רוצה לחוות קשר
אני מתקרב לגיל 20 (בן 19, הרגע התחלתי צבא) ועוד לא חוויתי אהבה בכלל. שום קשר, שום כלום. אולי זה ישמע טיפשי, אבל אני רוצה להרגיש איך זה לאהוב מישהי. אבל ממש לאהוב. להיות עם מישהי שבכל פעם שאני אסתכל עליה אני פשוט אתאהב מחדש... להביט לה עמוק בעיניים ולראות מעבר, קלישאי ככל שזה ישמע... לדבר איתה על דברים שמעניינים את שנינו, לצחוק ביחד, לחבק, לאהוב. לחוות איך זה להיות בקשר, איך זה לחשוב על מישהי כל היום ורק לחכות שאראה אותה שוב מהרגע שנפרדים. אני לא מחפש יופי מושלם. אני גם לא מחפש אישיות מושלמת. אני דווקא אוהב את הייחודיות של הבנאדם, שלא יהיה משעמם וחסר פגמים. אני רוצה לאהוב את הדברים הקטנים ששונים בה, לגלות אותם כל הזמן ולהזכר שאלו גרמו לי להתאהב בה מההתחלה. אני חושב שאני מבקש יותר מדי. אני בכלל גם לא יודע איפה להתחיל. אני ביישן נורא. אם הייתי יכול לשנות משהו בעצמי---את זה הייתי משנה קודם כל. גם אם הייתי מוצא את האחת, בטח היתה בורחת לי מבין האצבעות או שכבר היה לה חבר. מבחינה חיצונית אני חושב שאני נראה סבבה. אני באמת לא יודע איך לפרט בעניין הזה... רק אגיד שכשאני מסתכל במראה אני לא שונא את איך שאני נראה. אני מרגיש טוב עם עצמי. גם אין לי מושג אם יש טעם להתחיל לחשוב על זה בגיל שלי בכלל. זה פשוט, אני תכף בן 20 ולחלק מהחברים שלי כבר יש חברות, וחבר'ה בבסיס עם חברות. זה גרם לי לחשוב שאולי אני לא אמצא קשר. אני יודע שיש עוד תקופה ארוכה בחיים שלי לזה, אבל אני מרגיש שמשהו חסר לי. בעקרון רציתי פשוט להוציא את זה איפשהו. אבל אם תרצו להגיב, לא אתנגד.
אני מתקרב לגיל 20 (בן 19, הרגע התחלתי צבא) ועוד לא חוויתי אהבה בכלל. שום קשר, שום כלום. אולי זה ישמע טיפשי, אבל אני רוצה להרגיש איך זה לאהוב מישהי. אבל ממש לאהוב. להיות עם מישהי שבכל פעם שאני אסתכל עליה אני פשוט אתאהב מחדש... להביט לה עמוק בעיניים ולראות מעבר, קלישאי ככל שזה ישמע... לדבר איתה על דברים שמעניינים את שנינו, לצחוק ביחד, לחבק, לאהוב. לחוות איך זה להיות בקשר, איך זה לחשוב על מישהי כל היום ורק לחכות שאראה אותה שוב מהרגע שנפרדים. אני לא מחפש יופי מושלם. אני גם לא מחפש אישיות מושלמת. אני דווקא אוהב את הייחודיות של הבנאדם, שלא יהיה משעמם וחסר פגמים. אני רוצה לאהוב את הדברים הקטנים ששונים בה, לגלות אותם כל הזמן ולהזכר שאלו גרמו לי להתאהב בה מההתחלה. אני חושב שאני מבקש יותר מדי. אני בכלל גם לא יודע איפה להתחיל. אני ביישן נורא. אם הייתי יכול לשנות משהו בעצמי---את זה הייתי משנה קודם כל. גם אם הייתי מוצא את האחת, בטח היתה בורחת לי מבין האצבעות או שכבר היה לה חבר. מבחינה חיצונית אני חושב שאני נראה סבבה. אני באמת לא יודע איך לפרט בעניין הזה... רק אגיד שכשאני מסתכל במראה אני לא שונא את איך שאני נראה. אני מרגיש טוב עם עצמי. גם אין לי מושג אם יש טעם להתחיל לחשוב על זה בגיל שלי בכלל. זה פשוט, אני תכף בן 20 ולחלק מהחברים שלי כבר יש חברות, וחבר'ה בבסיס עם חברות. זה גרם לי לחשוב שאולי אני לא אמצא קשר. אני יודע שיש עוד תקופה ארוכה בחיים שלי לזה, אבל אני מרגיש שמשהו חסר לי. בעקרון רציתי פשוט להוציא את זה איפשהו. אבל אם תרצו להגיב, לא אתנגד.