רופאים...

אפינקה11

New member
רופאים...

הי לכולן, רציתי לספר לכן דבר מה קטן, שמאוד מעסיק אותי, ואולי לא קשור כל כך לאנדו', אבל מראה כמה המערכת אטומה. בזמן האחרון אני סובלת מתשישות נוראית, וחלפה בליבי לא פעם המחשבה שזה בגלל האנדו', או שאולי זה חלק מתופעות הלוואי של ההורמונים, של המחלה. אולי.. ואולי לא. כבר כמה פעמים פניתי לרופא המשפחה שלי, והיום יצאתי ממנו בדמעות. הוא נאם לי נאום ארוך על איך שזאת בעיה נפשית, ולא משהו אחר שמצריך בדיקות. התעקשתי איתו ואמרתי לו שאני בנאדם שמודע לעצמו, שאני יודעת מתי קשה לי, והתשישות הזאת לא תלויה בשוםדבר נפשי, אחרת לא הייתי טורחת ומגיעה אליו. הוא הסתכל עליי ועשה פרצוף.ושלח אותי לראומטולוג. ממש הרגשתי שהוא מבזה אותי. אם אני אומרת שאני תשושה יותר מהרגיל זה לא מספיק?. מצד שני הוא קצת הלחיץ אותי, ואם אני אעשה מליון בדיקות והכל יצא בסדר, הוא באמת יחשוב שאני מבלבלת לו את המוח. (מותר לספר שהוא חשב שאנדו' זאת מחלה שמציקה לך רק אם את מקבלת מחזור?) מישהי פה מכירה אולי את תופעת התשישות הזאת? סליחה על ההשתפכות, ותודה על ההקשבה
 
תשישות

היא בהחלט "תופעת לוואי" של אנדו, כך נאמר לי מפורשות ע"י אחד הרופאים.
 
והיא יכולה לנבוא גם מאלף סיבות אחרות

כמו חוסר בברזל, חוסר בנוזלים, מונו ועוד הרבה מאוד סיבות אחרות וצריך לבדוק ולמצוא מה הסיבה לה ולטפל בה לפי התוצאות
 

זואילי

New member
וואי, נמאס לשמוע על הרופאים האלה!../images/Emo46.gif

זה ממש מרגיז שהוא ככה התייחס אלייך, ועוד יותר נורא שיצאת עם התחושה הכל כך קשה הזאת. גם אם תעשי מליון בדיקות ולא תימצא תשובה - זה לא מצדיק את מה שהוא אמר לך. האם את יכולה לעזוב אותו.....? זה מרתיח אותי שדווקא רופא משפחה, שמלווה אותנו (אותך) שנים ארוכות ומכיר אותך ואת ההיסטוריה הרפואית שלך מביא אותך לדמעות. אני יכולה לספר לך על חיי שלפני הניתוח - ובהחלט תשישות קשה ליוותה אותי כל הזמן. גם כשניסיתי "לעורר" את עצמי עם ספורט היה לי מאוד קשה. שום דבר נפשי. כל מה שאני יכולה לעשות זה לשלוח לך חיבוק של הבנה ולהגיד לך שאני מאמינה לך. מה שאני עושה - כל רופא שאומר לי משהו שלא מוצא חן בעיניי (בגלל בורות שלו!) או גורם לי להרגיש חרא (כי הוא בעצמו כזה) - אני לא אחזור אליו. זה הכל. והאמיני לי שאפשר לחפש ולמצוא יחידי סגולה שהם רופאים בחסד.
 

אפינקה11

New member
תודה לכולכן../images/Emo13.gif

עשיתי את הבדיקות הרגילות, הכל די בסדר. אבל הוא לא הסכים לעשות לי יותר מזה, כי הרי אני סתם בלחץ נפשי לדעתו. החלטתי כבר לעבור רופא, אבל אני מפחדת להיתקל בעוד ועוד ועוד רופאים בורים שלא מבינים מה זה אנדומטריוזיס, מה זה אומר ואיזה השפעה בלתי מעורערת יש לזה על איכות החיים. ובכלל, גם אם זה לא קשור לאנדו, פשוט לא פייר שאני, צריכה עכשיו לשבת ולחשוב שאולי יש את האופציה שהוא צודק, שאני לא מכירה את הגוף שלי ושאני מדמיינת, אעפ"י שאני יודעת בוודאות שזה לא איזה משהו פסיכוסומטי או תוצאה של לחץ. ממש מרגיז ולא יאומן שקיימים רופאים כל כך לא טיפוליים. אני חייבת לספר שאחרי שעברתי לפרוטומיה בגלל האנדו, לקח לי המון זמן להחלים, וכל הזמן אמרו לי שאני עצלנית ושאני לא מתאמצת מספיק להחלים. לא ממש הבנתי מה רוצים ממני, אני מחלימה איך שהגוף שלי מחלים..אין קסמים. שבועיים אחרי שהשתחררתי, במזל גדול ורב התגלה שבמהלך הניתוח הזה תפרו לי את הכילייה. וככה הסתובבתי עם כילייה שעוד שנייה קורסת. אז אני יודעת בדרך הקשה שרק אני יודעת על הגוף שלי ולא שום רופא. ועדיין...ממש מבאס, ומלחיץ אותי מה יגיד לי רופא אחר... אוף.
 

