רוצה לפרוק

רוצה לפרוק

היום נעלבתי מאדם מאוד קרוב אני מנסה להרות את ילדי השלישי ולא כל כך הולך מפאת הגיל כנראה. היום בשיחה של דה והא עלתה השאלה האם יש משהו ? עניתי שעוד לא מיד עלתה התגובה - את נורמלית , משחקת בגורל שלך , מספיק עברת מי שפיר בגיל 34 עם השניה . מה יהיה אם.. ממש כעסתי עוד לא הצלחתי בכלל להרות, כל הריון מלווה במיליון חששת בעיקר בגיל מופלג מלחיץ אז עוד הייתי צריכה את כל החששות מול הפרצוף מהאדם הכי קרוב, למה להורים יש נטיה להשתלט ולדחוף, ולמה אני מתרגשת מזה בכלל? זהו פרקתי.
 
לאמא לשניים

השתגעת??? את ילדה. אני את השני בגיל 39 והכל מעולה נא להרגע ולהרגיע את מי שמבלבל במוח. נכון שאחרי גיל ארבעים יש יותר סיכונים אבל גם את צעירה וגם זה לא ילד ראשון...בהצלחה
 
בוקר טוב, וברוכה הבאה - מצטרפת לדברי קמי החתו

אל תתייחסי ברור שעם הגיל עולים הסיכונים, אבל 37 זה בכלל לא מבוגר יש פה מישהי שכתבה שבגיל 47 היא הרתה ספונטנית אם ההריונות הקודמים היו ספונטניים אין סיבה שזה לא יהיה בכל מקרה כן הייתי לוקחת מהרופא הפניה לבדיקות הומונליות לראות שהכל תקין
 

מעצימה

New member
יקירתי את ממש עוללה.....

אם הייתי יכולה לחזור להיות בגילך..הייתי מנסה עוד אחד... בשביל שהקטן שלי לא יהיה לבד...(האחיות גדולות)..
 

cat 331

New member
ממש לא ישישה מידי

איזה שטויות שאנשים מדברים לא יאומן אחלה גיל ללדת הבת הבבכורה שלי נולדה כשהייתי בת 41 וחצי (ספונטני) על תשימי לב לקשקושים
 

TaraSky

New member
37 במיוחד אם היו הריונות - בד"כ לא בעייתי

תעבדי על ילד שלישי ובכיף! כבר ענו לך לגבי הגיל להריונות קודמים. ו...אולי לא כדאי לשתף קרובים או רחוקים בתוכניות...אלא אם כן את יכולה לעמוד בלחץ ובשאלות... ואני אגב ילדתי את בני קצת לפני 39 והיום 43 - ממשיכה לנסות להביא אח או אחות לבני. בהצלחה!
 

ר ע נ נ ה

New member
לא להעלב

קודם כל לאנשים קרובים יש נטיה לגונן מפניי כשלונות, מציפיות שאולי לא יתמששו או מכך שמשהו ישתבש. בסך הכל מה שנאמר זה ביטוי לפחדים של האדם שאמר, אני הייתי מציעה לך לבחור לא להעלב ולא לקחת ללב. אם את מכוונת מטרה והמטרה היא עוד הריון, זה לא צריך לשנות לך מה אומרים מסביב, צריך לגדל עור של פיל אין ברירה. אם זה מישהו קרוב אפשר גם לאמר שאת לא מעוניינת לשמוע, שאת צריכה חיזוקים ולא חששות סביבך.
 

דינהלה1

New member
בקשר לפחדים בהריון

אשתף אותך בחוויה האישית שלי, קרה לי בשני ההריונות שבשלב מסוים נכנסתי לפחדים והכנסתי את עצמי לסרטים בדיוק כפי שאת מתארת. התחלתי לחשוש מה יקרה אם משהו ישתבש....ואז בשלב מסוים תפסתי את עצמי והחלטתי די "
הרי ידעתי שאני עושה את כל מה שאפשר כדי שהכל יהיה בסדר: השקעתי ממיטב כספי כדי ללכת לרופאים טובים, לבדיקות שהמליצו לי, שיניתי תפריט אכילה וכו..הגעתי למסקנה שמה שבשליטה שלי אני עושה את כל מה שאפשר אבל מה שלא לא יעזור לפחד... בנוסף זה מזיק לעובר ופוגע בסיכויים לכניסה להריון. לכן החלטתי שאני עוברת ל"מוד של מחשבות חיוביות", בחרתי רופאים טובים והחלטתי שאני סומכת עליהם לאורך כל הדרך. הריון בעיני זה מסע מופלא שבסופו קורה קסם. בסך הכל מרבית ההריונות מסתיימים בתינוק מתוק ובריא. למעשה עד שלא החזקתי את הילדים בידיים אחרי הלידה לא ידעתי בוודאות שהכול בסדר אבל אני שמחה שבחרתי בדרך המחשבה הזאת. ממליצה לך בחום לאמץ גם
 
חיבוק גדול גדול

לאנשים הכי קרובים יש נטייה לפעמים לפגוע בנו בנקודה הכי רגישה. לדעתי את צריכה לדבר עם אותו אדם ולהסביר לו כמה שנפגעת. הרי זה לא תלוי בך אלא בטבע ובמזל אז מה היא רוצה ממך? אולי נגעת אצלה בנקודה חשופה? אני מאחלת לך הצלחה ומקווה שהכל יעבור בשלום.
 
למעלה