רוצה לשפוך את הלב
שלום לכולם. מקוה שאמצא פה עצה. אני בת 37 ובעלי בן 38. יש לנו שלושה ילדים, האחת בעלת צרכים מיוחדים. נשואים 13 שנה. האהבה שלנו היתה מטורפת, הרגשתי שהתחתנתי עם אהבת חיי. היום הכל מת. אין אהבה. אין סקס. אין חיבה. אין הערכה. אין יחס. אבל יש ויש: ויכוחים הקנטות האשמות הדדיות (למעשה, תמיד הוא מאשים אותי) והמון תסכול. אני כבר מזמן הצעתי לו להתגרש. הרי לא טוב לנו ביחד. הוא אומר שטוב לו ככה. בכל פעם שאני מאיימת בגירושים, הוא מפחד ומשתפר קצת, לתקופה קצרה. אני לא עובדת, אך יודעת שאוכל לקבל עזרה גדולה מההורים אם יהיה לי צורך. אני לא נוהגת, אך לומדת נהיגה ובעלי בפאניקה מכך. בקיצור, אני מתה להתגרש ולשפר את חיי אבל הוא לא רוצה. הוא טוען שזה יפגע בילדים והאמת היא שהם זקוקים לו. אני לא יכולה להסתדר איתם לבד, ואני פוחדת שאם נתגרש הוא יעלם מחייהם (כך הוא מאיים). חוץ מזה, אין לי כוח לפתוח בהליכים מכוערים של גירושים (כי זה מה שהוא טוען שיהיה) וגם לא בא לי להעציב את ההורים שלי שגם ככה הרוסים (בגלל הילדה). לא טוב לי, אבל אני פוחדת שיהיה קשה להאבק בו. אני פוחדת משינוי. אני רוצה שיהיה כמו באגדות, הכל על מי מנוחות. יש עיצה?
שלום לכולם. מקוה שאמצא פה עצה. אני בת 37 ובעלי בן 38. יש לנו שלושה ילדים, האחת בעלת צרכים מיוחדים. נשואים 13 שנה. האהבה שלנו היתה מטורפת, הרגשתי שהתחתנתי עם אהבת חיי. היום הכל מת. אין אהבה. אין סקס. אין חיבה. אין הערכה. אין יחס. אבל יש ויש: ויכוחים הקנטות האשמות הדדיות (למעשה, תמיד הוא מאשים אותי) והמון תסכול. אני כבר מזמן הצעתי לו להתגרש. הרי לא טוב לנו ביחד. הוא אומר שטוב לו ככה. בכל פעם שאני מאיימת בגירושים, הוא מפחד ומשתפר קצת, לתקופה קצרה. אני לא עובדת, אך יודעת שאוכל לקבל עזרה גדולה מההורים אם יהיה לי צורך. אני לא נוהגת, אך לומדת נהיגה ובעלי בפאניקה מכך. בקיצור, אני מתה להתגרש ולשפר את חיי אבל הוא לא רוצה. הוא טוען שזה יפגע בילדים והאמת היא שהם זקוקים לו. אני לא יכולה להסתדר איתם לבד, ואני פוחדת שאם נתגרש הוא יעלם מחייהם (כך הוא מאיים). חוץ מזה, אין לי כוח לפתוח בהליכים מכוערים של גירושים (כי זה מה שהוא טוען שיהיה) וגם לא בא לי להעציב את ההורים שלי שגם ככה הרוסים (בגלל הילדה). לא טוב לי, אבל אני פוחדת שיהיה קשה להאבק בו. אני פוחדת משינוי. אני רוצה שיהיה כמו באגדות, הכל על מי מנוחות. יש עיצה?