רוצה להתמודד !!

רוצה להתמודד !!

החלטתי שאין שום קשר בין ה"אני-עצמי" לבין הדיעות שלי על עצמי.. כלומר מה שאני עושה בחיי לא משקף את היכולות שלי אלא את האמונות שלי בעצמי (או אי האמונות במקרה הזה..) יש לי מודעות גבוהה לכשרונות שלי לרגישות שבי לחכמה שלי ואפילו למראה החיצוני שלי, אך מישום מה אני תמיד אבל תמיד מסתכלת על המצב הגרוע ביותר שיכול לקרות, מעין תסריט שלילי שאני מדמיינת לעצמי וכך אני מונעת מעצמי עשייה והתפתחות נפשית אני קוראת ספר בשם "בוחרים להרגיש טוב" עשיתי מבחן דיכאון ויצא שאני בדיכאון חמור זה ירד לי עם הזמן ל"דיכאון כבד". מה שמפריע לי שאני באותו המצב 5 שנים! אני לא עושה כלום!! הנה זו גם חלק מהבעיה "כלום" אני פוסלת את מה שאני כן עושה (משרה חלקית בערבים מרוויחה גרושים) אני רוצה לחיות ליצור לחוות לשנות להשתנות הנפש שלי צמאה שברתי לעצמי את הלב בכך שראיתי את כל האנשים בגילי שעושים מה שהם אוהבים זה מין מסר כזה שאני נותנת לעצמי "הנה אפילו הם אוהבים את עצמם מספיק בשביל לעשות מה שהם אוהבים" אני פוחדת להיכשל פוחדת להראות חלשה ותמיד תמיד שוטפת את עצמי מחשבות וביקורות שליליות כואב לי לדעת שאני מוכשרת לא פחות מאחרים שעושים ומשקיעים את זמנם בעצמם ובעשייה והבנתי! המקום שבו האדם נמצא בחייו מעיד על האמונות שלו והיחס שלו לעצמו ולאו דווקא על היכולת והכשרונות האמיתיים שלו נאמר אם אני מלצרית זה לא שאני לא יוצלחת ואפס ועלובת נפש ולא שווה דבר, אלא זה מה שאני חושבת על עצמי באותה מידה יכולתי להיות שחקנית הוליוודית תלוי עד כמה אני מאמינה גרא אני רוצה להאמין לחשוב אחרת.. בשבילי זה תמיד "לא מספיק טוב" או "מה אני חושבת לעצמי שאני מעיזה בכלל לפנטז.." האם לכתוב את המחשבות השליליות ולתקן אותם בכתב יכולים לשנות את דפוסי המחשבה שלי?? אני נואשת אני ריקה מבפנים אני רוצה לחיווווות אני רוצה שלווה ויציבות נפשית ולא להתערער מכל ביקורת או הערה רוצה שהקול הפנימי שלי יהיה חיובי ושהוא יהיה היחיד שיקבע איך אני ארגיש ואתייחס למצבים בחיים רוצה להרגיש טוב!
 
פיתוח מודעות עצמית

נראה לי שאת עכשיו יושבת ומבינה לעומק מהם הגורמים המחשבתיים שהובילו אותך אל הייאוש והריקנות. חוסר בטחון עצמי חשיבה שלילית ציות ללחץ חברתי ריק מתוכן והמשפט הזה- "המקום שבו האדם נמצא בחייו מעיד על האמונות שלו והיחס שלו לעצמו ולאו דווקא על היכולת והכשרונות האמיתיים שלו" הוא משפט המפתח שלך. כי בעזרתו באמת אפשר להבין שאם תשני את אמונותייך, תוכלי לממש הרבה מהכשרונות שלך ולשנות את מקומך במציאות. לא מספיק להצביע על מה שלא עובד, אח"כ צריך גם לשנות את הנקודות הללו - אבל צעד צעד וזה מצליח.
 
../images/Emo140.gifתודה שאמרת את זה!

אני טובה בלעשות אנליזה ולהציג את הבעיה אבל מאותו הרגע אני מניחה לדברים ולא פועלת לקראת שינוי תמיד העדפתי לא להתמודד לא עם מבחנים לא עם צבא לא עם רשיון נהיגה לא עם אוניברסיטה כל אלה הם דברים שהתחלתי והפסקתי כי נכנעתי לקולות הפנימיים המייאשים שאומרים תמיד "מה זה משנה גם ככה לא תצליחי" ומרפים את ידי כל פעם מחדש צעד צעד זה מצליח-צודקת! עכשיו אני גם רוצה את השינוי והכאב שזה מעורר בי כנראה כאב "חיובי" צריך לגעת בפצע ולהתחיל את תהליך הריפוי
 
אז בואי נתחיל עם צעד אחד

אבל מעשי. אמיתי. קחי משהו שכרגע היית רוצה להגשים ותבני תכנית פעולה (איטית) כדי לבצע אותו.
 
