רומנטיקה?!

[Queen of light]

../images/Emo9.gif

ובכן, כמו שכבר אמרתי לילד הלטאה הנחמד שלנו,

אין לי שמץ קט, ולו קל שבקלים בנושא הזוגיות! פשוט כלום, שומדבר, נאדה! אתם מבינים, הקשר האחרון שלי היה לפני כשנה, והוא לא נמשך יותר משבוע... (6 אם אתם רוצים להיות קטנוניים

) אבל יש לי כמה קושיות שאני רוצה להקשות לכם... אתם יודעים, קצת חומר למחשבה!

אז ככה:

אני יודעת שיש פה קצת "נוער מתבגר"

... אז ידידיי, על כמה צריך להתייחס לקראשים הקטנים והמעצבנים האלה, הא? האם זאת באמת אהבה, או שזה חולף עם הרוח? שווה בכלל להתייחס לזה? זה מציק... ול´מבוגרים´: יש לכם גם שטויות כאלה?

וורדה רזיאל ז´קונט אמרה פעם: "בטח שאפשר להסתדר בלי אהבה (היא התכוונה לזוגיות), אבל צריך תחליפים!" מה אתם חושבים על זה? לדעתכם צריך תמיד תחליפים? אולי אפשר בלי..? ואולי כמו שאמרו פעם על סיגריות:"יותר עדיף בלי!"

האם בני זוג ציריכם לוותר על דברים "בשביל ה´קשר´? או אולי אחד בשביל השני...? ואם כן, עד כמה? עד כמה בנאדם צריך לתת מעצמו? בעצם אם האהבה היא שלמה לא צריך בכלל להגיע למצב כזה.... או שכן? אל תשאלו אותי...

אוי, הנה אחת קשה: כשאתם מרגישים שיש בכם אהבה, אבל היא פשוט לא נכונה, האם שווה להתמסר אליה, או לחכות שהיא תחלוף? וב"לא נכונה" אני מתכוונת לדברים כמו להיתאהב בחבר של החברה הכי טובה, בידיד ההומו, במורה לספורט... אולי תאמרו לי לשבת לבד עם עצמי, ולחשוב "למה התאהבתי באותו בנאדם?" האם זאת בכלל אהבה, או שאני סתם אוהבת סמכות (ראווול!)? בקיצור, לשבת ולתחקר את עצמי.... אבל האם זה נכון לעשות את זה? הרי אמרתם שצריך לקבל את האהבה, ולא לבדוק אותה... צריך לחטט שם בכל הבלגאן? אהבה היא הרי אינסופית... אז מה אתם אומרים? אני לא יודעת... איך בכלל מתמודדים עם אהבה שנוחתת עליך פתאום מהשמיים? איך מגיבים? זורמים? או מֶחשבים...? אני כבר מבולבלת לחלוטין...

אולי זו שאלת השאלות...: איך אפשר להתגבר על אהבה נכזבת? מה בעצם קורה כשהקשר כבר לא עובד? אולי כשהקשר שלם, האהבה היא לנצח... לנצח?! מה זה בכלל נצח?!?!?! אוי לי... תמיד ההודעות שלי ארוכות כאורך הגלות.... אני מקווה שלא אכפת לכם כל כך... אני חייבת להתוודות: אני תמיד מפחדת לכתוב כאן! שנים עד שאני מחליטה להגיב... ועד שאני לוחצת על שלח... שנים! אוך, ממש לא נוח לי עכשיו... יש לי צמרמורת... אני קצת מכווצת... ברר... אבל שלא תבינו אותי לא נכון - זה לא בגללכם! אתם אנשים כל כך טובים... אני ממש אוהבת אותכם... ממש ממש!