נעמי 17

New member
אפניקה

סיפרתי את זה כבר פעם קבל עם ועדה: נשלחתי אחר כבוד על ידי גניקולוג לפסיכולוג מכוון שלטענתו אני מפחדת מהמחזור, מפחדת מדם ושהבעיה היא נפשית ולא פיזית.\ אז הלכתי. הראשון שלח אותי לסדנת מודעות IM בזמנו זה היה להיט. לא הלכתי השני טען שיש לי בעיות עם הנשיות שלי ועם אמא שלי. לא חזרתי. השלישית לימדה אותי מהי אסרטיביות ...... התשישות בהחלט היא אחת התופעות המדכאות ביותר של האנדו. הכאבים גם הם מלווים בהתקפות תשישוות ( יום לפני וכמה ימים אחרי) אבל יתכן שיש לך עדיין בעיה בכליה עקב הניתוח וגם בעיות בכליות אחת התופעות שלהן היא תשישות. את זה הייתי בודקת.
 
היי

יכולה להבין אותך...אני תשושה וסובלת גם כאב בערך כשנה ומשהו... הייתי אצל טובי המומחים שחלקת אמרו לי: "זה נפשי" - וגם חלק מקרוביי באיזשהו שלב אמרו לי שזה אולי נפשי... בסופו של דבר נמצא אחרי כשנה, שהכאב נובע מדלקת במפרק שזה כאבי תופת וכרגע מטופלת במיליון כדורים שסופסוף עוזרים (כי ניסו עליי מיליון כדורים), עוד מצאו חוסר איזון הורמונאלי שמשבש לי ממש את כל אורח החיים (גלי חום נוראיים דימומים לא קשורים ותשישות נוראית עד כדי שלא יכולה לעשות כלום וגם בלוטת התריס חורגת מהנורמה כלפי מעלה , שזה אומר: התחלה של תת פעילות.. בקיצור..עלייך לדעתי לבדוק גם את בלוטת התריס , כי לפעמים תשישות גם יכולה לנבוע משם ... ואל תחשבני לרופא, אל תפחדי לעשות בדיקות בגלל מה שהוא יגיד אם לא יימצא כלום..עדיף לטפל מוקדם אם צריך, מאשר לגלות מאוחר...אין שום סיבה שתמשיכי לסבול אם אולי ישנה סיבה ואולי אפשר לטפל...בקשי את כל הבדיקות הדרושות... מבלוטת התריס, הורמונים ועד לויטמינים-ואפילו רק בשביל לשלול ולדעת האם זה כתוצאה מהאנדו או שמא ישנה בעייה אחרת שגורמת לזה ושניתן לטפל בה ולהקל עלייך.... בהצלחה יקירתי.
 

annabell Lee

New member
ברור שהבעיה שלנו היא נפשית...

מזל שאת לא אלרגית לקור...כמוני....זה לא מסביר את העובדה שאני מסתובבת במינוס 10 מעלות, עם שלג בחוץ..וחולצה קצרה...
 

אפינקה11

New member
בחיי שהצלחת להצחיק אותי ../images/Emo13.gif

אני לא מאמינה שמישהו אמר לך שאת מפחדת מהמחזור שלך, זה הרי קורע! איזה בורות!!!! טוב שהוא לא שלח אותך למגרשת שדים. מה נעשה עם חוסר הידע של הרופאים לגבי המחלה? זה נראה שהם לא מבינים את המחלה הזאת ומסתפקים בלדעת שזה יוצא, מתיישב, מדמם במחזור וזהו. זה קצת חוסר אונים ללכת לרופא ולהציע לו שאולי העייפות שלי היא מהאנדו? תודה על השיתוף
 

נעמי 17

New member
הבעיה היא שזה לא מצחיק- להשכלה כללית:

את המושג " היסטריה" קבע הראשון מר פרוייד ידידנו משכבר הימים. בהיסטריה יכולות ללקות נשים בלבד ולא גברים. הידעת למה? כי לנשים יש רחם, ומקור התופעה ההסטרית היא לטענתו מהרחם. מן המילה הלטינית 'היסטר'=רחם מפה ועד לטענת הרופא המלומד שאני מפחדת/ הסטרית מהמחזור המרחק כבר לא רב. הרפואה של ימנו נגועה בשובניזם מחריד. וכולנו, כשאנחנו משמשים במילה " היסטריה" מקבעים את הגישה הזו.
 

אפינקה11

New member
מכירה את עניין ההיסטריה..