אוקיי אני חושבת שאני יודעת..

אני מאוד רוצה לעבוד בעבודה מסודרת במהלך היום.. את השלב הקל בנתיים כבר עשיתי (לשלוח פקסים) ההתמודדות האמיתית תהיה ליזום ראיונות עבודה עבודה נוספת זה דבר שחשוב לי מאוד אני לא מרוויחה כסף כמעט כרגע (כרגע=5 שנים) ודבר שני- לימודים ובגלל שזה דבר רציני והשנה התחילה ואני לא סגורה על משהו מסויים אני רוצה לקחת קורסים להבה אני כל כך צמאההההה לזה אין לך מושג כמה! לחברה למסגרת לעבודה עצמית להתעסק במשהו !! אגב בתחום שאני אוהבת... יזמתי אודישן בטח לא אתקבל אבל המבחן האמיתי שלי הוא איך אתמודד עם הכישלון זתומרת אני לא מתכוונת ללכת בגישה שאני לא אתקבל, להיפך! אני אכוון את כל האנרגיות שלי בכיוון חיובי אבל במידה ולא אני חושבת שיש לי עכשיו כלים טובים יותר להתמודד תודה שאכפת לך
 
אז כבר שלחת פקסים ../images/Emo45.gif

יופי. הנה, צעד ראשון. הצעד הבא הוא הראיונות - אחלה. תכתבי מתי יש לך ראיון ותתחייבי ללכת, לא משנה מה תרגישי ואם תחששי. לגבי הלימודים - את השנה הזו פיספסת, אבל ההרשמה אל הבאה בתור היא בחודש מרץ, שזה לא רחוק כ"כ. בינתיים, אולי תירשמי לקורס אחד במשהו שמעניין אותך? תתחילי בקטן. מה דעתך?
 

לקשמי

New member
נראה לי

שאת דווקא כן מאמינה בעצמך. עמוק בפנים את מאמינה. עובדה שאת כותבת בעצמך שאת לא נמצאת במקום שבו את יכולה/רוצה להיות. כלומר את כן מאמינה שאת יכולה להגיע ליותר. וסתם הערה לספר "בוחרים להרגיש טוב", בדרך כלל התוצאות שמתקבלות שם לא משקפות את המציאות. פעם גם אני מילאתי את השאלון הזה, וזה היה בתקופה שהרגשתי בסך הכל בסדר ויצא לי "דיכאון בינוני" או "דיכאון כבד", כבר לא זוכרת, אבל בכל אופן, לא משהו ששיקף את ההרגשה. אגב: מה עושה לך לקרוא את הספר הזה? אני יודעת שיש הרבה אנשים שהספר הזה עוזר להם אבל אני גם זוכרת שבזמנו כשאני קראתי אותו הוא יותר הכניס אותי לדיכאון.
 
היי לקשמי../images/Emo39.gif

המבחן הזה כפי שהמחבר כתב זה כמו דיאטה שנשקלים מידי שבוע אז ככה גם נבדקים מידי שבוע הרי מצב הרוח לא נשאר קבוע אני לא יודעת עד כמה זה מדוייק מה שחשוב בסופו של עניין זה מה היו התשובות שלי לשאלות האלו ולי זה הראה תמונה כוללת של הרסנות עצמית.. מיצד שני את צודקת אני מודעת ליכולות שלי אבל בגלל הנטייה לשלמות והרי שום דבר אינו מושלם יוצא שאני לא עושה דבר ובגלל האפשרות להיכשל אני מעדיפה "להימנע" אבל איך לעזזל אפשר להימנע מהחיים?? אני פשוט לא מתמודדת עם כלום מפחד שמא אכשל זה מגוחך לא מועיל זה מרעיל וזה מבזבז המון אנרגיה ! אנרגיה שאני יכולה לנצל לכיוון חיובי הספר לא גם לי לדיכאון להיפך הוא הציג את השינוי הזה כפרוייקט ועשה לי כל כך טוב להרגיש שאני פועלת למען עצמי..
 