אבל בכל זאת אני מפחדת... אוהבת, אוריה הקטנה

 

[IC4]

כל השאלות האלה שמכעירות על אהבה

אני דורש שאהבה לא תהיה דבר מסובך שתהיה מותאמת לכל אחד מאיתנו בדרכו שלו את לא יכולה לקבוע יותר מדי דברים כאלה יש אדם שימצא לנכון להקריב משהו בשביל אהבה, ויש אדם אחר שרק יוסיף את מושא אהבתו לאותו דבר במקום להקריבו, או יקבלו את הצד הזה בלי שום בעיה ממשית אחד בשני תחליפים? אהבה זה אהבה, אין לזה ממש תחליף, אבל זה לא אומר שאי אפשר לחיות בלי זה. יש שיגידו ששוקולד זה תחליף,לדעתי זה רק אהבה מסוג אחר

(אני אישית אגב לא מסוגל לראות בשוקולד כזה דבר נעלה) בענין הקראשים - נו באמת לא מדברים פה על זה

בענין התחקור - כבר נאמר פה שאת נכנסת לאהבה במודעות, את כבר תשימי לב לעצמך ועד כמה הוא (או היא) סוחף אותך לתוך האהבה שלכם איך אפשר להתגבר ? אומרים לעצמך להתגבר ! שתוק יא מניאק ותמשיך להתגבר ! לא לא ! שתוק ! תגבר ! זהו! GOOD DOG ! WOOFWOOF! וגם אני התחלתי בקטע של הכיווץ הזה במשך הזמן השתכנעתי שזה קרוב לוודאי מהפורומים הכי קלים לכתוב בהם דברים הרי הוא מבוסס על עקרון החוסר שיפוט (עצמי ומצד אחרים) אז איפה יכול להיות יותר נוח לכתוב אם לא פה

אני רק מנצל את האהבה של כל האנשים פה

 

[יופיאל]

../images/Emo140.gif

אני אשתדל לענות על כל השאלות אחת אחת...

אז נתחיל עם ההתאהבויות - הקראשים: בתור אדם בן 25 (זה מבוגר או צעיר?) עדיין פה ושם יכולה להיות איזה התאהבות קצרה , אבל אני אישית מהר מאוד קולט מה הולך לצאת מזה , ובגלל זה רוב הסיכויים שאם מישהי עברה אצלי את השבוע-שבועיים זה הולך להיות רציני. קראש זה דבר נחמד , שאפשר להנות ממנו , ואחר כך לבדוק אם זה מוביל לאנשהו. אני מאמין באהבה ממבט ראשון! והאמת היא שכל הקשרים שהיו לי יכולתי לדעת דיי על ההתחלה מה הפוטנציאל , אבל בגלל המח ובגלל שלא רציתי להיות כל הזמן לבד הייתי נותן לזה סיכוי , עד שכבר לא הייתי יכול להתכחש לעובדה שזה לא זה.

להסתדר בלי אהבה??!?!?!?!?!?!? ברור , אפשר לחיות בלי בת זוג באותה מידה שאנשים גם לא הולכים אחרי היעוד שלהם , וחיים כל החיים שלהם סתם , רק בשביל לשרוד. אני חושב שאהבה ומערכות יחסים זה חלק מאוד חשוב ומעבר ליצר בסיסי להמשך הגזע האנושי , האהבה בין בני זוג זה הדבר הכי קרוב לאחדות האמיתית - זו הצורה שבה אנחנו יכולים להיות מאוחדים בחומר , והחיבור הזה תורם המון להתפתחות האישית של כל אחד מהבני זוג , ולדעתי גם חלק מאוד חשוב בהתפתחות. ואין תחליפים לאהבה....

האם בני זוג צריכים לוותר על דברים בשביל הקשר? שאלת השאלות בלהחזיק קשר... אין על זה תשובה חד משמעית , זה מאוד תלוי בנסיבות בגדול - כל אחד צריך לדעת להתפשר כל אחד צריך גם לשמור על הדברים שחשובים לו לא להגיע לביטול עצמי , אך גם לא להשתלט על השני בקיצור - איזון- למצוא את האמצע. תמיד יהיו מקומות שבהם נצתרך להתמודד ולגשר על פערים. הכי חשוב זה לא לעשות דברים בכפייה , לא במשחקי כח. ברגע שאפשר לשבת ולדבר על כל דבר שבעולם והפתיחות היא מלאה , אפשר גם למצוא את הדרך המשותפת. לא להיות תלויים אחד בשני , שלכל אחד יהיה את העולם שלו , בנוסף לעולם המשותף.

