רוצה לעצור

ל י M ו ר

New member
רוצה לעצור

תקופה ארוכה של התרחקות, הסתגרות. רצון להגיע למקום מסויים, בלי דקה מנוחה לנשמה, בלי להקל על עצמי קצת. הפכתי את עצמי לכמו מכונה ששכחה מה זה רגש ושאני גם בן אדם. הלילות כבר הופכים להיות ארוכים בקושי ישנה, ולא מצליחה לעצור. לעצור את זה שאני קשה עם עצמי, לעצור את זה שאני לא מפסיקה לדרוש מעצמי בלי סוף. להתמודד איתה עם האקס עם עצמי עם החלומות שלא מצליחה להגשים לעצמי. ואתמול בערב היא ניגשת אליי ואומרת לי "אמא מצאת לבובה את הנעל" עם חיוך גדול ואז מוסיפה"אמא את הכי בעולם את יודעת הכל" ובלב בכיתי "הלוואי ילדה שלי הלוואי ואמא היתה יודעת הכל אבל זה לא ככה" ואני רואה איך היא מסתכלת עליי באהבה והבטחתי להיות חזקה אבל אני רוצה קצת מנוחה מזו שהשתלטה עליי והפכה אותי לרובוט .
 
עוד קצת סבלנות ילדה יפה-

את לפחות בכיוון הנכון! ותמיד תזכרי בלי הנחות בלי ויתורים, הדרך אומנם לא קלה-ולפעמים רצופה מכשולים. ואז...חלומות תמיד מתגשמים! לימור-תלמדי להנות גם מהדרך (מכל למידה מכל תובנה- מכל כשלון מכל הבנה)!
 

שירלי6

New member
מתוקה שלי

אל תהיי קשה עם עצמך. יש מספיק אחרים שמקשים עלינו. נשיקות משירלי.
 

ב ה י ר

New member
תציבי לך מטרות "קלות" להגשמה

זה לגביי החלומות שלך אל תבני על דברים לא ראלים... וכל יום תעשי משהו נחמד לעצמך...אפילו משהו קטן שגורם לך להרגיש טוב אצלי זה עוזר להעביר את היום שיש לי למה לחכות... נכון שקל להגיד וקשה לבצע..במירדף היום יומי המתיש הזה..אני לא הייתי שורדת דקה אם לא הייתי עושה לי נקוצות ציון מרגיעות בדרך לפיסגה.
 

mars4

New member
../images/Emo140.gif יכולה להיות יותר ספציפית...

לגבי אותם נקודות ציון???
 

מקפיצים

New member
חושבת מבלבלת סיבה ומסובב

חוסר היכולת להנות הוא שמוביל אותך למרוץ האינסופי ולא המרוץ שגורם לחוסר יכולת להנות. וכדי לטפל בבעיה צריך לזהות את שורשה. אולי אני טועה אבל זו ההרגשה אצלי למקרא הדברים. כל טוב, מקפיצה ...
 

ל י M ו ר

New member
המרוץ

הוא לא בגלל אלה בשביל הוא לא בריחה כי אם מטרה . אבל בהחלט ניתוח מעניין
 

N D R

New member
משפט משיר מפורסם

שאחד החברים כאן השתמש בו בחתימתו, מתאר בפשטות פרדוקס מופלא. "תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר" לימור, לא לפחד מהחושך שלפני עלות השחר. תמשיכי להתקדם גם אם נדמה לך שאת דורכת במקום. צעדים לא פשוטים בחרת לעשות לאחרונה ביניהם כאלו שבהחלט יכולים להביא שחר.
 

יעלילה1

New member
תודה לך וכתבת יפה וגם הגיבו לך יפה

ולמדתי ממך וממה שכתבו משהו. אני מעריצה את זה שאת מתמידה ועקבית ועיקשת בדרכך, חושבת שזה לא דבר מובן מאליו! וכתבו לך כבר שיעזור לך איזון, מדי פעם לאפשר לעצמך רכות, שחרור, להיות ילדה שוב.. אולי ללכת לטיפול, אולי למסג' טוב? אולי להתפנק עם ידיד/ה? לא ללחוץ את עצמך כל כך. האם את מענישה את עצמך על משהו?
 

יעלילה1

New member
סליחה, לא התכוונתי

לשאול על מה אתה מענישה, אלא עלה בדעתי שאת מענישה את עצמך על משהו. יותר כנקודה למחשבה. ולדעתי לא מגיע לך שום עונש, לאף אחד לא מגיע להענש מעבר לעונשים שכבר החיים ממילא מביאים איתם. על כל מעשה תמיד יש תשלום גם כך, לא צריך להוסיף לו בעונש. לתקן, לכפר, לבקש סליחה וכו' כן, אבל לא להעניש
 

ת י א ה

New member
מה שכתבת, לימור, מזכיר לי ../images/Emo20.gif

שיחה שהייתה לי השבוע עם אישה מאוד חכמה, שלימדה אותי על ההבדל בין שתי רמות הקיום: doing ו being. את, שמעידה על עצמך כפועלת כמו רובוט, נמצאת למעשה ברמת ה - doing, עושה את הדברים ללא היכולת להיות בהם ברמת ההשלמה, בלי ההזדהות המוחלטת, ההכרה וההבנה, בלי הרצון האמיתי. לא קל לעבור לעשייה שטומנת בחובה גם רמה של being. לא רק לעשות, אלא גם להיות. השילוב האופטימאלי של שתי הרמות דורש המון עבודה עצמית, המון מודעות, המון חפירה עצמית (כואבת), המון רצון לשנות. כוח ! יש לך את זה ילדונת. תתחילי לחשוב עמוק. להציב מטרות קטנות, קטנטנות, ולעשות אותן מכל הלב. מהבפנוכו. בהצלחה חמודה (ותתקשרי אלי אם את רוצה הרחבה נוספת על התיאוריה, וגם חיזוקים) נשיקות.
 

ל י M ו ר

New member
כמה שנגעת

בהחלט חלק מהדברים הם מתוך השלמה ולא מתוך רצון וזה מה שהופך את זה ליותר קשה.
 
למעלה