רוצה להתייעץ

ולא התכוונתי למהגוני אלא באופן כללי

למישהי שגם אמרה לי אם לא תניקי יהיה לך יותר קל, וגם פה פעם שמעתי שעדיף אימא מאושרת שלא תניק........
 

תאירעות

New member
אופי

את זוכרת שהיה לך שרשור שאת מוציצי את זוכרת כמה היה לך קשה? אז אי אפשר להגיד שזה לא קשה. אני באופן אישי חושבת שעדיפה הנקה(מכל הבחינות וגם מבחינת הקלות),אבל לתינוק עם תמ"ל אין מוציצי וזה החלק שהוא יותר קל מהנקה.
 

תאירעות

New member
שמחה שזה עבר אבל אי אפשר לומר

שזה לא קשה(לפעמים). שלא תביני שאני נגד הנקה ממש ממש לא. אני משתדלת לא להכנס לשרשורים האלו בכוונה כי הם לא תורמים לאף אחד.
 

שקדייה

New member
תנסי להזכר מה עשה לך טוב כשאת

היית במקום הזה..... בטח לא התגובות התוקפניות והמטיפות....
 
אני לא תקפתי והטפתי אלא הסברתי

את עמדתי בלי לפגוע באפאחד, ואני חושבת באמת שהדיון פה גלש קצת אז עכשיו אני פשוט לא אגיב יותר. לא התכוונתי לפגוע ולהעליב, וגם היו שרשוריםשבהם "תקפו" אותי גם כן.......לא נורא, כל אחד מביע את דעתו וכל אחד צריך לקחת מה שטוב לו מהפורום............בסופו של דבר האימא היא הקובעת והמחליטה.
 
אוי, תפסיקי לקשקש! מאוד לא נוח להחל

להחליף חיתולים ולטפל בתינוק צורח... מאוד לא נוח שהילדים משלשלים ומקיאים במקביל על כל הרצפה בסלון... בכלל, זה מאוד קשה לקום בלילה לילד.... עדיף שבזמן הזה האמא (או האבא) תישן כי כך היא תהיה יותר נמרצת ומאושרת בשביל לטפל בילד שלה. אויש, איזה בולשיט! בתור הורים אנחנו עושים הרבה דברים שלא עושים אותנו מאושרים, או מעצבנים אותנו, או מתישים אותנו (וכו') כי זה טובת הילד. לא רוצה להניק, לא מתאים לך? את ממש לא חייבת. רק אל תכתבי שטויות על "טובת הילד" ו"אמא מאושרת". אולי בשביל להיות ממש אמא "מאושרת" תשכרי לך מישהו שיקום בלילה באופן קבוע וגם ינקה כשהבת שלך מקיאה בסלון?? אגב, בני הבכור ינק כחודשיים בלבד, בני השני (בלבד, בלי מטרנה בכלל) עד גיל שנה וחודשיים), שניהם ישנים 10 שעות בלילה מגיל חודש וחצי.
 
משהו מציק לך אמא של אסף ויובל?! ../images/Emo2.gif

בשביל מישהי שכותבת "את לא חייבת..." את מאוד עצבנית... תנשמי עמוק זה לא טוב לילדים שלך אמא עצבנית ובטח לא מאושרת... ואפרופו מישהו לנקות את הקיא, אני לא רואה כל פסול בלקחת עזרה...
 
תגידי, את יודעת לקרוא בכלל?? לבנים

שלי קוראים אסף ויואב. לא יובל, תודה. כן, אני בד"כ מתעצבנת על אנשים ש"מורחים" את האמת. ואת, מה לעשות, מורחת את האמת. אין שום קשר לאושר של האמא/אבא. מתוקה, לא סתם הילדים שלי ישנים 10 שעות בלילה, זה בטח לא בגלל שאני משדרת להם עצבים או חוסר אושר. וכנראה שאני אמא מאוד לא עצבנית ומאוד מאושרת אם אני ובעלי מביאים להביא ילדים בהפרשים קטנים יחסית. לנו טוב עם זה.
 
