רוצה לפרוק קצת 
אני מצטער שאף פעם לא הבנו אחד את השניה
אני מצטער על כל הפעמים שהגבתי בצורה לא נעימה
אני מצטער שנתתי לך להרגיש את כל מה שאמרת לי, באמת שהיו לי רק כוונות טובות
הכל נעשה מהלב בתקווה שתרגישי בטוחה ברגשות שלי כלפייך
שום דבר לא נעשה בכוונה, תמיד תמיד היו לי רק כוונות רציניות איתך
במשך כל תקופת ה"און-אוף" כמו שקראת לה, המשכתי לאהוב אותך
אני מאמין שגם לך היו רגשות כלפיי, למרות שאף פעם לא אמרת, ראיתי את זה בעניים שלך
את בעצמך אמרת לי שהפגנת רגשות זאת לא חולשה, להפך.
אם לא היו רגשות הדדיים לא היינו חוזרים כל פעם למעגל ההרסני הזה
ובסופו של דבר נפגעים שוב ושוב
אף פעם לא שמתי אותך במקום של מובן מאליו, הדבר הראשון שאני מתעורר איתו בבוקר הוא השם שלך
הדבר האחרון שאני הולך לישון איתו הוא השם שלך.
לפני שהכרתי אותך הייתי כמו סלע, שום דבר לא היה יכול לשבור אותי במיוחד אחרי המקרה שהיה לי
אבל מהרגע שהתחלנו לריב כל פעם, כבר אחרי שהרגשות שלי כלפייך רק התחזקו
מצאתי את עצמי עם מועקה, קם בוכה, לא מסוגל לעבוד (כן הייתה תקופה שלא הייתי בעבודה, וירדתי המון במשקל)
פשוט בן אדם חצי מת, ולמה? כי שמסתבר שאחרי כל השריון הזה יש לב שמסוגל להרגיש.
אני לא בא לרדת עליך או להאשים אותך במשהו, קצת פורק מה אני באמת מרגיש
עברתי שעות על גבי שעות בניסיון להבין את השורש של הבעיה, להבין איך ניתן לפתור את זה
במשך כל התקופה האחרונה זה הדבר היחיד שהעסיק אותי
איך אני פותר את הבעיה, את החלק שלי ומה עלי לעשות הבנתי, את החלק שלך לא
אני מאמין שזה היה יכול להיפתר מזמן אם היינו עושים מה שהצעתי לך, זה לא אמור לקרות אבל זה היה פותר את הבעיה אחת ולתמיד
עברו עלי ימים קשים מאוד בלעדיך, ואני מאמין שעוד יעברו כי הכל עדיין טרי
דיברנו על הדברים האלה כ"כ הרבה פעמים, אבל אף פעם לא באמת הגענו להבנה האמיתית
כי אני רואה את זה בצורה אחרת, ואת רואה את זה בצורה אחרת
כל אחד מראה אהבה בדרך שהוא מכיר, והדרך שבה הראתי לך חיבה ויחס, היא לא פסולה, פשוט לא קיבלת אותה
לא ידעתי עוד מה לעשות כדי לגרום לך להבין שאת כל העולם שלי, שאת הבחורה היחידה שקיימת בשבילי
שאת היחידה שאני באמת ובתמים אוהב, בלי שום משחקים ובלי שום דבר בסגנון
בחרתי להלחם עליך כי אני עדיין לא רואה עתיד עם אף אחת, רק איתך.
