רוצה להתייעץ איתכם בנושא כאוב ורגיש

[seeyou]

תודה-

רשמתי ביומן

 

[ק א ס י ו פ א ה]

רעיון טוב ../images/Emo45.gif

אני בהחלט חושבת בכיוון הזה.

 

[lulit]

לדעתי, פשוט תגידי לו

גם אם זה יראה כקרצוץ לטווח הארוך. קודם תחגגו יומולדת לאיש. בתום החגיגות, לומר לו שגם את רוצה שיחגוג לך. טפטפי לו תזכורות מדי פעם, וכשיום ההולדת יתקרב, פשוט תאמרי לו שאת רוצה לצאת למסעדה/סרט/whatever ושאת מאמינה שהוא ידע לבחור את המקום המתאים. אולי זה לא יהיה מפתיע, אבל אני מאמינה שהוא יצא מגדרו כדי לשמח אותך.. הוא לא אשם, הם כמעט כולם כאלה..

 

[ShirShir]

זה נכון, כמעט כולם כאלה../images/Emo8.gif

בשביל זה אנחנו כאן

לטפטף ערכי רומנטיקה והשקעה ליחסים

 

[ShirShir]

אנחנו = הנשים../images/Emo9.gif

 

[lulit]

זה לא סוג של פינוק?

פינוק שלנו, הנשים, אני מתכוונת.. אולי סוג של "פולניות יתר"? גם כשטוב ממש, נחפש מתחת לפני השטח משהו לא תקין? לא מושלם?

 

[ShirShir]

מה הפינוק? שהוא שוכח את יום הולדתך?

 

[lulit]

חס ושלום..

 

[ShirShir]

אז לא הבנתי, למה התכוונת....?../images/Emo9.gif

 

[lulit]

אני חושבת שיש לנו נטייה לפולניות

יתר (לנו=הנשים) אני גם רואה את זה בשיחות עם חברות. כל אחת מאיתנו בחרה לה את האיש שלה, ועדיין אנחנו מקטרות. פה הוא לא עוזר מספיק, שם הוא לא תומך מספיק.. הרי יש סיבה שהעדפנו דווקא את אותו אחד על כל היתר, נכון? נראה כאילו אף פעם לא טוב לנו מספיק.. אני עושה פה הכללה מטורפת, אבל את מבינה את הכוונה שלי, כן?

 

[ShirShir]

אני מבינה את הכוונה שלך

אבל חשוב לציין שבבחירת בן הזוג/חבר/בעל את מנסה לבחור את הפרטנר שיתאים לך בצורה הטובה ביותר [עד כמה שאפשר], אבל מן הסתם לא בצורה מושלמת. הרי אין דבר כזה התאמה מוחלטת של 100%. נכון? אז יש ימים/רגעים/תקופות שהנקודות ה"לא מושלמות" האלה שבחרנו לחיות איתן מציקות לנו. (ואני בטוחה שגם לגברים זה קורה מידי פעם כלפינו, הנשים)... כולנו מנסים לחיות אחד עם השני מבלי לשנות זה את זה, אבל מה לעשות שבטבע האדם לנסות לשפר כל הזמן את המציאות. כאלה אנחנו. ועוד נקודה למחשבה, אולי פשוט חסרים לנו יותר חיזוקים פידבקים ותזכורות למה בחרת בי כבת זוג (או כבן הזוג), אנחנו בסך הכל אנושיים. אנחנו, הנשים, יותר רגישות לחוסר החיזוקים האלה כנראה....

 

[lulit]

אני מניחה שאת צודקת..

טוב נו.. ניצחת

 

[ShirShir]

לא רציתי לנצח..... (אבל נו טוב../images/Emo6.gif)

רק רציתי להעלות כמה נקודות למחשבה... בשביל זה אנחנו בפורום, לא?

 

[ק א ס י ו פ א ה]

במקרה הזה זה לא נכון כי

לפני החתונה הוא חגג לי. ואחרי כבר לא. לא מרגיז?

 

[ק א ס י ו פ א ה]

אבל זו בדיוק הבעיה

הוא לא שכח. הוא בחר להתעלם. וזה מה שפגע כל כך.

 

[lulit]

מה מביא לזה? שאלת אותו?

 

[ק א ס י ו פ א ה]

ברור

אבל כנראה התשובה מאוד מורכבת וקשורה לעוד הרבה דברים אחרים.

 

[lulit]

קשה לי לסייע..

בינתיים, קבלי

על הדרך.. בוקר טוב!

 

[maybesure]

../images/Emo77.gif

אני דווקא מאמינה שיש תקנה. יש לי שני רעיונות: 1. לעשות רשימה שנתית, במהלך שנה שלמה, של פריטים שהיית רוצה לקבל ואת לא מפרגנת לעצמך. לפני יום ההולדת להגיש לו את הרשימה, עם סימון מרקר על הראשונים בסדרי העדיפויות, ושיבחר באיזה מהם הוא רוצה להפתיע אותך (מותר גם את כולם..) כך מצד אחד תקבלי מתנות משמחות, מצד שני יישמר איזשהו אלמנט הפתעה, ומצד שלישי הוא לא יצטרך להתאמץ לחשוב. ממש כמו רשימת מתנות לחתונה. 2. לגבי תזכורת אירועים: בעידן הפלאפונים ממש קל לשלוח אס-אם-אס בנוסח: 14/2 = וולנטיינ'ז דיי ...וכו'. 3. לבקש מחברה טובה שתעלה בפניו את התאריך וכאילו תבקש להיעזר בו להפתיע אותך.. זה עשוי לעורר בו מוטיבציה. לסיום: חגיגת אירועים היא עניין של חינוך. מי שלא התחנך לכך זקוק לאימון (אילוף?). בבית של בעלי מעולם לא חגגו ימי הולדת ולא חילקו מתנות. עד היום הוא לא עומד בקצב שלי של הפקות ימי הולדת לילדים וגם לא תמיד מבין למה חשוב לי כל כך. לי כן חגגו תמיד בבית הורי, וכן השקיעו והחוויה שנשארה לי מביאה אותי לרצות להוריש לילדי את התחושה. אבל! את ימי ההולדת ותאריכים בכלל הוא לא שוכח, ודואג לצ'פר אותי בפרחים ומתנות לפי האירוע. וכשאני רוצה משהו שהוא מעבר לדמיון שלו-אני פשוט אומרת! הכי כייף זה הפתעות-אבל זה בא אחרי אימון. העובדה שתחגגי לו הפקה לא תעשה אותו יותר מבין ומתחשב, לעומת זאת-הבהרה חד-משמעית לגבי השינוי הרצוי לך-בהחלט היא חלק מהאימון. שתדעו רק שמחות! מייבי.

 

[ליאתשלשחר]

אני קצת בהלם ../images/Emo24.gif

כל אחד רוצה יום אחד לעצמו להתפנק, להיות מחוזר ולקבל מתנות. לפני שאת תפתיעי אותו כדאי לכם לדבר על זה ולתאר את המצב החדש. מתי היומולדת שלך אם אפשר לשאול? (אני אשלח לך מתנה)