איזו תשובה מתנשאת:

"לא סתם הילדים שלי ישנים עשר שעות בלילה..". הייתכן שאת רומזת שילד שקם כל שלוש שעות זה כי אמו עצבנית ו/או לא מאושרת? איזו הכללה שטותית. למעשה, אני לא חושבת באמת שלזה התכוונת בדבריך, אבל אם מנסים בכוח לתקוף אפשר להוציא גם את דבריך מהקשרם ולטעון שאת חצופה. לדעתי זה מה שעשו פה למעלה, כולל את. לתקוף את המשוואה אי הנקה = אושר זו הוצאת דברים מהקשרם, כי משוואה זו מעולם לא הוצגה. בסך הכול הוצג מצב ספציפי של אמא מניקה ועצבנית, שאז עדיפה מטרנה.
 
לא, זו היא שיצרה את הקשר ואמרה שכנר

שכנראה אני עצבנית/לא מאושרת. ודאי שזו הכללה שטותית, בדיוק כמו להשוות אי הנקה לאושר או לאמא וילד רגועים.
 
בואי נראה את השתלשלות הדברים:

שאלו שאלה בראשית השרשור על נתינת מטרנה לתינוקת. מהגוני הגיבה, לדעתי בצורה מתורבתת. קראתי את ההודעה כמה פעמים ולא מצאתי שום הכללה גורפת שאמא מניקה היא עצבנית ולהיפך. מצאתי רק דעה שאם האמא עצבנית כתוצאה מההנקה - חשוב יותר מצבה הנפשי. בתגובה שלך, לעומת זאת, מצאתי הרבה תוקפנות ורשעות, וזאת מעבר להבנת הנקרא הלקויה שלך, לדעתי, לפיה מצוי בדבריה קשר מכליל בין הנקה לעצבנות: 1. שימוש במילים מזלזלות: 'שטויות', 'לקשקש' ו'בולשיט' 2. ירידה לפסים אישיים: "לא רוצה להניק, לא מתאים לך? את ממש לא חייבת. רק אל תכתבי שטויות על "טובת הילד" ו"אמא מאושרת". אולי בשביל להיות ממש אמא "מאושרת" תשכרי לך מישהו שיקום בלילה באופן קבוע וגם ינקה כשהבת שלך מקיאה בסלון??" פלא שהיא תקפה אותך אחר כך? את באמת מצפה לזרוק תגובה כ"כ מרושעת, בתוכנה ובדרך הצגתה, ולקבל תגובה מנומסת ומנומקת?
 
לא רואה שום דבר מרושע במה שכתבתי,

ועובדה היא שאני לא היחידה. דבר שני, לדעתי רק חוסר ביטחון שם אותה במצב כזה של התגוננות של פגיעוּת ורגישות. כתבתי מה שאני חושבת כי המשפט הזה של "עדיף אמא רגועה וכו'..." כבר שחוּק ונכתב ברוב המקרים פשוט סתם. וזה נכון, לא רוצה להניק, ממש לא חייבת, אבל אין לזה שום קשר לאושר. גם אמא מניקה יכולה להיות מאושרת. כן, כן. ותתפלאי או לא, אבל אני מדברת מניסיון. ההנקה לא הלכה לי בקלות. בדיוק בגלל המשפט הזה של אושר הפסקתי להניק את בכורי בגיל חודשיים. ההנקה התישה אותי ולא זרמה כמו שצריך. עד לידת בני השני היתה לי שנה שלמה ללמוד ולהבין הנקה כמו שצריך. ולמרות שהנקת השני היתה צולעת ביותר ואף נאלצתי להפסיקה לשבועיים לצורך קבלת תרופה והייתי צריכה להחזירו למסלול של הנקה בלבד, הכל היה שווה את זה. כי מאוד קל "להימלט" למשפטים על האושר בלי לבדוק אם זו ההנקה ש"אשמה" בחוסר הרגיעה והאושר של אותה אמא. ומה לעשות שמה שהיא כתבה בעיניי קשקוש מוחלט? אני צריכה עכשיו לייפות את המילים כדי למצוא חן? זה היה עושה את התשובה שלי יותר מקובלת? אני ממש לא חושבת. אגב, גם ענו לי שאני כתבתי שטויות וקשקשתי וגם איזו הודעה ממהגוני שכנראה נמחקה ע"י הנהלה שאפילו לא הספקתי לקראה (לא נורא...). אז מה? נעלבתי? לא. זכותה לכתוב לי שדעתי היא בולשיט בעיניה. וזכותי להיעלב או לא
 
את עדיין לא מבינה, הא?