לא יודע איך להראות לך את זה, פשוט הפחד שנכנס בי, שכל פעם זה יגמר, גרם לי לקחת דברים בפרופורציה
גרם לי לחשוב פעמיים לפני שאני מוציא משהו מהפה, שמא זה יפגע בך ותחתכי
האכזבה המתמדת הזאת בגלל שבקושי היינו נפגשים ובקושי הייתי רואה אותך
אני לא יכול להתנהג כרגיל במצב כזה, אני לא יכול לבנות מערכת יחסים על סמך טלפון וSMS, לא יכול להביע רגש בלי שזה ישמע מונוטוני, במיוחד עם הטון דיבור שלי
ככה שלא הכל שחור לבן, את ראית בעיניים שלי את כל האהבה שאני מרגיש אליך
אז נכון, אהבה זה לא הכל, אבל זה הרוב, ובמקרים אחרים עם מישהי אחרת, הייתי כבר חותך
אבל איתך משהו אמר לי תמשיך להלחם, אל תשמע לכולם, תמשיך עם הלב שלך, וזה מה שעשיתי, הכל היה מהלב והייתי מוכן להקריב את עצמי כל פעם מחדש
כמובן שגם את עשית את זה, וכל פעם מחדש הערכתי אותך יותר, שאת נותנת לנו הזדמנות נוספת
באמת שהערכתי אותך כמו שאת לא מתארת אפילו, אבל למרות הכל זה לא הלך, כנראה שזה פשוט לא כתוב שם למעלה.
הריב האחרון הגיע למימדים שלא חשבתי שיכול להגיע, זה פשוט פגע בי בצורה הכי כואבת שאפשר לתאר
במיוחד אחרי שדיברנו על הדברים, שהבהרנו את הנקודות החלשות והחלטנו לחזק אותן ביחד
שוב זה נפל עלי כפצצת אטום, האמת שיכולתי לחוש את זה באוויר, אבל מן הסתם חשבתי שבאמת צצו דברים והאמנתי למה שאמרת לי.
ההתרחקות שלך, לא חזרת לטלפונים, כל פעם שקבענו צץ משהו, לא הרגשת טוב, הדברים שאת עושה בד"כ שאת מתרחקת
ואז זה הגיע בדרך שהכי לא ציפיתי לזה, SMS, כן, הדבר הזה יכול להשבית בן אדם
ניסיתי לדבר איתך בטלפון, כמו תמיד הסברת באופן כללי את הרגשות שלך, לא יכולת להצביע על דברים ספציפיים
באותו יום שבאתי אליך הבייתה ולא ענו לי, הנחתי שכבר הלכתם אז ויתרתי
בפעם השניה שהגעתי, באמת בכוונה טובה, לא להתחנן, לא לשכנע, פשוט לשבת ולדבר איתך ולשמוע לעומק מה היה לא בסדר
לנסות להבין אחד את השניה בשיחה פתוחה עם כל הקלפים על השולחן
אבל בחרת לגרש אותי בדרך שלא עושים, מינימום לפתוח את הדלת ולהגיד לי את זה בפנים, ממה כלכך פחדת?
לא באתי לריב, לא באתי עצבני, באתי להקשיב, באמת שבאתי להקשיב לך ובאתי מתוך כוונה של שלום, ולא מלחמה
אבל לשלוח לי SMS בזמן שאני עומד בדלת ומחכה, ולרשום לי שאת לא רוצה לראות אותי ולדבר איתי, את זה לא עושים
את לא מבינה אפילו מה הרגשתי באותו רגע, כמו סכין שנכנסה לי ישר לתוך הלב, כל הדמעות עלו לי פתאום בשניה אחת שראיתי את זה
הצלחת לגרום לי לסערת רגשות כ"כ גדולה שכמעט נכנסתי בעמוד בדרך הבייתה, העיקר להגיע למקום שאוכל לבכות בו בשקט
התנהגת אלי בצורה כ"כ מגעילה, כאילו שאני בן אדם זר, כאילו שלא היה בנינו כלום
אני לא יכול לשנוא אותך, אבל גם לא יכול לסלוח לך, לא מסוגל לסלוח על התנהגות כזאת, פשוט לא מסוגל
עם כל הכאב שאני חש שאני כותב את זה, ועם כל האהבה שאני מרגיש אליך, הדרך שבה התנהגת אלי היא פשוט בלתי נסלחת
בחיים אבל בחיים לא הייתי מתנהג בצורה כ"כ מגעילה למישהי שאני אוהב, בחיים!
