רוצה לדעת מה דעתכן
אז הייתי השבוע אצל שיינמן מתל השומר - מחלקת אנדומטריוסיס אחרי תיחקור שלו ובדיקה - אמר שיש לי אנדומטריוסיס בדרגה קלה עד בינונית... (יש לי ממצא במרקם שוקולדי בדול 35*30 בשחלה שמאלית) אני בת 43 - ורוצה להיכנס להריון ראשון מתרומת זרע עשיתי צילום רחם : שתי חצוצרות סתומות (אין מעבר של הנוזל לחלל האגן) - שיינמן אמר שהוא רוצה להתייעץ בפורום המלא של הרופאים ולכן יש לי פגישה נוספת איתו בשבוע הבא, כמו כן עשיתי הסטרוסקופיה אבחנתית - והכל יצא תקין בגלל החצוצרות הסתומות - "מקפיצים" אותי כיתה ל ivf ישר...., אני עומדת להתחיל טיפולים כולל הורמונים אצל דוקטור רב הון (אני במאוחדת) בעוד כחודש וחצי שיינמן אמר שהוא רוצה עוד להתייעץ לגבי עם עוד רופאים - הוא חושב אולי שיש מקום לעשות לפני התחלת הטיפולים ניתוח שניקרא - לפרוסקופיה , אבל הוא לא בטוח בכך..., אני אישית ממש לא בעד שוםםםםם! ניתוח , אני יודעת שההורמונים יכולים להגביר את האנדו (אבל כעת אין לי בכלל את התסמינים הקשים שבנות פה בפורום מספרות עליהן - יש לי את הציסטה בצד שמאל בשחלה ןכאבי מחזור גדולים מאוד, אגירת נוזלים ..וזהו כאמור אני בת 43 ולא רוצה לבזבז את הזמן הקצר שנותר לי להיכנס להיריון -על ניתוח הלפרוסקופיה - שמימלא הבנתי שהציסטות חוזרות אחר כך וגם יש סכנת הידבקויות של מעיים וכו אחרי ניתוח כזה- כרגע אין לי שום בעייה בריאותית חמורה ...והאינטואיציה שלי אומרת לי כמה שפחות שינתחו ויפתחו ככה יותר טוב ויותר בריא!!! עלי לציין ששיינמן בעצמו לא סגור לגבי הצורך בניתוח גם בגלל הגיל שלי, גם בגלל שבבית חולים ציבורי אני אצטרך לחכות כמה חודשים לניתוח , וזה ביזבוז זמן... וגם בגלל שהאנדו לא כל כך חמור.., , אמרתי לו מה דעתי ושאני ממש לא בעד ניתוח (אני ממש פוחדת מהשלכות של הידבקויות מעיים אחרי הניתוח ועוד כל מיני תופעות לוואי של ניתוח כזה) עכשיו בנות- אני רוצה להיות כנה ולומר מה תחושותי הסובייקטיביות לגבי המפגש עם שיינמן : רופא נחמד מאוד לכאורה.., אבל ממש לא יצר אצלי תחושה של אמון .., מניסיוני בעבר עם רופאים אני יודעת שחשוב מאוד לסמוך על האינטואיציות הפנימיות ..כל ה"נחמדים" למיניהם ...אחר כך לא רואים אותך ממטר כשייש סיבוכים או בעיות...,הרופאים המון פעמים אוהבים לעשות ניסיונות על מטופלים ..., הם באים מעמדה של אגו נפוח...שקר מפריע (לדעתי) . גם אם הם מכוסים באיצטלה של "נחמדות" אני מאוד סקפטית .., אני יודעת ששורה שתחתונה זה הגוף שלי - ואני זו שצריכה לקחת את האחריות המלאה לגבי כל החלטה, המון פעמים משהו שניראה שולי ולא מסובך לרופא - כמו ניתוח לפרוסקופיה (כיוון שהוא עושה מאות כאלה) , בשורה התחתונה יכול להיות מאוד קריט י לגבי המטופלת ולשנות באופן דרסטי את החיים אחר כך!!!! בנוסף אני יודעת שכל עניין הרפואה וגם האנדומטריוסיס, לוטה באפילה...- ולמרות שהרופאים מעמידים פני "יודעים" ובטוחים בעצמם - אני יודעת שהם גם עושים החלטות ובתוך עצמם יודעים שכל החלטה כזו ז מן "סוג של ירייה באפילה" מצטערת שיצא ארוך... ואשמח לדעתכן.. אני נוטה יותר לכיוון של התחלת ivf עם נטילה של הורמונים (רב הון אמר שייתן לי פרוטוקול ארוך + עם לא מעט הורמונים, הוא לא בעד מינון נמוך של הורמונים) אשמח לדעתכן, גלי
