רוצה לשאול אתכם פה...

TatyBar

New member
רוצה לשאול אתכם פה...

מעתיקה לפה שאלה שהפניתי לפורום אחר גם... אולי יהיו לכם תובנות..? רקע קצר למי שלא מכיר אותי: נשואה פעם שניה. ילדה בת כמעט 8 מנישואין ראשונים. ילדה בת 3 מנישואין שניים. בעלי הולנדי. גרנו בארץ יחד תקופה - ואחרי שלא הסתדר - הוא חזר להולנד. כרגע אני מנהלת תביעת הגירה נגד הגרוש, שתאפשר לי להצטרף לבעלי בהולנד, עם שתי הבנות. (עוד רקע - הגרוש הסכים להגירה בהתחלה - ובגלל זה בעלי כבר חזר להולנד ואני התפטרתי מהעבודה שהיתה לי - ואח"כ הגרוש חזר בו - ומכאן התביעה). קיבלתי עכשיו הצעת עבודה. מעולה! במקצוע שלי ובתחום שלי והכל..... ומחברה גדולה, הולנדית, שהמטה שלה ממקודם בהולנד. מראש אמרתי שאני לא יכולה להתחייב למשרה מלאה - אז הם מוכנים שאעבוד כיועצת חיצונית. בשעות שלי, ולעבוד מהבית אפילו.... יועצת חיצונית. הם רוצים אותי מאוד (מכירים אותי מהארץ) - ומוכנים שאתחיל כבר עכשיו מהארץ. אבל מה - העבודה כרוכה בנסיעות. זו חברה ענקית, ציבורית, בינלאומית. ואני צריכה לנסוע למדינות האחרות שם.... משהו כמו יומיים שלושה - פעם בשבועיים. לכל מיני יעדים באירופה (נכון לעכשיו זה רק אירופה)... לפני שילדתי את הקטנה שלי - העבודה שלי היתה כרוכה בהמון נסיעות לחו"ל. מה שהשפיע על הילדה הגדולה. הייתי נוסעת לחמישה ימים - פעם בחודש חודשיים. זה היה לה קשה ולכן בשלב מסויים בעבודה הקודמת שהיתה לי - התחלתי לוותר על הנסיעות (שגם ככה לא סבלתי אותן - אבל זו היתה העבודה שלי אז). אחד הדברים ששמחתי מאוד בגינם היה שכשהתפטרתי - ידעתי שלא יהיו יותר טיסות. רק טיסות פרטיות של טיולים וביקורים. לא עבודה. שונאת את זה. ואגב מאוד מאוד מפחדת מטיסות. אבל מנסה לא לתת לזה לשלוט לי בחיים. בכל אופן .. כרגע - בעלי בחו"ל ואני לבד, ואין לי עבודה. התפקיד שלו מאוד בכיר אבל בכל זאת - צריך לפרנס שני בתים - אחד בהולנד ואחד בארץ - וטיסות וביקורים של אחד לשני. ההצעה - מעולה. לא רואה איך תהיה לי הצעת עבודה כזו אחרי שאעבור לשם. אבל - הנסיעות........... אוי ווי. איך לא בא לי. אני בהתלבטות עצומה. אלו לא נסיעות ארוכות כמו שהיו לי בעבר. רק יומיים שלושה מדי פעם. נגיד פעם או פעמיים בחודש. ואולי תהיה לי מישהי שתוכל לגור אצלי בבית כשאני לא בארץ. ואם לא "חצי אופר" כזו - אז יש לי אמא שמוכנה לעשות את זה. להיות אצלי בכל פעם שאני בחו"ל. (זה אגב מה שהיה קורה כשהייתי טסה בעבודה הקודמת. אמא שלי היתה באה לגור אצלי ולטפל בילדה). יש לציין שאני גרה בת"א ואמא שלי בב"ש וכמובן יש לי גם אבא וסבתות... כך שזה לא מובן מאליו שהיא תעשה את המאמץ הזה - אבל בשבילה זה כן מובן מאליו ואני מעריכה את זה מאוד כמובן. אז אני בהתלבטות. אני לבד. שתי בנות - 8+3. להיעדר מהבית לימיים שלושה פעם בשבועיים-שלושה. ואז תהיה להן מישהי שתטפל בהן כשאני לא נמצאת (מישהי מקסימה שהיתה גננת של שתיהן ושתיהן מכירות אותה טוב מאוד ואוהבות אותה מאוד מאוד. ואני סומכת עליה לחלוטין - או אמא שלי כמובן). והעבודה הזו יכולה להתחיל מפה - מארץ - ולהמשיך אחרי שאעבור להולנד. אחרי שנעבור - הנסיעות יהיו מאוזנות ביני לבין בעלי (שנוסע מדי פעם גם) כך שכשהוא נוסע אני בבית וכשאני נוסעת הוא יהיה בבית עם שתי הבנות. זו יציבות, זו הזדמנות, זה עניין אישי ומקצועי מעבר ללהיות אמא עקרת בית (ואני נהנית מזה מאוד...אולי יותר מדי אפילו מה שגורם לי לרצות היות פשוט בבית.... אבל מה שלא מתאים לי וליכולות ולצרכים שלי כבן אדם ואשה משכילה וקרייריסטית שהייתי...). ואני לא יודעת מה להחליט.. הצעות? הערות? הארות? משהו?? please help??? תודה..............
 

