רוע מוחלט

[DDN]

רוע מוחלט

לפעמים אתה כ"כ רוצה לגרום לשחקנים שלך להיות מוערבים רגשית במשחק, לזעזע אותם, לדחוף אותם למען מטרה או נגד אויב, אז צריך להשתמש בתיאור שיזעזע אותם אני עדיין זוכר את הפעם, שדומיניק, אדריאן וקוואי הלכו בהרים, והגיעו אל כפר שכל האנשים היו שחוטים שם. זה מאוד הזכיר לי את הסצנה מהסרט "מולאן", שהחיילים הולכים להם, שמחים ושרים את השיר "A GIRL WORTH FIGHTING FOR" ופתאום מגיעים אל כפר שרוף, נטוש, שכל הגופות של התושבים שבו, והחיילים נערמו בבור. יש גם את הקטע שרואים בובה של ילדה זרוקה שם. אני זוכר את הסצנה הזו כמזעזעת, מעבירה את המסר שהרעים הם "באמת רעים" האם יש לכם סיפורים דומים?

 

[nirrub]

יש עם זה בעייתיות לא קלה

והיא נעוצה בעובדה שכול השחקנים באזורנו חיים בעולם מערבי אשר בנוי על דימויים. חלק מהדימויים הללו הם כ"כ שגורים עד שזה לא ממש מזעזע אף אחד. רוב השחקנים שיפגשו בתיאור של "כפר שחוט" לא יזדעזעו - הם אולי יסתקרנו, יחשבו שהדמויות שלהן מזועזעות וכו', אך הם עצמם לא ממש ינידו עפעף. וכאן נכנסים לבעיה הכה קשה של העברת תחושה לשחקנים. העברה של רוע מוחלט, במיוחד במע' פנטזיה, מאוד קשה לביצוע. אנחנו מזדעזעים כשמשהו עוכר דבר שאנחנו יכולים להזדהות עמו ביום-יום - אולי לכן הסרט "7" זיעזע אותי - הוא הציג את הרוע המוחלט בתוכנו - לא ע"י ישות חיצונית ורעה, אלא ע"י אדם שיכל להיות שכן שלנו. זה מזעזע. לפחות כך זה מרגיש לגבי...

 

[thepriest]

אני לא זוכר איפה קראתי את זה אבל

כדי להעביר תחושה של רועה מוחלט השחקנים צריכים להרגיש גם את ההפך- הטוב המוחלט. ז"א השחקנים צריכים לדעת מה הם איבדו או עתידים לאבד.... קח לדוגמא את שר הטבעות - יש את השייר, הפלך, מקום מקסים ומלבב שנורא כיף לחיות שם ועושים ארוחות טובות מסיבות שמחות ומידי פעם גנדלף בא לעשות עוד יותר שמח... ואז פתאום מראים את הרעים, הפרשים המתים וכו'. פתאום ההוביטים השלווים (ואתה איתם) יוצאים להלחם ולהגן על עולמ הטוב מפני הרוע. כל הדברים הטובים בעצם מעצימים את הרוע.בדוגמא שלך זה בא לידי ביטוי בבובה.

 

[DDN]

לכם לא יצא לחוות דבר כזה במשחק?

משהו שממש גרם לכם לכעס/שנאה כלפי מישהו?

 

[thepriest]

עברו בערך 10 שנים מאז ששיחקנו....

באמת שקשה לי לזכור מה היה.... אבל במערכה שאני בונה עכשיו אני אולי אעשה משהו כזה, תלוי מה יהיה בסוף.

 

[איתי גרייף]