"אהבה" לא נכונה... כאן את כבר ענית לעצמך... זה נשמע לי פשוט לרצות את מה שאת יודעת שאת לא יכולה להשיג... הרי הרבה יותר קל לפנטז על משהו מאשר להתמודד עם קשר אמיתי... את צריכה לקבל את עצמך באהבה , אך זה לא אומר שאת לא צריכה לבדוק מה גרם לך להתאהב במישהו. תמיד צריך להיות באיזון - אי אפשר לעבוד רק עם הרגש או רק עם השכל , צריך לעבוד עם שניהם ביחד!

אהבה נכזבת... לי היה מאוד קשה להתגבר על אהבה נכזבת , כי לא הייתי מוכן לקבל את העובדה שהחיים זורמים ומשתנים כל הזמן. הייתי תקוע ברגש מן העבר שאמר - "אבל היא האחת! הרגשתי את זה!" והיא באמת היתה האחת , באותה תקופה בחיי , באותו שלב. ברגע שהבנתי באמת שהיא כבר לא מתאימה לי יותר , שתפקידה הסתיים בחיי ולמדתי את השיעור שהיא באה להעביר לי - יכולתי להמשיך הלאה. לא יכולתי להיות מי שאני היום אם לא הייתי עובר את כל מה שהיה איתה. בגלל זה חשוב לראות מראש לאן נכנסים , וללכת עם הלב. זה נראה סותר אחד את השני , אך למעשה כשעובדים עם הראש והלב ביחד ולא אחד נגד השני - הם צוות נפלא. אני מאמין שיש "שיעורים" שאנחנו צריכים לעבור עם בת זוג אחת כדי ללמוד משהו - כדי שנהיה מוכנים יותר לקשר האמיתי שיהיה לכל החיים. וכשאנחנו באמת מוכנים ומודעים מגיעה האחת... וכשאנחנו לא מוכנים ומודעים - גירושים , חיים בלי טעם , מריבות כל הזמן... כמובן שיש גם כאלה שלא צריכים לעבור כלום לפני שהם מכירים את האחת שלהם , יש כאלה שנולדו מוכנים

שהכירו בבית ספר ונשארו ביחד וחיים באושר ועושר עד עצם היום הזה.. ולסיום: אין ממה לפחד!

תרגישי נוח עם עצמך , את כותבת נפלא. איזה הודעה באורך הגלות זו היתה..

ועדיין יש כל כך הרבה להגיד על אהבה...

 

[אריארי]

אחווה דעתי בנושא

אך אקדים ואומר שבדרך כלל כשאני מחווה את דעתי בנושא אני מקבל בראש מכל מיני רומנטיקנים שאומרים לי שכשאני אחווה אהבה אמיתית (אם ירצה השם) אשנה את דעתי... זוגיות זו מסגרת שבני אדם יכולים לחיות בתוכה. כמו שאפשר לחיות בבית, באוהל או ברחוב, כך אפשר לחיות חיי פרישות, חיי הולל או חיי זוג. אין עדיפות כוללת למצב אחד על משנהו. וכמו כל מסגרת גם זו עשוייה ברובה מהסכמים. אהבה היא לא דבר שמחוייב המציאות שיקרה באופן ספונטני, אפשר לבנות זוגיות אוהבת גם בכוונה כמו שבונים בית (כמו שעשו ועדיין עושים יהודים דתיים רבים שמשדכים להם את בן/בת הזוג). כפי שציינתי ממקודם רוב בני האדם עושים לי פרצופים כשהם שומעים אותי מדבר ככה. מה שיכול להעיד על כך שהחברה שסביבנו (טוב לא סיביבנו, סביבי) מגבילה את חופש הפרט בתחום הזה כמו בעוד רבים אחרים. או על העובדה שהנני בן תשחורת פוחז וחסר נסיון.