רוצה לחלוק

[שפופ]

רוצה לחלוק

נשואים מזה 12 שנים אני מתקרב לגיל 40 היא האישה היחידה שאיתה הייתי (נסיון מיני) וזה לא מפריע לי. נישאנו אחרי שנה של מגורים משותפים ואלו היו ללא ספק השנים הטובות בחיי, עד שבאו הילדים ה1 ה2 ולאחר הפסקה ארוכה גם ה3. תחושתי היא שאני פשוט עבד מ7 בבוקר ועד 12 בלילה ואני עובד ללא הפסקה ולא משנה מה שאני עושה, זה אפ פעם לא מספיק, אני רגיל לשמוע תלונות כל הזמן (חפירות) אין לי חברים, יש לי תחביבים שלא גוזלים יותר מדי זמן, אני בכל ערב בבית כל השבוע. הבעיה הגדולה שלי היא השחיקה בעבודה ובבית. בבית אני מוצא את עצמי מגיע לכאלה רמות של עצבים ואני לא טיפוס שרב וצועק בולע הכל בפנים וכמובן סובל מבעיות בקיבה. בזמן האחרון המריבות תכופות והן כולן סביב הילדים, עכשיו נוסף 1 קטן שלי פשוט אין סבלנות אליו, אני עושה מה שצריכ ותו לא. בכל פעם המריבות עולות רמה ומהר מאוד מתכנסים בשתיקה ואני יודע שאת הלילה אסיים בשינה על הספה בסלון ובראש מתנגן לי כל הזמן השיר "I hate you so much right now" אני גם מוצא את עצמי מקלל אותה בטרופ ביני לביני אנחנו לא פוגעים אחד ב2 באופן ישיר ונדמה לי שגם שמעתי אותה היום "מחמיאה" לי. לפעמים אני מרגיש שפשוט בא לי להעלם (אז אני נשאר בעבודה כמה שיותר) להתאייד או למות. אני לא מקנא ברווקים שעובדים איתי זה נראה לי עבדות מסוג אחר עבד לסיפוק תאוות. אני לא אדם מחבק ונוגע פשוט לא כזה, לא גדלתי בבית כזה אני נרתע ממגע כשהיא מבקשת ממני לעשות נעים (קיצי) עבורי זה עונש. מה עם יחסי מין? פעם זה היה באופנה למרות שאני עדיין מתעניין, היום כשמתרסקים סופסופ למיטה פשוט נרדמים. וואו יצא ארוך כנראה שהיה לי מה להוציא וזה רק הקצה. תודה למי שקרא ולמי שיגיב

 

[תותי פרוטי27]

רוצה לעזור

נראה לי שאתה פשוט נמצא במן מעגל שקשה לך לצאת ממנו .... אתם לא מתקשרים יותר מדי ... אתה מעדיף לא להיות שם - כשאתה לא שם מבחינתה אתה לא עוזר לא מעורב מספיק ויש לה טענות כלפייך (לא משנה כמה אתה מרוויח בעבודה ושאתה רוב היום עובד ), אתה חוזר למקום שממה שנקרא אתה לא חוזר אליו באהבה רבה וזה מורגש כנראה , וכשלא טוב לך , וגם לה כנראה לא טוב - אז זה מתפוצץ...ואתה ישן על הספה בלילה ....(מקווה שהיא נוחה לפחות אני מציעה לך לדבר , תגיד את כל מה שכתבת , תשתף אותך , שאתה משתדל , ונראה שהיא אף פעם לא מסופקת ,שזה מתסכל לתמיד יש לה רק תלונות וציפיות ... אם קשה לך לדבר כי כתבת שבד"כ אתה בולע הכל בפנים .... תכתוב לה, פשוט תשב ותכתוב .קשה לי להאמין שהיא תתעלם מרגשותייך , ואם כן אז בהחלט יש לכם בעיה . והראשונה היא בעיית תקשורת. שיהיה בהצלחה ולילה טוב

 

[קינמווון]

תקרא את הספר "כוחו של מגע"

ברור שהיא מתלוננת וחופרת.. אני גם הופכת לקרציה אם בעלי לא נוגע בי יום אחד, מה יום, איך שהוא חוזר מהעבודה אני חייבת את המגע שלו... אם אתה רוצה להציל את נישואייך ובכלל את עצמך גש לטיפול.

 

[יעל717]

תקחו בייבי-סיטר,תצאו.תהיו ביחד,

רק אתה והיא-מסעדה רומנטית,סרט,ספא ,נןפש קצר.אסור לשקוע רק בעבודה ,בית וילדים-הזוגיות נעלמת. נכון שבייבי-סיטר עולה כסף,אבל אתם תקבלו הרבה יותר בתמורה.