רוע לא תמיד גורם לכעס או שנאה

אני בניתי נאפסים שהדמויות מאוד שנאו ומאוד כעסו עליהם בלי קשר להיות "רעים" - מניסיוני הדרך לעשות זאת היא לבנות משהו שלדמויות אכפת ממנו, ואז להציב את הנאפס כמישהו שפוגע במשהו הזה. למשל, שחקן ביסס מערכות יחסים ארוכות לאורך המשחק בין הדמות שלו לבין המורה שלה והחבר הכי טוב שלה. במהלך המשחק, נאפס מסוים רוצח את המורה הזה. זה גורר תחושות עזות של שנאה כלפי הנאפס הזה, אבל זה לא קשור להיות הנאפס "רע". אח"כ, במהלך הקרב הסופי עם הנאפס, הוא גם הורג את החבר הכי טוב. תחושות השנאה והכעס מתקבעות, ואפילו שהנאפס מת הוא נשאר אצל השחקן כחלק מהחוויה של המשחק. יש לי בעיה בדיבורים על "רוע מוחלט", כי אני חושב שמאוד קשה להעביר משהו כזה במשחק, כי אני חושב שאנשים לא מאמינים בקיומו של רוע. בפנטזיה נוסחתית רוע מופיע או כרצון להרוס הכול, או להשתלט על הכול. אבל הרצון האחד הוא חוצני מאוד, וכולנו אינסטינקטיבית מתנגדים לו, בעוד השני יכול לנבוע מרצונות מאוד חיוביים. הרוע האמיתי, בעיניי, הוא ההתייחסות לאנשים בצורה שהופכת אותם לפחות מאנשים, לחפצים. הרוע המוחלט, אם תרצה, הוא זה שגורם לאיש הרע להתחיל להפוך בעצמו לחפץ. הפעולות שהוא עושה כל כך גרועות ומושחתות, שהוא הופך למושחת בעצמו ומפסיק להיות בן אדם. כשאני מעביר דברים כאלו, אני תמיד הולך על האדישות. אני בוחר את הדברים שהדמויות יראו בתור משהו שצריך לחשוב עליו, להרגיש משהו כלפיו, ומעביר אותו באדישות מצד הנאפסים "הרעים". למשל, להשמיד עיר שלמה ולהרוג את כל אזרחיה זה לפעמים נחוץ, לפעמים יכול להיחשב דבר "טוב" (להשמיד את סדום ועמורה היה דבר טוב?), אבל לעשות זאת מתוך אדישות מוחלטת, רק בגלל שזה נחוץ, מבלי לראות את אזרחיה ותושביה כיותר מאשר מספרים... זה נראה לי רוע.

 

[braxat2000]

מה זה נאפס?

תסלח לי על הבורות אבל אני לא מכיר מילה כזו בעברית, גם לא באנגלית לצורך העניין.

 

[tapas tapas]

עיברות של NPC

 

[Nihau]

../images/Emo45.gif הסבר אפקטיבי ../images/Emo13.gif

 

[braxat2000]

לא לגמרי רוע מוחלט

הי, אני השתדלתי לחסוך בתיאורי זוועה במערכה האחרונה כדי לא לשטש את חושי השחקנים ובנוסף העדפתי גישה של אינטרסים ואופי מאשר שימוש בנטייה, אני מעדיף עולם אפור מאשר לבן ושחור. יצא לי להפחיד את השחקנים מספר פעמים ואפשר לתאר את זה כהתקלות עם מישהו רע במיוחד. הסיטואציה שזכורה לי הכי טוב היא שני ציידים, רוצחים על טבעיים שנשלחו ללמד לקח את הקבוצה באדיבות אויב חזק שהחבורה פגעה בו בעבר. כשהם היו בסביבה הם גרמו לאוירה לחוצה וחונקת בעיר כולה, והקבוצה הרגישה שמשהו רע קורה אבל לא הצליחו להבין מה. הם חששו ממשהו אבל לא היה להם מושג מה רודף אותם, כאשר הרוצחים האלו התגשמו לפתע משום מקום, הכו איפה שכואב לקבוצה בזמנים הכי פחות צפויים והשאירו את הדמויות מבוהלות. זאת במקום להתעמת עם הקבוצה ישירות מיד. אני לא נוהג לרצוח NPC שפיתחתי לאורך זמן, אבל באמצע שיחה עם אחד החברים הקרובים שלהם, בלילה ליד מחנה אימונים של המיליציה שהחבר, שהיה NPC עם עבר עשיר עם הקבוצה, פיקח עליו, הם התחילו להרגיש את המחנק באויר והלחץ בחזה. אחד הציידים התגשם קרוב מאוד לNPC ולקבוצה ושיסף אותו מול העיניים של השחקנים. מיד אחר כך הוא נעלם. אחת הדמויות התעשתה ופגעה בו אבל הוא נעלם ללא סכנה ממשית, ואווירת המחנק נעלמה. הדמויות הזדעזעו ונבהלו ופשוט נעלו את עצמם בבית מסתור שלהם במשך שבועיים, ולא רצו לצאת החוצה . אני חושב שזו התקלות לא רעה עם רשע..

 

[הבלש חסר הבית]

הבובה הנדושה והדוב הלעוס

איכשהו, כל פעם שרוצים להעצים טרגדיה, זורקים שם בובה או דוב צעצוע. זה מזכיר לי פרק מקומדיה בריטית על תוכנית חדשות, בה אחד החבר'ה מגלה שבכל הכתבות של אחד הכתבים הבינ"ל היותר-בכירים של הרשת, יש תמיד בסוף קטע עם "ועדות אילמת לטרגדיה שהתרחשה - דוב צעצוע של ילד שמוטל בין ההריסות" וקלוז-אפ על הדוב הנ"ל - וזה תמיד אותו דוב. השדרן מתעמת עם הכתב על כך, וזה האחרון מודה שהוא והדוב עובדים ביחד כבר שנים, והוא כל פעם סוחב אותו לכל מיני אזורי אסון ושם אותו שם בעצמו כדי לתת נפח רגשי לכתבה. השדרן אומר לכתב לחדול מהפרקטיקה הזו, והכתב מסכים, אבל מתבאס ואומר "אוף, דווקא עכשיו כשהתכוונתי להשתמש בזה" ומוציא מהתיק בובה גדולה עם צמות ומניח אותה בצד... ונסיים בשיר מ"זהו זה": עייפה בובה זהבה ועייף מאוד הדוב הצללים לחדר באו בידם חבל צהוב חנקו את הבובה זהבה ותלו גם את הדוב ואם לא תהיה ילד טוב יתלו גם אותך בקרוב.

