רוצה לשאול

galigal33

New member
רוצה לשאול

אני אציק לכם בשאלות מידי פעם הקשורות להתפתחות הקטן שלי..(עוד 10 ימים יהייה בן עשרה חודשים) אני עוקבת אחריו בשל חששות שהתעוררו אצלי (והסבתא)מגיל צעיר יותר ועובדת איתו בבית. ובינתיים גם מעשירה את שערות ראשי בצבע הלבן מרוב דאגה (אבל זה סתם הומור שחור...) השאלות שלי לאור ההתקדמויות האחרונות שלו: 1 האם זחילה אלי כשאני קוראת לו נחשבת לאקט תיקשורתי? 2 לאחרונה אני באה אליו ואומרת לו בקול חזק "אה" והוא חוזר אחרי או עונה לי ב"אה" ואז אני ככה בתורות. האם זה נחשב חיקוי? האם זה אקט תיקשורתי? מלבד זה לא מחקה שום דבר כרגע אבל חוזר הרבה על בה-בה-בה ולפעמים מה-מה -מה. תגידו לי שאלו סימנים טובים.
 

איריס56

New member
התפתחות

ערב טוב, אני יכולה לומר מתוך טעות שאינ עשיתי. אלון לא עשה הרבה דברים שהיה אמור לעשות בגיל 8 חודשים ואחות טיפת החלב אמרה לי כבר מגיל חצי שנה ללכת להתפתחות הילד ואני סירבתי כי מה פתאום לילד שלי יש בעיה. מובן שזו היתה טעות גסה, וכשהגעתי בסופו של דבר ליחידה להתפתחות הילד כשאלון היה בן שנה הוא אובחן ומובן מאליו שהיתה בעיה והיום הוא כבר אובחן ומוכר כילד PDD, עם הבן הצעיר כבר לא חיכיתי והלכתי ליחידה בגיל חצי שנה וטוב שעשיתי זאת כי גם איתו ישנן בעיות והם מטופלות. אחרי כל הבירבורים שלי הצעתי אליך היא לא להקשיב לאף סבתא או דודה, תיגשי לאחות טיפת חלב היא מוסמכת לאבחן בעיית התפתחות ובשביל זה היא קיימת ותשאלי אותה את כל השאלות שלך. אם ישנה בעיה היא לא תעלם לעולם וחבל לבזבז זמן יקר של טיפול ואיבחון במחשבות ושאלות. מקווה שאין לילד כלום. בהצלחה, איריס
 

galigal33

New member
הי איריס

תודה על התגובה אבל אל דאגה הילד כבר ראה נוירולוג, טיפת חלב, שי-לי עצמון ומרפאה בעיסוק שלא לדבר על עוד כמה רופאים שנתנו חוות דעתם . מהכל יצאתי מבולבלת ואני עובדת איתו בעצמי בבית. בגדול , כרגע לא ראו שום נורת אזהרה (למעט זה שהוא רק זוחל גחון).אני כן רואה ולכן עובדת איתו. אני החלטתי שאני לא הולכת לעוד אבחונים בגיל הזה. שלא לדבר שהבנתי שכרגע אם אין משהו בולט מאוד אין הרבה מה לעשות. אני עושה איתו הרבה קשב משותף וזה אכן מתפתח. מעודדת אותו לתיקשורת , משחקים , שירים, קו-קו, הפתעות ויצירתיות בלי סוף. ודרך אגב אחות טיפת חלב אצלנו היתה פשוט בדיחה שלא לדבר על הרופאה שם. היא רק אמרה לי "אנחנו מסכמות שאת מוציאה את השטויות האלו מהראש" מה ראו אצלכם בגיל 8 חודשים?
 

איריס56

New member
התפתחות

היי, אצלנו בגיל 8 חודשים ראו עיכוב התפתחות גלובלי. נאמר לי באלו המילים: "אם ילד אחר רגיל ברחוב יעשה 100% שלך יעדשה כל החיים 80% ואת צריכה לדאוג שיגיע עם ה- 80% כמה שיותר רחוק ותכיני כסף למורים פרטיים". בגיל 9 כאמור אובחן כ- PDD ולכן לא התקדם בדיוק לפי הצפי של הרופא ההתפתחתי, אבל יודע לתקשר, קורא טוב אבל לאט, כותב בלי שגיאות ויודע לפתור תרגילי חשבון ברמה השבר הפשוט, וזה מאוד מעודד כיוון שישנם ילדים בגילו ובמצבו ברמה נמוכה יותר. שבת שלום, איריס
 