 

[מיציפיצי1]

אתה לא האיש הראשון בעולם שיש לו שלושה ילדים

ורוב האנשים לא מתמוטטים מזה, מה גם שהבנתי שהגדולים כבר בגיל בית ספר. אתם כנראה לא יודעים לנהל ביעילות את המערכת המשפחתית שלכם, אולי לא מספיק משתפים את הילדים במטלות הבית, אולי לוקחים על עצמכם יותר מידי משימות סביב הילדים והבית, אולי "מטפלים" בהם יותר מידי, באופן כללי מסתמן שאתם באיזה מרוץ מתיש של סגנון חיים שהתקבע אצלכם. תנסה לבדוק עם עצמך מה כל כך מתיש אותך, תשאל את אישתך את אותה השאלה, תשבו יחד ותחליטו מה חיוני כרגע ועל מה אפשר לוותר (אולי 5 חוגים לילדים זה מיותר? אולי אפשר לרחוץ את התינוק רק פעם ביומיים ולא כל יום? אולי אפשר פעם בשבוע במקום לבשל לאכול ארוחת ערב משפחתית בפלאפל השכונתי?). לי עוזר במקרים כאלו לבנות לו"ז שבועי ובו מופיעות המטלות שיש לכל אחד במשפחה (כולל הילדים), בלו"ז שאנחנו עשינו היה לכל אחד מאיתנו "יום חופשי" ממטלות שנועד לבילוי אישי (בעלי בחר להסתגר בחדר מחשב, אני הלכתי לחוג אומנות). שיהיה לכם בהצלחה.

 

[czar]

מה אתה רוצה שיהיה?

כתבת רק כמה אתה במעגל הקסמים הידוע - ואגב אתה על כל השחור שאתה מצייר אצלך זה עדיין המון לבן, אתה רק לא מבין עד כמה.....

 

[felka]

הוא לא רוצה כלום רק לחלוק

 

[שפופ]

../images/Emo45.gif

 

[שפופ]

תודה לכל המגיבים

תחושת הקושי היא לא רק מבית. עכשיו קראתי את התגובות וזה ממש חימם לי את הלב ממש התרגשתי. אנחנו גרים באחד מפרברי השינה במרכז מקום מגעיל ויקר (או כמו שאומרת זוגתי: בכל מקום אתה תתלונן) והניכור בין האנשים פה עושה לי הרגשה חרא. אני יודע את כל הקלישאות כל 1 חי את חייו ובלה בלה, אבל פעם האמנתי בטוב שבאדם והאמנתי (או רציתי להאמין שאני שונה) וכל מה שאני רואה סביבי זה אנשים שעסוקים בחומר ובמרדף אחריו וההתפכחות הזאת היא קשה לי. אני לא קרוב למשפחתי (נפגש איתם לעיתים רחוקות) ואת אחותה של זוגתי שאנחנו פוגשים פעם בשבוע אני פשוט מתעב, מה שיוצר אצלי תחושת בדידות חונקת (כבר ציינתי שאין לי חברים). ונכון, אנחנו לא מדברים על זה, אני בא ממשפחה שלא התעמתה אלא טאטאה הכל מתחת לשטיח. זה בעיקר מסתכם ברשימת מכולת של תלונות כלפי או הוצאת הקיטור עלי. מה אני רוצה שיהיה? אין לי תשובה, לא חשבתי על זה. תודה לכולכם אני חש הקלה אני אקרא אשוב את התגובות ואנסה ליישם כמה מההצעות הטובות. שבת שלום

 

[czar]

שמע

 

[czar]

שמע

אתה נמצא במרה שחורה שכל דבר שזז לידך את מתעב ורע לך איתו. לא רוצה להתחיל בקלישאות אבל זה בא כנראה ממך ולא מהסביבה למרות שזה לא פותר כלום. אתמול הייתי במסיבת יום הולדת של חבר שגם, היה לו הכל ולא היה לא כלום, היה מתוסכל מהחיים והלך לאיזו סדנא מטורפת שדפקה לו את המוח, הוא נהנה עכשו פי מליון אבל כמביט מהצד הוא התחרפן וחזר לגיל הנערות והוא בן 40+. תזכור שלכל דבר בחיים יש תאריך תפוגה, כל מערכת יחסים זוהרת תכנס לשגרה תוך זמן לא ארוך, כל שינוי שתעשה יגרום לך הנאות מרובות לטווח זמן מסויים ומוגבל ואז תצטרך לחיות עם עצמך. אתה חייב לדעת קודם כל מה אתה רוצה מעצמך. יכול רק להעיר שלא יכולתי לסבול את ההערה שלך על כך שאין לך סבלנות לבן הקטן שלך....הוא לא אשם בכלום.

