רוצה להתיעץ אתכן שוב

רוצה להתיעץ אתכן שוב

שאלתי כאן בעבר לגבי הגמגום של בני בן השנתיים וחודשיים, וקיבלתי מכן תשובות טובות ומרגיעות. הרגעתי גם את כל הסובבים (סבים, סבתות וכו') ואכן ראינו שיפור בגמגום יחד עם קפיצה ענקית במורכבות המשפטים ובמקוריות שלהם. לפני כמה ימים פתאום היתה נסיגה עצומה. גמגום חזק שהוביל לעצבנות, וויתור על דיבור ואח"כ פשוט עבר להגיד רק "זה" במקום לנסות לדבר. בימים אלו גם מצב הרוח הכללי היה מאוד עצבני ונודניקי, בליווי חום נמוך מאוד (37.2 או 37.6, הרופא טוען שזה לא נחשב). הרופא שבדק אותו היום המליץ לי על פסיכולוגית כי בשילוב עם העצירות נראה לו שאולי הילד בלחץ. כבר פניתי אליה, אבל רציתי גם לשמוע ממכן: האם נתקלתן בנסיגה כזו בדיבור ובמיוחד במצבי מחלה קלים? יצא ארוך. תודה על תשומת הלב.
 

לאה_מ

New member
אני אישית לא נתקלתי

אבל אם ההתפתחות בדיבור היא חדשה, אז נראה לי לא בלתי סביר שמחלה תגרום לקצת רגרסיה. לפני שאת פונה לפסיכולוג/ית, את יכולה להתייעץ עם רות מפורום הורים ב-YNET, שלמיטב זכרוני היא פסיכולוגית, וגם עם גרא מפורום ייעוץ פסיכולוגי כאן בתפוז. בכל מקרה, אם מדובר בעניין זמני שכבר חלף, הייתי פוטרת את זה כמשבר עקב מחלה, ולא דואגת במיוחד.
 
לא חלף עדיין

אם כי היום יותר טוב מאתמול. בכל אופן דיברתי עם הפסיכולוגית שהרופא המליץ עליה בטלפון, והיא ייעצה לי לחכות כמה ימים. תודה על תשובתך.
 
נתקלתי בנסיגה כוללת במחלה

הרבה יותר מפעם אחת, וחום של מעל 37 הוא בעיני חום, על אף בלבול המח המתמשך של הרופאים. שלחי אותם (את הרופאים) לעבודה ומשמרות עם חום מעל 37 מעלות ותאמרי להם שמתחת ל- 38 זה לא חום....נראה אותם. זו אחת הפלצנויות שלא קניתי מהרגע שהפכתי לאמא ועד כה לא הצליחו לשכנע אותי שיש בזה משהו. כמה זמן יש לו עצירות? הרופא, ראה פסיכולוגית? ועוד מילה, מותר לילד שיהיו לו נסיגות. הוא גם מקרין את מה שמוקרן אליו ונראה מדברייך שאתם די בלחץ. נסו להרגע ולקבל אותו על כל מצביו המתחלפים, כחלק מרצף טבעי וזורם. רק אז תוכלו לדעת אם יש בעיה, או שזו פיקציה שנוצרה מהלחץ של הסביבה.
 
מה רע בפסיכולוגים?

לא יודעת אם הוא עצמו ראה פסיכולוגית, אבל אני ראיתי ולא ברור לי למה את רואה בהצעה לראות פסיכולוגית תקיפה. הרופא חשש שגמגום יחד עם עצירות (ולא כל אחד לחוד) עלול להצביע על stress כלשהו, ושווה לברר. זאת דווקא נראית לי מחשבה יפה בשביל רופא. לא נאמר שהילד לא מתפתח כראוי, רק שאולי הוא במצוקה נפשית. לא בלתי מתקבל על הדעת בהתחשב במשימות שהגיל הזה מציב ובצור בה הוא לוקח אותן על עצמו. העצירות כבר תקופה ארוכה בגלים באים והולכים. לגבי הלחץ, דווקא הייתי רגועה עד שבן-זוגי ומשפחתו הצליחו להלחיץ אותי. בינתיים הפנייה לבעלי מקצוע דווקא הרגיעה אותי. הם לא ניסו למצוא בעיות איפה שאין. גם הפסיכולוגית שאיתה דיברתי בטלפון ייעצה לי להירגע ולחכות כמה ימים. תודה על תגובתך
 
זה ילד בן שנתיים

אגב, רופאים שולחים לטיפול נפשי הרבה מאוד תופעות שלא ברורות להם. הם עושים זאת מחוסר אונים שקשור למגבלת החשיבה שכופה עליהם מקצוע מדעי - לאו דווקא מתוך נאורות ופתיחות. אני שמחה שנפלת על פסיכולוגית אמינה - כי ילדים מקרינים בדר"כ 1:1 את לחץ הוריהם. לכן, כמו שציינתי, תרגעו ואז תבדקו את העניין. ולגבי מי הולך להתייעץ עם פסיכולוגית - עדיף שאלו יהיו ההורים. הרעיון של לשלוח ילד בן שנתיים עם עצירות לפסיכולוגית, ועוד לפני שהוריו נרגעו, הורידו ממנו לחץ, נתנו לרוגע לעשות את שלו כמה שבועות והתייעצו בעצמם עם א/נשי מקצוע, נראה לי מזעזע. כמה מהלחץ של בן זוגך ומשפחתו יורד לילד? מעירים לידו? מביטים בו במבט מלא משמעות? מנסים לדובב אותו? לשלוח אותו לשרותים לעשות קקי? שואלים אותו על זה?
 
כמובן שהוא שלח אותנו

ולא את יואב. כמו שאמרנו, הוא רק בן שנתיים. מבין הלחוצים, רק הסבא לא מסתיר את זה מספיק טוב, אבל הוא לא נמצא איתו מספיק זמן. בכל אופן נראה שזה מסתדר.
 
עדכון: צפירת ארגעה

היום הוא די חזר לעצמו, גם במצב הרוח וגם בדיבור. מסתבר שנסיגה יכולה להיות גדולה גם במחלה פיצית. אם המחלה היתה יותר ברורה לא הייתי נלחצת ככה. ולגבי העצירות: נמשיך לנסות.
 
למעלה