את שוב חוזרת ואומרת את אותו משפט דבילי כאילו שאני אמרתי שאמא מניקה לא יכולה להיות מאושרת?! איך הגעת לזה??? אני ממליצה לך בחום לעלות קצת למעלה בשירשור לקרוא שוב (והפעם לאט...) את התגובה הראשונה שלי ולחפש טוב-טוב באם נאמר המשפט ההוא שאת משננת פה ללא הרף כאילו אני אמרתי שאמא מניקה לא יכולה להיות מאושרת. וכשתמצאי את המשפט הזה תודיעי לי..... ולגבי מה שכתבתי לך ונמחק זו הייתה אי הבנה עם טלי (מנהלת הפורום) והיא התנצלה אז אני אחזור על מה שכתבתי: את כתבת לי שמרוב שהילדים שלך מאושרים שאת אמא שלהם את עושה להם אחים במרווחים קטנים. אז עניתי לך: שבכל הקישורים ששלחתן פה לאתרים שמונים את האזהרות לגבי מוות בעריסה גם נאמר שם שעשיית ילדים במרווחים קטנים עלול גם להיות גורם של מוות בעריסה. האם מישהו מטיח את המילה מוות בעריסה בפנייך שהוא מגלה את ההפרשים הקטנים בין ילדייך?! שיהיו לך חיים יפים, באמת!
 
יהיו לי ולמשפחתי חיים נפלאים. כך אנ

אני מאחלת גם לך. מכיוון שנתבקשתי ע"י טלי (שאני מאוד מכבדת) לא להמשיך בהתנצחויות, אפסיק את הדיון הזה איתך כאן ועכשיו. סופ"ש נעים
 

king luli

New member
אמא מאושרת זה לאו דווקא אמא שישנה

התאפקתי אבל הייתי חייבת להגיב. (יצא ארוך .. סורי) זה נורא קל להגיד שמי שלא מניקה היא מפונקת ואגואיסטית ואימהות זה לא דבר קל וצריך לא לותר וכו וכו. אני לא מתיימרת לדעת מה היו השיקולים של כל אחת להניק או לא להניק אבל אני כן יודעת שאני ניסיתי. באמת שניסיתי ורציתי וזה כל כך כאב ולא הסתדרתי עם זה. כולם אמרו לי שההתחלה קשה אבל אחרי 6 שבועות זה מסתדר. התעקשתי והמשכתי וגם אחרי 3 חודשים זה לא הסתדר והסתובבתי עם כאבים כל הזמן והייתי על כדורים. לא הייתי מפונקת ולא היה אכפת לי לקום בלילה אם זה מה שצריך אבל סבלתי וכאב לי 24 שעות ביממה ולרופא שלי לא היה פתרון. תאמינו לי שהיו לי עוד תלאות בדרך .. אני עדיין מקווה שבילד הבא זה יהיה יותר קל ואני אניק יותר אבל בנוכחי הפסקתי אחרי 3 חודשים ואפילו אז עם כל הכאבים ההחלטה לא היתה קלה אבל כן - לאחר מעשה הייתי מאושרת והבנתי שזה באמת יותר חשוב (ואני מודעת לחשיבות של חלב אם) אז זה לא תמיד פינוק ואני מכירה עוד הרבה שבאמת רצו אבל זה לא הצליח ואני גם שומעת הרבה מסביבי הערות של אמהות שאני יודעת שההנקה הלכה להם די בקלות (אפילו אם ההתחלה היתה קשה) שמבקרות כאילו שלא מניקות. אז תדעו לכן שזה לא שחור ולבן וכמו שנאמר כבר רבות - שכל אחת תעשה מה שטוב לה ובאמת לדעתי הכי חשוב זה אמא מאושרת! נקודה קטנה - גם אחרי שהפסקתי להניק - עדיין הוא קם 3-4 פעמים בלילה.
 
למעלה