שלום גלי,

לשאלותיך- 1. לא בהכרח. בטוח שזה מעיד על יכולת שמיעתית. מאידך הוא יכול לזחול אליך גם כסקרנות לגבי מקור הצליל. האם הוא זוחל אליך רק כשאת קוראת בשמו? או שהוא זוחל גם כשאת קוראת בשם מישהו או משהו אחר? 2. כן, זה חיקוי. זה יכול להיות אקט תקשורתי, וזה יכול להיות חיקוי סתמי שקורה גם כששומעים טלויזיה או רדיו. אני אשמח תמיד למצוא לך סימנים טובים, אבל המסקנה היא שכדי לבדוק האם הילד תקשורתי צריך להסתכל ולבחון מכלול התנהגויות שלו ולא רק נקודות ספורדיות. אם יש לך חשש- מומלץ לפנות לאבחון מקצועי. רונית ולגרין קלינאית תקשורת
 

galigal33

New member
תודה רונית והבהרות

כתבתי קצת לאיריס למעלה על מה שאנחנו כבר עשינו ועושים. בגדול אני די עושה לבד . קיבלתי הדרכה של שי -לי עצמון פעם אחת. היא אמרה שהילד תיקשורתי ותיקשורת זאת לא הבעייה שלו אבל הוא בטטה.0באותה תקופה עוד לא זחל) בגלל שכרגע אי אפשר לראות שום נורת אזהרה ותסלחי לי רונית אבל הבנתי שכרגע אני מכירה את בני יותר טוב מכולם אני עובדת איתו לבד . אז ככה: הוא זוחל אלי כשנימאס לו לשחק, כשהוא רוצה שאני ארים אותו, כשאני חוזרת אחרי שלא ראה אותי, מושיט לי ידיים (עשה את זה יחסית מאוחר בגיל 8 חודשים) , לפעמים מטפס עלי. בפרוש הוא לא זוחל אלי כי הוא סקרן לגבי הקול אבל הוא בהחלט צריך ממני משהו(שארים אותו, שנחליף פעילות, שנישן וכו'..) ואת צודקת לגבי מכלול התנהגויות אבל את זה לא רואה מאבחן בשעה. אני רואה אותו כל כך הרבה שאני יכולה לדעת לפי הנשימה שלו אם הוא הולך לפתוח את הפה ולמלמל.
 
היי!

אני קוראת עכשיו ספר "הכשר לקשר" ובדיוק אתמול קראתי שבסביבות גיל 10 חודשים בהתפתחות תקינה אמור להופיע אצל תינוק "קשב משותף", זה אומר בעצם שתינוק אמור להבין שלבן אדם אחר יש מבט שונה משלו על הסביבה והחפצים. פרקטית אפשר לראות שתינוק לוקח איזה חפץ ומסתכל עליך לפני שהוא מפעיל אותו ואז לפי המראה שלך הוא מחליט מה לעשות, אם הוא רואה שאת רגוע או מחייכת אז הוא מבין שהוא יכול להמשיך, אם הוא רואה שאת דואגת, חוששת או כועסת הוא לא ממשיך (או שממשיך אם הוא רוצה לנסות את הגבולות), בכל מקרה הוא כאילו מתיעץ איתך. אני יכולה להגיד לך שבן שלי לא עשה את זה כמעט. בת שלי (גם בת 10 חודשים בעוד מספר ימים) כן עושה את זה כבר די הרבה זמן.
 
במבינה-

את מערבת שני נושאים. קשב משותף, joint attention הוא היכולת לצרף את המבט שלך למבט של מישהו שמסתכל על כלב למשל. זאת אומרת אם אמא מסתכלת לעבר נקודה מסויימת הילד מסוגל להצטרף אליה במבט לעבר אותה הנקודה. יש דבר שנקרא joint action שבו התינוק שרוצה את הבקבוק שעומד על השיש, ועדיין אין לו מילים, מסתכל על אמא, ועל הבקבוק, ושוב על אמא, ושוב על הבקבוק עד שאמא מבינה ונותנת לו את הבקבוק. זה כאילו הוא גרם לאמא לפעול על ידי המבט. מה שאת אומרת זה יותר התייחסות לתחושות או תובנות של הזולת, תיאורית המיינד בהתחלתה, וזה לא בהכרח ניתן לראות בגיל צעיר כזה. רונית ולגרין קלינאית תקשורת
 
את צודקת

"קשב משותף" - זה שם לא נכון, הכוונה הייתה באמת להתייחסות לתחושות או תובנות של הזולת. וזה לפי הספר מתפתח בסביבות גיל 10 חודשים. למשל אצל הבת שלי מה שאני רואה שברגע שהיא רוצה לעשות משהו עם חפץ כלשהו היא מסתכלת עליי בשביל לקבל אישור או אולי פשוט לשתף אותי בפעולות שלה ורק אחרי זה ממשיכה בפעילות. אצל בן שלי אף פעם לא ראיתי את זה.
 

galigal33

New member
אז מה כן יש:

אם אני שמה את הטלפון על רמקול והוא שומע את הצליל הוא מסתכל עלי ועל הטלפון. אם מישהו זר נותן לו משהו הוא יסתכל על המישהו ועל המשהו אחרי ויקח. בגדול ככל שהוא גדל יש יותר מזה. וזה קורה גם בכל מיני מצבים אחרים אבל ממש לא תמיד .יש זמנים שאני ממש לא מעניינת אותו ואני יכולה לקרוא לו אלף פעם והוא לא יסתכל אלי.יש מצבים שהוא יסתכל מייד. joint action לא ראיתי בכלל! אני רוצה רק להדגיש שעד גיל 7.5 חודשים לא היה שום דבר מאלו.
 
למעלה