אני חייבת להגיד, בתור אחת שעובדת בשירותי בריאות, ומקבלת מטופלים מרופאים, ומטפלת, אני רואה את ההתנהלות של רופאים מול מטופלים שהם לא יודעים מה לעשות איתם. הרוב הגדול מקבל כותרת של בעיה פסיכוסומטית. אני חושבת שכשרופאים עמוסים, צריכים להיות רבי אשכולות בעלי ידע בתחומים רבים , זה הופך ל:תפסת מרובה-לא תפסת. כשאין להם מושג מה לעשות, כשאין להם משהו שמתיישב בתוך משוואה פשוטה, וברור מאוד כמו יש חום- ניתן אקמול, הם מתחילים לחנטרש. והאמירה הזאת עדיין לא מחסנת אותי מלצאת בדמעות מרופא כשהוא אומר לי בדיוק אותו הדבר. ולגבי הרופא הזה שאמר לך על פחד ממחזור- צריכים לשלול לו את הרישיון. בטח הוא טוב בלרשום גלולות וזהו.
 

nira7up

New member
איפה עשית את הניתוח?

תבקשי לעבור רופא משפחה אם לא מסתדר לך איתו. אבל תצפי לבירוקרטיה מעצבנת מהקופה והמלצה ממני: אני לא יודעת איך התזונה שלך, תשמרי לא לאכול מתוק יותר מדי, ולא מאפים מקמח לבן (פחמימות פשוטות) לפני שהיה לי את ההתקף וגילו לי ציסטה, אכלתי כמויות של שוקולד, ומאפים ומטוגן ואוכל תעשייתי ואת האמת שלפני ההתקף אכלתי נקניקיות מטוגנות והייתי בטוחה שבגללן ההתקף וסבלתי מעייפות נוראית וגם יש לי חוסר בברזל מאז .... אני אוכלת שיפון, פסטות מקמח מלא, פחות מטוגן, יותר מבושל, אגוזים טריים, אוכמניות וחמוציות מיובשות, טחינה משומשום מלא, תה מחליטות צמחים, - פחת לי הצורך במתוק ואני פחות מרגישה את התשישות הנוראית תנסי
 

אפינקה11

New member
הניתוח היה בעפולה

ואני נפלתי על האחוז של חוסר הצלחה ניתוחי... אני חייבת להגיד שזה גם קצת מבורות שלי, כי לא רציתי להתחיל לחפש ולהבין, רק רציתי לגמור עם זה ולעשות את הניתוח הזה איפשהו. אם זה היה היום, הייתי מוצאת את המומחה הכי גדול בארץ והולכת אליו. לגבי האוכל- את צודקת, אני לפעמים מנסה לעשות את השינוי הזה, אבל הוא ממש קשה לי, אני לא מצליחה להחזיק מעמד, דווקא מטבעי אני לא סובלת מתוק, אז לפחות בזה יצא לי משהו טוב.. הרעיון הוא בכלל להוריד קמח, להוריד דברי חלב, בלי שימורים, בלי מעובד, בלי עוף, הכל אורגני. זה כמעט מטורף. אבל תודה שהזכרת לי שזה לא חייב להיות כזה קיצוני. תודה
 

nira7up

New member
בדיעבד לאיזה מומחה/מנתח היית פונה היום?

אני כל כך מבולבלת, הייתי בהתיעצות אצל כמה רופאים, וחזרתי לבי"ח באזור הצפון בגלל היחס המדהים והאנושי של הרופא נשים שמטפל בתיק שלי, מחלקת הנשים באותו בי"ח נחשבת מקצועית ושאר הצוות במחלקה, אבל הבי"ח עצמו עם הרבה ????? אחרי שהייתי שם במיון כללי יש למישהי ניסיון עם הדסה עין כרם? ועכשיו יש לי בעיה חדשה, ורידים ברגליים התנפחו לי, ועד שלא אראה מומחה לכלי דם לא ארצה להיכנס לניתוח ודווקא הרופא נשים הכל כך נחמד הקדים לי את התור לניתוח בגלל לחץ שלי.
 

אפינקה11

New member
אני חושבת ש..

הייתי יותר בודקת ומתעקשת, רופאים הם לא אלוהים. מה יהיה בניתוח? מי בכלל ינתח? כמה ניסיון יש לו?(ניתוחי אנדו הם ניתוחים קשים, יש הידבקויות, צריבות של הנגעים, הוצאת ציסטות וכו'), איך הם קובעים איזה דרגת חומרה של אנדו' יש לי? (אמורים לקבוע, אצלי לדוגמא, לא קבעו לפי קריטריונים מקובלים שזה ממש מעצבן).מה קורה אם יש סיבוך, מה זה אומר. ואחכ, והכי חשוב- איזה טיפול תקבלי, אצל מי תהיי במעקב, איך הוא רואה את הטיפול באנדו'- כמה זמן זריקות, אחכ גלולות, מה הוא חושב על הטיפול עצמו, איך יתייחסו לסיכוייך להרות אחכ. הרי כל העניין הוא שעדיף לך מישהו שכבר מנוסה, גם בניתוח וגם בטיפול. בדכ בבתי חולים את לא יודעת מי מנתח, ולאיזה מתמחה הוא נותן להתנסות עלייך. אני יודעת שההרגשה והאנושיות שהרופא מקרין הם חשובים לא פחות, אבל בסופו של דבר עדיף מישהו שיודע מה הוא עושה. ברור שלא כל הניתוחים עוברים מוצלח, אבל כשיש לך יותר ניסיון, אתה עושה פחות טעויות. או פחות טעויות מטומטמות לפחות.
 
למעלה