אז הייתי השבוע אצל שיינמן מתל השומר - מחלקת אנדומטריוסיס אחרי תיחקור שלו ובדיקה - אמר שיש לי אנדומטריוסיס בדרגה קלה עד בינונית... (יש לי ממצא במרקם שוקולדי בדול 35*30 בשחלה שמאלית) אני בת 43 - ורוצה להיכנס להריון ראשון מתרומת זרע עשיתי צילום רחם : שתי חצוצרות סתומות (אין מעבר של הנוזל לחלל האגן) - שיינמן אמר שהוא רוצה להתייעץ בפורום המלא של הרופאים ולכן יש לי פגישה נוספת איתו בשבוע הבא, כמו כן עשיתי הסטרוסקופיה אבחנתית - והכל יצא תקין בגלל החצוצרות הסתומות - "מקפיצים" אותי כיתה ל ivf ישר...., אני עומדת להתחיל טיפולים כולל הורמונים אצל דוקטור רב הון (אני במאוחדת) בעוד כחודש וחצי שיינמן אמר שהוא רוצה עוד להתייעץ לגבי עם עוד רופאים - הוא חושב אולי שיש מקום לעשות לפני התחלת הטיפולים ניתוח שניקרא - לפרוסקופיה , אבל הוא לא בטוח בכך..., אני אישית ממש לא בעד שוםםםםם! ניתוח , אני יודעת שההורמונים יכולים להגביר את האנדו (אבל כעת אין לי בכלל את התסמינים הקשים שבנות פה בפורום מספרות עליהן - יש לי את הציסטה בצד שמאל בשחלה ןכאבי מחזור גדולים מאוד, אגירת נוזלים ..וזהו כאמור אני בת 43 ולא רוצה לבזבז את הזמן הקצר שנותר לי להיכנס להיריון -על ניתוח הלפרוסקופיה - שמימלא הבנתי שהציסטות חוזרות אחר כך וגם יש סכנת הידבקויות של מעיים וכו אחרי ניתוח כזה- כרגע אין לי שום בעייה בריאותית חמורה ...והאינטואיציה שלי אומרת לי כמה שפחות שינתחו ויפתחו ככה יותר טוב ויותר בריא!!! עלי לציין ששיינמן בעצמו לא סגור לגבי הצורך בניתוח גם בגלל הגיל שלי, גם בגלל שבבית חולים ציבורי אני אצטרך לחכות כמה חודשים לניתוח , וזה ביזבוז זמן... וגם בגלל שהאנדו לא כל כך חמור.., , אמרתי לו מה דעתי ושאני ממש לא בעד ניתוח (אני ממש פוחדת מהשלכות של הידבקויות מעיים אחרי הניתוח ועוד כל מיני תופעות לוואי של ניתוח כזה) עכשיו בנות- אני רוצה להיות כנה ולומר מה תחושותי הסובייקטיביות לגבי המפגש עם שיינמן : רופא נחמד מאוד לכאורה.., אבל ממש לא יצר אצלי תחושה של אמון .., מניסיוני בעבר עם רופאים אני יודעת שחשוב מאוד לסמוך על האינטואיציות הפנימיות ..כל ה"נחמדים" למיניהם ...אחר כך לא רואים אותך ממטר כשייש סיבוכים או בעיות...,הרופאים המון פעמים אוהבים לעשות ניסיונות על מטופלים ..., הם באים מעמדה של אגו נפוח...שקר מפריע (לדעתי) . גם אם הם מכוסים באיצטלה של "נחמדות" אני מאוד סקפטית .., אני יודעת ששורה שתחתונה זה הגוף שלי - ואני זו שצריכה לקחת את האחריות המלאה לגבי כל החלטה, המון פעמים משהו שניראה שולי ולא מסובך לרופא - כמו ניתוח לפרוסקופיה (כיוון שהוא עושה מאות כאלה) , בשורה התחתונה יכול להיות מאוד קריט י לגבי המטופלת ולשנות באופן דרסטי את החיים אחר כך!!!! בנוסף אני יודעת שכל עניין הרפואה וגם האנדומטריוסיס, לוטה באפילה...- ולמרות שהרופאים מעמידים פני "יודעים" ובטוחים בעצמם - אני יודעת שהם גם עושים החלטות ובתוך עצמם יודעים שכל החלטה כזו ז מן "סוג של ירייה באפילה" מצטערת שיצא ארוך... ואשמח לדעתכן.. אני נוטה יותר לכיוון של התחלת ivf עם נטילה של הורמונים (רב הון אמר שייתן לי פרוטוקול ארוך + עם לא מעט הורמונים, הוא לא בעד מינון נמוך של הורמונים) אשמח לדעתכן, גלי