 

[שילה1]

שפופי-מה כן טוב בחיך?ממה אתה כן מרוצה?

לעניות דעתי-אתה בהחלט תוצר של דפוסי התנהגות אותם הפנמת במשפחתך,אותם זורק על אשתך,ולצערי-גם ילדיך יספגו אותם. מאחר ואתה מודע לבעיתיות,מדוע אינך עושה דבר לשנות? ראשית-טיפול זוגי-דחוף לאתמול. שנית-לשקול לעבור לגור במקום אחר,שיעשה לשניכם טוב יותראולי פחות יקר,בהפרש הכסף תוכלו לעשות דברים -יחד! שלישית-למתן עבודה פעמים בשבוע,להגיע מוקדם,ובאחת הפעמים לבלות עם המשפחה,בשניה-לצאת עם אשתך,כל פעם למקום אחר,נסה להפתיע אותה. רביעית-קבעו שיחה ערב אחד בשבוע,כשהילדים הולכים לישון. לא צינת אם אשתך עובדת או שלא.בכל מקרה-שלושה ילדים קטנים ובית- זועבודה רבה בפני עצמה. לא מאמינה שתוכל לישם בלי עבודה לא קלה,בעזרת איש מקצוע. שבת שלום גם לך.

 

[שילה1]

בקשר לבן הקטן-אם הרגשת ככה לאחר שנים,מדוע

להביא לעולם ילד שמראש יודעים שאין סבלנות,שלא מרוצים.ילד זו נשמה.לא חבל עליו? המשפט הזה,דקר אותי כמו מאה סכינים...

 

[כבר יודעת משהו]

תחושת הקושי

היא רק מהבית. אבל לא מהבית הפיזי, אלא מהבית האישי שלך. אתה. אז אולי הכל נראה רע ונורא כאן ועכשיו, אבל הבשורה הטובה היא שאפשר לזוז משם והקושי לא חייב להשאר לעולמי עולמים כחוויית החיים שלנו. השלב הראשון בהתפכחות הוא לזהות שיש כאן משהו לא נעים, אי נחת מחורבנת. אתה שם. וזה כבר טוב. השלב הבא הוא להגיע למקום שרוצה נורא וגם בוחר לעשות עם זה משהו. שלא יכול יותר לסבול את המצב ורוצה שינוי (תראה איזה יופי, יש לך אפשרות בחירה על חייך!) השלב השלישי (והוא קשה, נכון..) זה להבין עד הסוף, שזה לא קשור לאף אחד ולאף מקום, חוץ מאשר אליך עצמך (לא האישה המקטרת ולא אחותה המגעילה ולא השכנים החמדנים ולא עיר השינה (פ"ת?

) ולא הילד שלך המעצבן). החרא הזה מגיע מתוכך שלך משום שזה מה שאתה מזמין לעצמך (אולי משהו שבאמת קשור לדרך בה גדלת, שעכשיו אתה מרגיש את השלכותיה? אולי הכעסים שיש לך על אבאמא על כל זה ועוד... הרבה דברים תקועים לנו מאז שהיינו ילדים ורק בשלבים מסויימים, עם טריגרים כאלה ואחרים אנחנו פוגשים אותם במקומות שעושים לנו רע. אין ברירה, צריך לגעת בהם כדי להזיז אותם הצידה מהדרך) השלב הבא זה להחליט על פעולה אקטיבית כלשהי ולעשות את השינוי. לבד (שלפעמים זה נורא קשה) או לא לבד, איך שתבחר. ציירתי כאן תהליך שנראה לינארי ובחלקו הוא כזה משום שאי אפשר לדלג על שלבים, אבל יש שלבים שיכולים גם להתקיים במקביל. והחשוב מכל, דברים יתחילו להשתנות ברגע שתעבור את הכביש מהמדרכה של הפסיביים למדרכה של האקטיבים. משם הכל נראה אחרת. לשתף בשפיפות זה יופי של דבר לעשות. כבר סימן שאתה מתחיל את הדרך החוצה משם. להקשיב לכאלה שהיו שם, במקום שלך ולראות אילו בחירות אנשים עשו כדי לזוז משם, זה גם מצוין. גם נותן רעיונות וגם מלמד אותך שאתה ממש לא לבד בסירה המתנדנדת הזו. החיים הם החיים. הם מה שהם. הפרשנות שלנו עליהם היא שונה ומגוונת. אתה יכול לבחור איך לפרשן אותם וגם יכול לבקש בזה עזרה אם קשה לך. לגיטימי ביותר ואף מומלץ.

