טוב, אתה צודק, הבטחתי
טוב, נתחיל: (אזהרה
, נאום בדרך) טוב, אז זה התחיל די מעפן. היה לי כרטיס לשורה ה12, באמצע. לא משו בכלל, מה גם שהיה איזה ילד קטן ומעצבן שקפץ לי מול הפרצוף כל הזמן, אז לא התלהבתי מהמקום בכלל.
ואז נהיה חושך, זה עומד להתחיל, הברכיים שלי רוקדות הורה האחזות. פתאום באה בלונדה אחת, וברוב חוצפתה, טוענת שאני יושבת במקום שלה.
(תיזהרי ממני, לא מתווכחים איתי לפני ההופעה, אני עלולה להיות אלימה.) בקיצר, התווכחנו והתווכחנו, ואז הגענו מסקנה שמישו
מטומטם במיוחד, נתן לי כרטיס לתאריך ה
3.1.02!. הייתי על סף לירות במישו!
ויש כבר חושך, וההופעה עוד שניה מתחילה! הייתי במצוקה!
חנוקה מדמעות, פיניתי את מקומי, והלכתי זועמת ונרעשת לקופה, לבדוק את העניין. כמה השפלות אני צריכה לעבור! אפילו שלחו אותי לחפש בזבל את המעטפה שהכרטיס היה בפנים! (שמישהו יזכיר לי לתבוע אותם פעם
) טוב, בקיצור התייאשו מלחפש אשמים, הקופאית לקחה אותי ביד, ושמה אותי על כסא בשורה ראשונה!!!!
אההההההההההההההההההההה!!!!!!! בלי ילדים מעצבנים, בלי בלונדות, בלי אף אחד. זה רק אני ואתה שלמה, אני מאשרת לך להתחיל! והוא התחיל (רק בגלל שאני אישרתי). שר את ירח על ההתחלה. העיניים שלי ברקו כמו זוג גחליליות חביבות. כאילו, הוא כולה הגיע, והתיישב על הכסא, ואני כזה "וואו, הוא כזה מקסים"
אכן, מוזרים הם חיי המנהלים. הפסיכיות שולטת. טוב, אז הוא שר ושר ושר ואת זה אני לא צריכה לפרט לכם כמה מקסים הוא שר, אני אספר שהוא שר פשוט יופי של שירים: נבראתי לך, אגדת 21, תגידי (עם בוסקילה. יופי של דואט), חום יולי אוגוסט (עשה את כל השיר בדיבור), נוף ילדות הוא ניגן לבד על הגיטרה וזה היה מקסים, לא יודע מה עובר לך בראש, וכו... בכלל, הוא היה במצב רוח מזה טוב. הוא כל הזמן חייך, ועשה פרצופים טוף, במטותה מכם, נעבורה לקטעי השעשוע והצחוק של הערב: (
שטו?????)
הוא אמר שלא מזמן אמא שלו אמרה לו שהוא נראה בן 30, אז הוא שאל אותה מאיזה מרחק....

אז היא ענתה לו שכשהם היו בבית חולים היא עמדה בקצה אחד של מסדרון והוא בקצה השני, ומשם הוא נראה לה בן 30. אז מאז ככה הם נפגשים לארוחות, הוא בבית שלו בר"ג והיא בבית שלה בת"א.
היה קטע שהוא שר את "wonderful world" (איך שרושמים את זה), וטפח לסינגולדה על הגב, ואמר לו שהוא אחלה גבר. וכשכולם התחילו לשיר, הוא פתאום הסתכל עליו, ואמר לו: "מה? אתה עבדת עלי? למה אמרת לי שזה שיר שלך". (תהיו בטוחים שהוא אמר את זה יותר מצחיק ממני)
היו שם מלא ילדים קטנים. באיזה שהוא שלב, שלמה אמר שנראה לו שהם תיאמו עמדות, כי כולם נרדמים. אז הוא התחיל לשיר להם שיר ערש בקול דקיק כזה. מחורפן לגמרי
בשיר "אני נושא עימי" הוא סיפר את הסיפור הרגיל שלו (על המסכנים) עם גיוונים קצת, אבל מה שהיה מצחיק, זה שהוא נטפל לאיזה זוג, כאילו להדגים על מה השיר, ואז הוא התחיל לעשות להם חקירת שב"כ, אם הם התחתנו או שהם סתם ביחד, אם יש להם ילדים, איפה הם, איפה ההורים, אם הם עומדים להתגרש כמו אלה בשיר, בקיצור הצחיק לאללה.
ב"צוותא", הוא שוב סיפר את הסיפור הרגיל שלו (שלמה, לפני שנתיים שמעתי את זה, תגוון), על זה שלא באו אנשים, וזה שהם עלו ל"לונדון מינסטור" וציעון לאנשים "שלושה בכרטיס אחד". למרות ששמעתי את זה מליון ואחד פעמים, זה עדיין מצחיק
הוא שאל את כולם אם הם הגיעו מלמעלה, מה"לונדון", ואז הוא אמר, "לא, כי אנחנו סלבריטיס, נחתנו על צוותא דרך הליקופטר מהתיקרה".
בקיצור, הוא היה מצחיק ביותר, והפסדתם.
בסוף, לא נתנו לו ללכת בכלל. כולם עמדו, היסטרים לגמרי, וצרחו לי "תישאר, תישאר, תישאר!!!!" וככה השאירו אותו עד 12 וחצי, מסכן, לא ראה על העיניים כבר. ולסיכום הערב:
למה זה נגמר????? למה למה למה למה למההההה
עצוב.