על הידידים שלך אני אפילו לא מדבר, כי לפי איך שזה נראה הם רק הוסיפו שמן למדורה
לפי איך שזה נראה יותר קל לך לסלוח ולהבין אותם, מאשר אותי
בכל דבר שקשור אליהם את היית יותר פתוחה מאשר איתי
האמת? נתת לי הרגשה של ידיד סוג ז' מאשר בן זוג, אבל על הדברים האלה סלחתי לך, כי הבנתי מאיפה זה מגיע
רק ההשוואות שהיית עושה לי איתם כל פעם מחדש היו הורגות אותי, למה נראה לך שאני אמור להתנהג כמוהם?
חבורה של מטומטמים חסרי טאקט, להם את מסוגלת לסלוח ולי לא, איזה אבסורד
בפעם היחידה שהשוואתי אותך לאקסית שלי, נפגעת כ"כ, אם הייתי רוצה הייתי משווה אותך אליה בפנים שלך, אחרי כל פעם שאת עשית את זה
אבל למה לי? מה זה יתן לי? מה זה נתן לך? אני לא יכול להצביע על דבר אחד שעזר לך בהשוואות
חוץ מהעניין שפגעת בי כל פעם מחדש שעשית את זה, לא נתן כלום, פשוט כלום
אז כן איתה היה לי הכל, ואיתך כלום, זה עושה אותך פחות טובה? ממש לא, בעיני את הכי מושלמת גם בלי כל הדברים האלה
וזאת הסיבה שנשארתי וחזרתי כל פעם מחדש, שהתאהבתי בך נטו, בלי כל המסביב, ולרוב זה לא קורה.
מה שכן, אני רוצה לומר לך תודה
תודה שלימדת אותי לדבר
תודה שלימדת אותי להיפתח
תודה שלימדת אותי להלחם
תודה שנתת לי להרגיש רצוי
תודה שפירקת לי את השריון
תודה שהיית שם בשבילי
תודה שהכרת לי דברים בעצמי שלא ידעתי שקיימים
תודה על כל הרגעים היפים שהיו לנו יחד
תודה שניתנה לי הזכות להכיר בחורה כ"כ מדהימה
באמת, אני מודה לך מכל הלב על הדברים האלה, תמיד תהיה לך פינה קטנה בלב שלי, ובחיים לא אשכח אותך.
http://www.youtube.com/watch?v=BSKdfUn9e-M
אני מצטער שאף פעם לא הבנו אחד את השניה
אני מצטער על כל הפעמים שהגבתי בצורה לא נעימה
אני מצטער שנתתי לך להרגיש את כל מה שאמרת לי, באמת שהיו לי רק כוונות טובות
הכל נעשה מהלב בתקווה שתרגישי בטוחה ברגשות שלי כלפייך
שום דבר לא נעשה בכוונה, תמיד תמיד היו לי רק כוונות רציניות איתך
במשך כל תקופת ה"און-אוף" כמו שקראת לה, המשכתי לאהוב אותך
אני מאמין שגם לך היו רגשות כלפיי, למרות שאף פעם לא אמרת, ראיתי את זה בעניים שלך
את בעצמך אמרת לי שהפגנת רגשות זאת לא חולשה, להפך.
אם לא היו רגשות הדדיים לא היינו חוזרים כל פעם למעגל ההרסני הזה
ובסופו של דבר נפגעים שוב ושוב
אף פעם לא שמתי אותך במקום של מובן מאליו, הדבר הראשון שאני מתעורר איתו בבוקר הוא השם שלך
הדבר האחרון שאני הולך לישון איתו הוא השם שלך.
לפני שהכרתי אותך הייתי כמו סלע, שום דבר לא היה יכול לשבור אותי במיוחד אחרי המקרה שהיה לי
אבל מהרגע שהתחלנו לריב כל פעם, כבר אחרי שהרגשות שלי כלפייך רק התחזקו
מצאתי את עצמי עם מועקה, קם בוכה, לא מסוגל לעבוד (כן הייתה תקופה שלא הייתי בעבודה, וירדתי המון במשקל)
פשוט בן אדם חצי מת, ולמה? כי שמסתבר שאחרי כל השריון הזה יש לב שמסוגל להרגיש.