חנהר

New member
לפי דעתי

את באמת נשמעת אישה משכילה וקרייריסטית, את לא מסוג האמהות שנשארות לדאוג לילדים בבית, זה לגיטימי לחלוטין. יהיו אנשים שיאמרו אז בשביל מה הבאת ילדים? את זה את יודעת ואף אחד לא יחליט החלטות בשבילך. תחשבי על מה יותר חשוב לך, את תמיד תישארי את, שאפתנית, רצה קדימה, סקרנית, טורפת את העולם. ולגבי הבנות, עד כמה חשוב לך לגדל אותם, אולי יותר יציב בשבילהן שהן יגדלו עם האבא שלהן. למה שלא תתיעצי עם גרושך ותחשבו שניכם מה הכי טוב לבנות, באמת ובכנות. כי ברור לשניכם מה אתם רוצים לעצמכם.
 

חנהר

New member
תצטרך לחכות בתור ../images/Emo8.gif

איילה, סמאק ויעלי לפנייך.
 

חנהר

New member
אוי רגע

עם איילה כבר סיימתי, סמאק ויעלי אז עכשיו תהיה השלישי.
 

ayala26

New member
מסובך לי לייעץ אבל מעלה כמה נקודות למחשבה

קודם כל בהצלחה בתביעה ברור שלילדה יהיה הכי טוב איתך, אמא שלה, אין שאלה בכלל להשאיר אותה מאחור לא בא בחשבון! גם לאור מה שסיפרת על גרושך. ילדה לא אמורה להפרד מאמא שלה ולגדול עם אבא שמיד מפעיל את הוריו כי הוא מתקשה להסתדר עם ילדה אחת לבד... וגם לא לעניין להפריד את האחיות זו מזו. לגבי העבודה, באופן אישי לי זה לא מתאים אבל אני מראש לא עובדת בתחום שמצריך העדרות כזו. לך זה התאים. בת כמה היתה הגדולה כשהנסיעות השפיעו עליה? קודם כל, כל ילד הוא אחר ולא בהכרח על הקטנה זה ישפיע אותו הדבר והגדולה - האם זה עדיין ישפיע עליה גם עכשיו כשהיא כבר גדולה? נקודה נוספת: יהיה להן זמן עם סבתא וזה חשוב כי כשאתן תעזבו להולנד יהיה להן פחות זמן עם סבתא - זו נקודה שלא ציינת אז אני מוסיפה לך, מקווה שלא מקשה
 

TatyBar

New member
היי

אני לא בטוחה שהז מתאים לי כבר. זה התאים לי פעם. אח"כ כבר לא. ואני מאוד נהנית מזה שאין לי עבודה עכשיו ואין טיסות ואין כלום. אני אדם לעצמי ואני פה בשביל עצמי והכי בשביל הבנות. ומאוד קשה לי לוותר על זה. וממש לא בא לי טיסות ונסיעות. אני יודעת שכל ילד מקבל את זה אחרת... הגדולה היתה בת כשנה שנתיים כשהתחלתי עם הטיסות. וזה נמשך כמה שנים.. עכשיו היא עוד מעט בת 8. הפסקתי עם טיסות לפני כשנה וחצי. והקטנה היא גדולה יותר ממה שהיתה הגדולה כשהתחלתי עם הטיסות אז יהיה לה יותר קל.. ולגבי הסבתא.. אני חושבת על זה המון. אמא שלי היתה זו שהיתה פה בשביל הבת שלי, כשהייתי בחו"ל. ובגלל זה היא מאוד מאוד מאוד מאוד קשורה אליה. מאוד. רק המחשבה על הנסיעה שלנו להולנד מביאה אותה להתמוטטות.. אני חושבת שמה שכתבת הוא נכון - ומצד שני - זה יגרום לה להיקשר אליהן כל כך יותר חזק... שבבוא המעבר המשבר שלה יהיה גדול יותר. חשבתי על זה גם. ועכשיו דיברתי עם הגננת שחשבתי עליה - והיא לא יכולה. היא לא פנויה.. אז צריך לחשוב על משהו אחר..... ממש לא יודעת מה לעשות. בדקתי עם עוה"ד. ואין בעיה עם המשפט. הוא אמר שדווקא זה יראה שאני רצינית מאוד לגבי ההגירה. וברור שתמיד אפשר לעזוב את העבודה אם זה יותר מדי עבורי או עבור הבנות. פשוט לא בטוחה שאני רוצה את זה בכלל.....
אוף.
 

