים הקטנים, אנחנו עדיין בני אדם בזכות עצמנו ואני לא מאמינה שאני מצטטת את אודטה, אבל פעם היא אמרה בתוכנית שלה: כמו שבהנשמה מפה לפה צריך לקחת קודם אויר ואז נותנים לאדם השני, ככה צריך קודם שיהיה לנו לעצמנו כדי שיהיה לנו מה לתת לאחרים. זה חשוב
 
זה אןלי ישמע לא טוב אבל

אחרי הלידה הייתי במן דיכאון וניתקתי קשרים אם כל החברות שהיו לי (הם לא היו בדיוק החברות שרציתי לידי)אני לא מצטערת שאין לי אותם אבל אני כן מצטערת שאני לבד בלי אף חברה אחת לספר לה באמת מה עובר עלי וגם בשביל סתם לצאת לקפה
 

HoGod

New member
מאיזה איזור את? אני יודעת שהבנות

נפגשות פה מדי פעם
 

boringvered

New member
את מעוניינת בשינוי המצב?

הייתי מתחילה עם דברים קטנים. להחליט על יציאה משותפת ולארגן בייביסיטר, לקנות בגד אחד יפה, לבקש מהסבים לשמור על הנכד ולצאת לסופשבוע... קצת לגוון. להכריז על יום בשבוע שהוא יום של אמא שבו אמא יוצאת לפגוש חברות... ורד
 

עדידס77

New member
תצאי, תבלי ותעשי חיים !

אני השבוע, החלטתי שאני הולכת להסתפר ולהראות יותר טוב (אחרי הרבה מאוד זמו שלא עשיתי את זה לעצמי). את לא יודעת כמה שזה היה טוב. טיפלו בי, פינקו אותי. זה בשביל הנפש שלך, וכל אחת חייבת את זה לעצמה. לפעמים אין כוח וחשק להתחיל לקום, להתלבש ולצאת, אבל תראי שאם תתחילי יהיה לך נורא כיף. אני בטוחה שהבעל יאהב את מה שיראה, ויציאה זוגית, רק שניכם, תעשה לכם רק טוב. למה, לא מגיע לכם? תעשו חיים והרבה אהבה!!
 

מתרגשת

New member
מרימים את התחת ומתחילים לעשות../images/Emo70.gif

אף אחד לא יכול לעשות בשבילך, את צריכה להחליט ולקום ולעשות. קומי בוקר אחד (רצוי מחר), שימי את העולל בטיפולו של מישהו אחר מלבדך ולכי לפנק את עצמך בתספורת טובה, מניקור, פדיקור וכל מה שבא לך, שתי קפה באיזה מקום נחמד שתמיד רצית ותקני לך ולבעלך כרטיסים לסרט או הצגה שאתם נורא רוצים לראות ולא יוצא לכם. תתחילי מאיזה שהוא מקום ותראי שלא תוכלי להפסיק לעשות בשביל עצמך. אם תהיי אשה נבולה אז גם האמהות תיראה בסופו של דבר כנטל ולא העונד שהיא צריכה להיות. שיהיה בהצלחה ואני מחכה לדיווחים על התקדמות בכיוון הנכון. אההה וחשוב יותר מהכל: קבלי
עידוד וצאי לך לדרכך.
 
אוקיי בנות בתור התחלה

אז קבעתי למחר תור למספרה וטיפול פנים + גבות שנראות כבר אני לא אפרט ובקשר לכוס קפה עדיין אין לי אם מי לשתות אבל אני יסתדר מקסימום לבד
 
למעלה