תשובה מקרוב
כל אדם מפרש חוזק באופן אחר. ה"מחמאות" כביכול שאת מתארת שאת מקבלת מעידות בסך הכל על האדם מולך, ומה את בשבילו. בשבילי חוזק הוא היכולת להסתכל פנימה אל הכאב ולהתמודד איתו. אבל זה רק קצה המזלג. חסר זה משהו שלדעתי לא יכול להתמלא, אפשר לטפל בו עם הדרכה נכונה ולהמעיט במידת האפשר את הנזק אשר נגרם מהחסר. געגוע? למה צריך להתמודד עם געגועים, האם הם מועקה בשבילך? כולנו מתגעגעים לזמנים בהם היו לנו הרבה פחות דאגות. לדעתי השאלה היא לא "איך להתמודד עם געגוע", אלא "איך אפשר לעשות שיהיה טוב כמו אז?". במידה ומדובר בגעגוע לאדם מנוח, ספרי לאדם קרוב לליבך על געגועיך , או כיתבי לנפטר מכתב ודמייני שהוא קורא את אותו מכתב. האדם המערבי הרבה פעמים מנסה להלחם בהזדקנות ובבגידת הגוף. במזרח אנשים למדו לחיות עם הזיקנה, או עם חוסר-האונים במחלה חשוכת מרפא. לפעמים הטבע חזק מהאדם, ואין ברירה אלא לקבל זאת. הביני שמוות אינו ניתן להפיכה, הוא מצב סופי של פרט מסוים. אולם ישנה מחזוריות. המלחמה החיצונית תמיד מהווה איזו מלחמה פנימית שלנו, השלימי עם החלקים בתוכך שחדלו מלהתקיים ופינו את מקומם לחלקים חדשים. זה לא יהיה קל, גם פה יהיה צורך בהדרכה. יש מצבים שעקב תרבותנו אנחנו "נתקע" עד למוות עם מנטליות מסוימת, תיקוותי היא שתצליחי יום אחד לקבל את חולשתך האנושית במקום להלחם בה. שלום רב, Proxima Centauri