 

[tapas tapas]

רוע מוחלט

אני חושב שרוע מוחלט בא דווקא מהייצרים הבסיסים וה"פשוטים" אם זה רוע מתוך אידאולוגיה זה נראה לי רוע יותר "פייר" בא נקרא לזה. אני שונא אותך ורוצה להרוג אותך בגלל שאתה האוייב שלי. לעומת רוע מסוג של בעל שמכה את אישתו, זה רוע הרבה יותר אכזרי כי מצד אחד הבן אדם הזה קרוב אלייך וגם לכאורה מתנהג אלייך נחמד, ומצד שני הוא פוגע בך. או למשל אנשים שנוהגים בשיכרות הרבה יותר רשעים מכל צורר נאצי לדעתי. לנהגים האלה מתייחסים בשוויון ומעניקים זכויות ומתייחסים אליהם בתרבותיות, והם מזלזלים בחיי אדם רק בשביל הכיף שלהם? כי אני יכול לקבל את זה שמישהוא פשוט רוצה להשמיד אותי בגלל שאני יהודי מאשר מישהו שייפגע בי בגלל שהוא אוהב לנהוג מהר למשל. כי במקרה השני יותר קשה לי להילחם בחזרה מכיוון שהמדינה שאני חיי בה מגינה עליו ומתייחסת אליו כשווה לי ולא כאויב שלי. יותר קשה להילחם במי שאמור להיות חבר שלך לכאורה.

 

[DDN]

מתייחס לשורה השלישית בהודעה שלך

מה הופך אותי לאויב שלך? מה אני יכול לעשות, שיעורר אצלך כזה כעס וזעם, שאתה תשנא אותי ותרצה להרוג אותי? זו בערך השאלה שלי כאן.

 

[tapas tapas]

נראה לי שזה תמיד אותו הדבר.

יש יחסים בין מדינות של פחד ואיום. כשמישהוא חושב שהשני מאיים עליו, רוצה לפגוע בו, או באופן כללי פוחד ממנו אז הוא גם שונא אותו ורוצה לפגוע בו בחזרה. היה מישהו שבנה משוואה דיפרנציאלית שחוזה התחמשות של מדינות. הוא טען שכשמדינה נמצאת במצב שלשכנתה יש הרבה יותר נשק ממנה, היא תשאף לתחמש בנשק כדי להשוות את הכח שלה בגלל פחד. ואז יכול להיווצר מצב של מירוץ חימוש, מדינה אחת משיגה יותר נשק מהשניה, המדינה השניה משיגה יותר נשק וחוזר חלילה. אותו מתמטיקאי שפיתח את הנוסחה הזאת חזה בדיוק די טוב את ההתחמשות של גרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה כשהמדניות השפילו אותה והשאירו אותה בל נשק משל עצמה. אז באופן כללי אם צד אחד חושב שהצד השני רוצה להשמיד אותו, אז הוא ישנא אותו בחזרה.

 

[DDN]

אבל אנחנו עוסקים בשנאה, לא בפחד

 

[tapas tapas]

נו באמת, לא ראית STAR WARS?

הפחד מהאויב גורר שינאה להחזיר לו.

 

[DDN]

ושוב

אני לא רוצה פחד. אני רוצה סיבות לשנאה בלי פחד.

 

[tapas tapas]

שינאה בלי פחד

יש שינאה בגלל כבוד למשל. למשל מישהוא זילזל בכבוד שלך, ואתה בכל מקרה עם ביטחון עצמי נמוך, ונניח שהוא גם יותר משכיל ממך ולך יש בעיה להתקבל לאוניברסיטה אז אתה תשנא אותו. או מישהוא שיש לו הרבה כסף ולך יש מעט כסף והוא גם לא שם אלייך או צחק עלייך אז אתה תשנא אותו בגלל קינאה למשל. יש המון סיבות לשנוא.

 

[DDN]

אתה פספסת לחלוטין את מטרת הפתיל הזה

 

[tapas tapas]

מה המטרה?

ליצור דמות רעה שהיא רעה בלי שום סיבה?