 

[לנושנוש]

על תהייה כמוני.......על תהייה "בטטה לא מרוצה"

זה שם קוד לבן אדם שלא מרוצה כמעט מכל תחומי חייו ולא עושה דבר. חבל, זה מעגל סגור שמוביל רק לעוד אומללות ולעט, לעט או מהר שוחק את הבריאות שלך. מה שלום החניכיים שלך? הבטן? איך הקולסטרול? מאוד ממליצה לך לקחת אחריות על חייך. חבל שתבזבז ככה את הזמן כשאתה עצוב ומתוח תמיד. תעשה משהו. כל דבר. פסיכולוג, פסיכיאטר, נטורופת. שתף את אישתך, תראה לה שזה מעגל סגור ושהיא דוחקת אותך החוצה גם במעשיה שלה. שתף אותה בזה שרע לך מאוד. תעשה יותר מרק לחלוק.

 

[שפופ]

פרופורציות

הילד הקטן שלי לא יושב כל היום במרתף חשוך. אנחנו משקיעים את רוב זמננו הפנוי מרצנו וכספנו הילד פורח ומאושר הוא מקבל הרבה אהבה מכולם, הוא ילד שדורש טיפול מיוחד בעקבות בעיית תקשורת גבולית שיש לו מה שמוסיף לעומס המתח. אני כאבא מאוד משקיען ב2 ילדי הקודמים מרגיש שאין לי את האנרגיות יותר וזה לא רק מדובר בילד אלא בכלל. אנקדוטה לא מזמן הייתי במילואים עם החברה הקבועים ופעם אחר פעם מצאתי עצמי צוחק עד דמעות ואמרתי לעצמי מתי הפעם האחרונה בה צחקתי בבית, שלא לאמר עד דמעות. עוד 1 פגשתי בבת אחותי והיא אמרה לי סיפרו לי שפעם היית ליצן גדול (מה שנכון) והרגשתי שקשה לה לקשר בין המבוגר הזה שלא מחייך אף פעם למישהו מצחיק.

 

[לנושנוש]

בסדר, ברור שאתה לא רשע........

פשוט אתה לא מרוצה מחייך. רק אתה יכול לשנות את העניין. אני מצטערת להגיד לך את זה. באמת רק אתה. נישמע שאתה ממש בדיכאון.

 

[לנושנוש]

לא מרוצה מחייך וכתוצאה מכך כבר נשרפת

מכל הרגשות הקשים שאתה שומר בבטן ונישחקת אז אין לך לתת מעצמך. לא לבן הקטן ולא לאישתך ולא לעצמך. עדיין, חייך בידך.

 

[מריוס זכריה]

אתה מתנהג בצורה לא אחראית.

האחריות מספר אחת של כל אדם, ועוד יותר מזה, של הורה, היא... להיות מאושר. אדם מריר מרעיל את עצמו ואת הסביבה. בן זוג מריר מרעיל את זוגתו. והורה מריר מרעיל את ילדיו. אתה לא נוהג באחריות כלפי עצמך, ולא כלפי האחרים. המרירות לא קשורה לעובדות חייך. היא קשורה ל (1) חינוך מריר בבית המוצא (2) תחושת קורבנות (3) חוסר תקווה, ואי ראייה של דרך אחרת. יש הרבה דרכים בעולם, גם להורים עם שלושה ילדים בפרבר שינה. אני יודע שהרבה אנשים רודפים רק אחרי הכסף, או אחרי הזנב של עצמם. אבל תאמין, יש המון שלא. זאת בחירה שלך מה לראות. פתח את האופקים. לך לטיפול. קח חופשה לבד. תעשה משהו חדש.

 

[ניקול73]

לשפופ

קצר ולעניין לעשות נוהג פעם בשבוע , לדייט אתה ואישתך להתחיל לדבר, להתעניין איך עבר היום אחד אצל השני, פשוט תזמין אותה לבית קפה ותתחילו לחיות, אולי לאט לאט ירדו העצבים ותתחילו להנות אל תשכח פעם בשבוע שעתיים שלוש להקדיש לזוגיות יעשו פלאים, באחריות!!!!