אני לא בא לרדת עליך או להאשים אותך במשהו, קצת פורק מה אני באמת מרגיש
עברתי שעות על גבי שעות בניסיון להבין את השורש של הבעיה, להבין איך ניתן לפתור את זה
במשך כל התקופה האחרונה זה הדבר היחיד שהעסיק אותי
איך אני פותר את הבעיה, את החלק שלי ומה עלי לעשות הבנתי, את החלק שלך לא
אני מאמין שזה היה יכול להיפתר מזמן אם היינו עושים מה שהצעתי לך, זה לא אמור לקרות אבל זה היה פותר את הבעיה אחת ולתמיד
עברו עלי ימים קשים מאוד בלעדיך, ואני מאמין שעוד יעברו כי הכל עדיין טרי
דיברנו על הדברים האלה כ"כ הרבה פעמים, אבל אף פעם לא באמת הגענו להבנה האמיתית
כי אני רואה את זה בצורה אחרת, ואת רואה את זה בצורה אחרת
כל אחד מראה אהבה בדרך שהוא מכיר, והדרך שבה הראתי לך חיבה ויחס, היא לא פסולה, פשוט לא קיבלת אותה
לא ידעתי עוד מה לעשות כדי לגרום לך להבין שאת כל העולם שלי, שאת הבחורה היחידה שקיימת בשבילי
שאת היחידה שאני באמת ובתמים אוהב, בלי שום משחקים ובלי שום דבר בסגנון
בחרתי להלחם עליך כי אני עדיין לא רואה עתיד עם אף אחת, רק איתך.
לא יודע איך להראות לך את זה, פשוט הפחד שנכנס בי, שכל פעם זה יגמר, גרם לי לקחת דברים בפרופורציה
גרם לי לחשוב פעמיים לפני שאני מוציא משהו מהפה, שמא זה יפגע בך ותחתכי
האכזבה המתמדת הזאת בגלל שבקושי היינו נפגשים ובקושי הייתי רואה אותך
אני לא יכול להתנהג כרגיל במצב כזה, אני לא יכול לבנות מערכת יחסים על סמך טלפון וSMS, לא יכול להביע רגש בלי שזה ישמע מונוטוני, במיוחד עם הטון דיבור שלי
ככה שלא הכל שחור לבן, את ראית בעיניים שלי את כל האהבה שאני מרגיש אליך
אז נכון, אהבה זה לא הכל, אבל זה הרוב, ובמקרים אחרים עם מישהי אחרת, הייתי כבר חותך
אבל איתך משהו אמר לי תמשיך להלחם, אל תשמע לכולם, תמשיך עם הלב שלך, וזה מה שעשיתי, הכל היה מהלב והייתי מוכן להקריב את עצמי כל פעם מחדש
כמובן שגם את עשית את זה, וכל פעם מחדש הערכתי אותך יותר, שאת נותנת לנו הזדמנות נוספת
באמת שהערכתי אותך כמו שאת לא מתארת אפילו, אבל למרות הכל זה לא הלך, כנראה שזה פשוט לא כתוב שם למעלה.
הריב האחרון הגיע למימדים שלא חשבתי שיכול להגיע, זה פשוט פגע בי בצורה הכי כואבת שאפשר לתאר
במיוחד אחרי שדיברנו על הדברים, שהבהרנו את הנקודות החלשות והחלטנו לחזק אותן ביחד
שוב זה נפל עלי כפצצת אטום, האמת שיכולתי לחוש את זה באוויר, אבל מן הסתם חשבתי שבאמת צצו דברים והאמנתי למה שאמרת לי.
ההתרחקות שלך, לא חזרת לטלפונים, כל פעם שקבענו צץ משהו, לא הרגשת טוב, הדברים שאת עושה בד"כ שאת מתרחקת
ואז זה הגיע בדרך שהכי לא ציפיתי לזה, SMS, כן, הדבר הזה יכול להשבית בן אדם
ניסיתי לדבר איתך בטלפון, כמו תמיד הסברת באופן כללי את הרגשות שלך, לא יכולת להצביע על דברים ספציפיים
באותו יום שבאתי אליך הבייתה ולא ענו לי, הנחתי שכבר הלכתם אז ויתרתי
בפעם השניה שהגעתי, באמת בכוונה טובה, לא להתחנן, לא לשכנע, פשוט לשבת ולדבר איתך ולשמוע לעומק מה היה לא בסדר
לנסות להבין אחד את השניה בשיחה פתוחה עם כל הקלפים על השולחן
אבל בחרת לגרש אותי בדרך שלא עושים, מינימום לפתוח את הדלת ולהגיד לי את זה בפנים, ממה כלכך פחדת?