הודעה מרגשת ../images/Emo45.gif

היא ריגשה ומרגשת אותי כי המודעות שלך לעצמך דווקא מדהימה, אבל היא מאוד מודעות שלילית. את כותבת שאת יודעת בלב שסה"כ יש בך המון דברים טובים, אבל את פוסלת אותם בעצמך, מתמקדת ברע. מאוד התחברתי להודעה שלך, כי כזאת אני- נוטה לשכוח תמיד את כל הטוב בי ומתמקדת בדברים הרעים, במה שאין לי...
יש לי הצעה אלייך, שעבדה אצלי: כל פעם שמחשבה שלילית על עצמך תעלה, תתקני אותה ע"י משהו חיובי, למשל אני אתן לך דוגמא על עצמי: אני תמיד הרגשתי שאני מכוערת ומגעילה... ועכשיו אני פשוט חושבת שאני בנאדם שנראה טוב, ועובדה שבחורים נמשכים אליי, אני מתלבשת יפה, אני נקייה ואסטתית ורבים רוצים בקרבתי. אולי גם לומר לעצמך כל יום משהו אחד חיובי שאת רואה בעצמך, בלי שום דבר שלילי ולהתמקד בחיובי הזה, ולאט לאט את תראי שמתאספים דברים חיוביים למגירה הפנימית שבליבך.
 
היי נסיכה../images/Emo23.gif

תודה על העיצה זה בדיוק מה שאני צריכה לעצור את שטף המחשבות ההרסניות הללו ולהחליף באחרות זה מן מנגנון אוטומטי שאני כבר לא מרגישה אותו פועל.. מצאתי את עצמי יום אחד לפני ראיון עבודה מתלבטת אם ללכת פתאום ישבתי וחשבתי.. והתחלתי לעשות סימולציה ל"מה יקרה" מהר הפסקתי והבנתי!! ככה אני גורמת לעצמי לחוסר מעשה אני פשוט מעלה תסריטים שליליים של מה "בטח יקרה" ולרוב בתסריט הזה אני לא מצליחה אני יוצאת טיפשה העבודה היא לא מה שחשבתי והמעסיק הוא נוראי וכל זה מסקנות מהדמיון שלי וללא שום בסיס מציאותי! אני גורמת לעצמי להיות משוכנעת שבדיוק ככה זה יהיה אשכרה תפסתי את עצמי על חם פתאום קלטתי שזה מה שאני עושה וזהההה מה שגורם לי לאבד עניין מהחיים! "אם גם ככה לא אצליח ולא יהיה לי כייף ולא יצא מיזה כלום אז למה לי ללכת..." באמת למה ללכת שחושבים ככה!! וככה הייתי לא מתמודדת עם מצבים בחיי מה שמדהים הוא שאחרי שהבנתי שאני יוצרת לעצמי בדמיון עלילה שלמה של מה יקרה.. עדיין לא הלכתי לראיון למה? כי בטח יהיה משהו אחר שלא ימצא חן בעיני.. יורה לעצמי ברגל בקיצור..
 
אני רוצה להוסיף ולאמר ללהבה ולנסיכה

ראיתי את ההודעה שלי נעוצה והופתעתי עד כדי מבוכה ההרגשה האוטומטית שלי הייתה "זו בטח טעות" שאני אהיה נעוצה ? ההודעה שלי נחשבת? מי אני בכלל?.. אני פתאום יותר ערה למחשבות האלה ובאמת זו הייתה התחושה הראשונית שלי בכל מקרה תודה שראיתן בזה עניין חשוב מספיק בשביל לנעוץ..
 