ayala26

New member
רק על עצמי לדבר ידעתי

אני יודעת שזה לא מתאים לי. גם החצי משרה שיש לי שאני חוזרת הביתה אחרי 8 שעות עבודה זו פרידה ארוכה מדי בשבילי מהילדים שלי. וגם מעדיפה עבודה במנטליות הולנדית מאשר ישראלית. לי לא מתאים להיות משועבדת לעבודה.
 

azardevlieger

New member
אני מציע לקפוץ על ההזדמנות הנהדרת

למצוא עבודה בארץ זרה זה לא דבר פשוט, אף בעל עסק לא מעונין לקנות חתול בשק. למצוא את המעסיק הראשון שמוכן להעסיק אותך זה הכי חשוב ופה באה חברה ונותנת לך את זה על מגש של כסף. חוץ מזה בהולנד עובדים הרבה פחות קשה מאשר בארץ. משרה מלאה היא 36 שעות בלבד. ורוב השנים כאן עובדות אפילו פחות מזה.
 

TatyBar

New member
הי

רק תיקון אחד... זו חברה הולנדית, אבל עם ניהול בינלאומי. וממש לא עם תרבות ארגונית הולנדית. יותר ״ישראלית״. אין להם כמעט עובדים הולנדים, כי הם לא עובדים 36 שעות. זה כמו בארץ. עובדים עד הערב. ולפעמים עד הלילה. אין להם חצי משרה. באופן עקרוני. רק לי הם מוכנים להציע משרה חלקית, במסווה של יועצת חיצונית. כדי לא ליצור תקדים. אז זו לא עבודה ״הולנדית של אמהות״.. לצערי. זו עבודה של קריעת תחת. רק שלי מציעים פחות שעות. בבית... עדיין, התרבות הארגונית, היא לא הולנדית. בכלל. ואני יודעת שלמצוא עבודה בחו״ל הוא משימה איומה וקשה ומלחיצה ושוברת. לכן אני מרגישה קצת חוסר אחריות לסרב. אבל מה אם ממש לא בא לי??
 

smaak

New member
אם ממש לא בא לך

אז קחי בחשבון שיכול להיות שייקח זמן עד שתמצאי עבודה, ואם אין לכם בעיה כלכלית שמחייבת אותך לעבוד, זה בסדר, אבל אם אתם צריכים את הכסף ולחוצים, חשבי אם מתאימה לך שנה ראשונה של התאקלמות שבה את צריכה ללמוד את השפה מעבר למבחן בשגרירות, ומעבר לעובדה שבעבודות שהולנדית נדרשת בהן, מעסיקים מעדיפים קודם כל מי שיש לו הולנדית ברמה של שפת אם על פני מישהו שלא. מצד שני, אם אתם הולכים לגור באיזור אמסטרדם, אולי תוכלי למצוא עבודה בחברה בינלאומית אחרת, וזה יהיה פחות קשה.
 

חנהר

New member
וואו כמה סטיגמות

כל ראיון עבודה אליו הלכתי בהולנד, לא היתה דרישה לשפה ההולנדית. יש המון הזדמנויות עבודה במקצועות הנכונים כמו בכל מקום בעולם.
 

TatyBar

New member
הי..

אני יודעת.. לקחתי בחשבון את הכל... מלבד מבחן השפה השני.. ששכחתי ממנו אבל אני לא מאמינה שהוא יהווה בעיה. אני טובה בשפות. מה שכן - בווקאי ייקח זמן עד שאדע את השפה ברמה שתאפשר לי להתקבל לעבודה בהולנדית. וגם בחברה בינלאומית לא בטוחה שיהיה כל כך למצוא... ויש לי כמה קשרים שאוכל להפעיל אבל כלום לא בטוח. לקחתי בחשבון הכל והכל והכל... ואין לי שום דרך להכריע. חשבתי - עד אתמול - שההשפעה על הבנות היא הכף שמכריעה את ההחלטה. אבל כמו שכתבתי - לאחר התייעצות עם הפסיכולוגית החינוכית אני מבינה שההשפעה לא כזו דרמטית... ואנחנו מאוד צריכים כסף. אבל לא ברמה שאי אפשר להסתדר אם אין לי עבודה. יש לו תפקיד בכיר בחברה גדולה. כך שההכנסה שלי היא לא שאלה של קניית אוכל. יותר שאלה של לא לחיות לפי תקציב או צמצום גדול מדי. בוודאי שזה יעזור. רק גם ההחלטה היא לא לעבוד - גם ככה נחיה. בקיצור - לא יודעת כלום....
 
למעלה