לא באתי לריב, לא באתי עצבני, באתי להקשיב, באמת שבאתי להקשיב לך ובאתי מתוך כוונה של שלום, ולא מלחמה
אבל לשלוח לי SMS בזמן שאני עומד בדלת ומחכה, ולרשום לי שאת לא רוצה לראות אותי ולדבר איתי, את זה לא עושים
את לא מבינה אפילו מה הרגשתי באותו רגע, כמו סכין שנכנסה לי ישר לתוך הלב, כל הדמעות עלו לי פתאום בשניה אחת שראיתי את זה
הצלחת לגרום לי לסערת רגשות כ"כ גדולה שכמעט נכנסתי בעמוד בדרך הבייתה, העיקר להגיע למקום שאוכל לבכות בו בשקט
התנהגת אלי בצורה כ"כ מגעילה, כאילו שאני בן אדם זר, כאילו שלא היה בנינו כלום
אני לא יכול לשנוא אותך, אבל גם לא יכול לסלוח לך, לא מסוגל לסלוח על התנהגות כזאת, פשוט לא מסוגל
עם כל הכאב שאני חש שאני כותב את זה, ועם כל האהבה שאני מרגיש אליך, הדרך שבה התנהגת אלי היא פשוט בלתי נסלחת
בחיים אבל בחיים לא הייתי מתנהג בצורה כ"כ מגעילה למישהי שאני אוהב, בחיים!
על הידידים שלך אני אפילו לא מדבר, כי לפי איך שזה נראה הם רק הוסיפו שמן למדורה
לפי איך שזה נראה יותר קל לך לסלוח ולהבין אותם, מאשר אותי
בכל דבר שקשור אליהם את היית יותר פתוחה מאשר איתי
האמת? נתת לי הרגשה של ידיד סוג ז' מאשר בן זוג, אבל על הדברים האלה סלחתי לך, כי הבנתי מאיפה זה מגיע
רק ההשוואות שהיית עושה לי איתם כל פעם מחדש היו הורגות אותי, למה נראה לך שאני אמור להתנהג כמוהם?
חבורה של מטומטמים חסרי טאקט, להם את מסוגלת לסלוח ולי לא, איזה אבסורד
בפעם היחידה שהשוואתי אותך לאקסית שלי, נפגעת כ"כ, אם הייתי רוצה הייתי משווה אותך אליה בפנים שלך, אחרי כל פעם שאת עשית את זה
אבל למה לי? מה זה יתן לי? מה זה נתן לך? אני לא יכול להצביע על דבר אחד שעזר לך בהשוואות
חוץ מהעניין שפגעת בי כל פעם מחדש שעשית את זה, לא נתן כלום, פשוט כלום
אז כן איתה היה לי הכל, ואיתך כלום, זה עושה אותך פחות טובה? ממש לא, בעיני את הכי מושלמת גם בלי כל הדברים האלה
וזאת הסיבה שנשארתי וחזרתי כל פעם מחדש, שהתאהבתי בך נטו, בלי כל המסביב, ולרוב זה לא קורה.
מה שכן, אני רוצה לומר לך תודה
תודה שלימדת אותי לדבר
תודה שלימדת אותי להיפתח
תודה שלימדת אותי להלחם
תודה שנתת לי להרגיש רצוי
תודה שפירקת לי את השריון
תודה שהיית שם בשבילי
תודה שהכרת לי דברים בעצמי שלא ידעתי שקיימים
תודה על כל הרגעים היפים שהיו לנו יחד
תודה שניתנה לי הזכות להכיר בחורה כ"כ מדהימה
באמת, אני מודה לך מכל הלב על הדברים האלה, תמיד תהיה לך פינה קטנה בלב שלי, ובחיים לא אשכח אותך.
http://www.youtube.com/watch?v=BSKdfUn9e-M