ניאו30

New member
קארמה נואר,לדעתי עשית את הצעד

הראשון בהתמודדות שלך.תאמיני לי,היית רואה את ההודעה הראשונה שלי בתפוז,ממש דמיון מפתיע להודעה שלך...וכן,בשבילי זה(לכתוב הודעה בפורום) היה הצעד הראשון... אומרים שהצעד הראשון הוא הקשה ביותר,ולכן זה כל כך חשוב שכתבת את זה כאן.המשפט שהכי תפס אותי היה "שאני באותו המצב 5 שנים! אני לא עושה כלום!!"...יודע כמה מצב כזה יכול לייאש,אבל הדבר הראשון שאת צריכה לעשות הוא בדיוק הפוך...לא להתייאש! להתחיל להאמין, בעצמך ובחיים. המודעות העצמית שלך,זאת שקיימת לאור הודעותיך כאן,תעזור לך למצוא את הדרך הנכונה...כי רק את יכולה לנתב את הדרך שלך לכזו שתתאים לך.אני מתייחס גם לשורה התחתונה שלך-ש"אני טובה בלעשות אנליזה ולהציג את הבעיה,אבל מאותו הרגע אני מניחה לדברים ולא פועלת לקראת שינוי".אין דרך אחת שהיא בטוח תגרום לך לחשוב דברים חיוביים על עצמך.לכל אחד מתאים משהו אחר.יש שעזר להם החזרה על מנטרות חיוביות,לי דווקא עזרה העשייה/ההחלטה/הבחירה בחיים... תשבי עם עצמך לבד ותחשבי טוב טוב "מה הפחד שלי נתן לי?"...ותחליטי,אין דרך אחרת להגיד את זה,צריך פשוט(וזה הכל חוץ מפשוט) להחליט ולעשות... לעשות דברים שלא העזת,לפתוח את הראש ולהבין שמה שהיה לא מחייב כלום,שאת תמיד יכולה להתחיל בדרך חדשה השונה מזו הקודמת...אפשר להתווכח מה קודם למה-השינוי המחשבתי או השינוי בעשייה עצמה,אבל זה שני דברים ששלובים זה בזה... כפי שאני קולט מהודעתך,במחשבה את די מסודרת,כלומר יודעת את ערכך האמיתי,אבל רק לא מצליחה להביא אותו לידי ביטוי.לכן,שוב לדעתי...מה שאולי חסר לך זה הצעד שעובר מעולם המחשבות אל עולם המציאות.מה שיכול לעזור לך לגשר בין השניים,וזה מופנה גם ל"אני שירה"(יש קווי דמיון בינכן...אולי תהיו חברות טלפוניות?...סתם הצעה של הרגע....ובמחשבה שנייה גם שמש 23)-זו כתיבה.לא יודע איזו כתיבה-דף או מחשב,יומן,או משהו אחר-אבל כזו שתגרום לכן לקבל יותר פוקוס ומיקוד של מה אתן צריכות לעשות כדי להחזיר את החיים למסלולם.
 
ניאו אתה מקסים../images/Emo9.gif

החדרת בי חשק רב ואופטימיות בתקופה הזו אני חווה תנודות חדות במצבי הרוח שלי והמסר שלך זה אחד הדברים שאני מנסה להפנים ובלי להישמע אובר דרמטית הפכתי לנכה.. כמו אדם ששוכב בבית חולים חצי שנה והשרירים שלו התנוונו כך בדיוק אני מרגישה! כל כך הרבה יצרים ותשוקות שלא נתתי להם ביטוי והם פשוט התנוונו והתרגלתי למצב הזה של "מוות קליני" כתבתי כאן היום על אופטימיות ורצון לשנות אבל אל תשכח שאני סובלת מדיכאון רציני.. דיכאתי את עצמי עד כדיי ניוון ונשבר לי הלב פשוט נישבר..
 

פאפיט

New member
אין דבר העומד בפני הרצון

אמונות מעצבות את מה שקיים, וצריך לעשות כדי שיהיה. אם לא עושים אז אין, ואין קשר לאמונות. נראה לי ממה שאת כותבת, שאת מסתבכת בכל מיני הגדרות כדי להסביר את המצב הלא משביע רצון שלך. קחי כלל: כמה שיותר הגדרות ככה יש יותר בלגן. את צריכה להמשיך לחיות את החיים בקצב שלך, אף אחד לא רודף אחריך. תפסיקי להשוות בינך לבין האחרים. אם יש לך כשרונות ועוד מיני מעלות אז תשתמשי שהם, או שהם לא קיימים ממש ואת מאמינה באשליות. לא מאוחר להתבגר.
 
לא מסכימה

במקרה שלי אין קשר בין מי שאני למה שאני חושבת על עצמי אני מודעת לכשרונות שלי ומעלות שיש בי אבל אני אבחר להאמין שאני לא מספיק טובה או אפסית בגלל שלא עמדתי במשימה מסויימת אם בנאדם אחד יאמר "נכשלתי כי הייתי לחוץ" אז אני אומר "נכשלתי משמע אני אפס.." אבל לא חשוב אני עובדת עם עצמי על זה כבר. תודה בכל אופן
 
למעלה