רומנטיקה בגרוש

רומנטיקה בגרוש

לילה קיצי, פתח תקווה. אנחנו יושבים על המיטה שלו, שומעים מוסיקה, ומדברים. לשנינו יש חלומות דומים לגבי הבית שלנו, לשנינו יש אובססיה למוסיקה ולספרים, וכמה שיותר - יותר טוב. שנינו חולמים על הרבה רהיטים מעץ בבית, רהיטים כבדים, שנותנים אווירה של בית, של חום, של משפחה. זה קטע מדהים. אנחנו יושבים, מדברים, בכלל לא נוגעים, ובכל זאת.. יש מין הרגשה של מיניות באוויר, של התאמה, של חיבור... הוא מציע שנלך לסרט. אני מסכימה. אנחנו נוסעים במונית, הוא יושב לידי, מביט בי ישר לתוך העיניים, ואומר לי שאני ילדה יפה... אני קצת נעלבת שהוא קורא לי ילדה, אבל שותקת. אנחנו מגיעים לדיזינגוף, יורדים מהמונית, הוא משלם. ג'נטלמן. אנחנו קונים כרטיסים לאיזה סרט, אבל ברגע האחרון מתחרטים. אנחנו מוכרים את הכרטיסים לזוג שבא אחרינו, ותוהים לאן ללכת. לים. ברור. איך אפשר להיות בתל אביב ולא ללכת לים? לילה בהיר, המון כוכבים זרועים בשמיים. אנחנו הולכים אחד ליד השני, עוד לא נוגעים, עוד לא קרובים. אנחנו מגיעים לחוף ואני ישר חולצת סנדלים, נכנסת למים, הולכת על החול הרטוב. הוא עומד רחוק, שואל את עצמו מה לעשות. אני אומרת לו שיחלוץ נעליים ויבוא. הוא בא. בדרך מתכופף, מרים צדף מהחול, מנקה אותו במים, ומגיש לי. רומנטיקה בגרוש, כבר אמרתי? אנחנו הולכים על החול, וכמה מפתיע אני מועדת. בטעות, באמת. הוא תופס אותי, והיד שלי משתהה ביד שלו לכמה שניות ארוכות. אני מתרחקת. הוא מסתכל אלי, ומגיש לי שוב את היד שלו. אני מחזיקה לו את היד, ומתקרב אליו. אנחנו ממשיכים ללכת. מפה לשם, אנחנו מוצאים את עצמינו, מחובקים... מביטים לשמיים... ומתנשקים. נשיקה רכה, מתוקה, עדינה. מדהימה מדהימה. אנחנו מתיישבים על החול, לילה. חושך. רק כוכבים מעלינו. אין אף אחד באיזור. אני נשכבת על החול, הוא נשכב לידי, עובר מעלי, נצמד אלי, נוגע ברפרוף על הפנים שלי, על העור שלי, על הבטן שלי, על החזה שלי, יורד לכיוון המפשעה שלי, ממשיך לרגליים... החול נדבק אלינו, בין החריצים, בין הבגדים, בכל מקום חול. אני מורידה מעלי את הגופיה הבורדו שלבשתי, ומעליו את החולצה הכחולה. הוא עוזר לי להוריד מעלי את המכנסי ג'ינס שלי <ולא אלו עם העיגולים>, ומוריד מעליו את המכנסיים שלו. אנחנו נוגעים בכל מקום אפשרי, מלטפים כל פיסת עור חשופה, נצמדים, מתחברים אחד לשני, הירח והכוכבים מעלינו, שקט של לילה, עם רעש מדהים של גלים מתנפצים על המזח... *** לא התקדמנו יותר מדי. אני הייתי בתולה, הוא לא רצה להיות הראשון שלי. זה גם היה מוקדם מדי בשבילנו... אבל מעניין מה היה קורה, אם לא הייתי בתולה. כנראה שלעולם לא נדע. בכל מקרה, זה היה אחד הלילות הרומנטיים ביותר בחיי.
 

לורן29

New member
../images/Emo45.gif מקסים, בובה!

ולפעמים-לא חייבים לגלוש לסקס ישר או אפילו אחרי. לפעמים יש רגעים מושלמים שכאלו, גם בלי זה. זה בהחלט נשמע לי רגע כזה
 
../images/Emo32.gif

מגיע לי מזל טוב!! חבר מאד מאד טוב שלי שאימץ אותי בתור אחותי הקטנה, נהיה היום אבא!!! מבחינתי זה בעיקר אומר שיש לי עוד אחיין לאוסף!! ומה הקשר לפורום סקס, אתם שואלים? תנו לי רגע לחשוב על זה... אהמממ... אהמממ... אהמממ... אני יודעת!! אותו חבר טוב, שאימץ אותי בתור אחותו הקטנה, יהיה אחראי גם על חווית הויברטור הראשונה שלי. הוא אמר שיקנה לי ויברטור לכבוד היומולדת שלי!! נכון כיף לי? איזה איש רב הפתעות!!!
 

לורן29

New member
שיקנה לך את פרדייז קי

אח גדול יכול להרשות לעצמו להוציא סכום יפה על מתנה, לא?
 

חיבוקון

New member
למה נעלבת כשהוא קרה לך ילדה?

לפי מה שקראת שניכם עדיין ילדים (ולא שזה רע) מאחל לך ולא לעבור עוד חוויות רומנטיות כאלה, והכי חשוב: תאבדי את הבתולין רק כשתהיי 100% מוכנה לכך, לא לפני.
 
אני אולי הייתי ילדה, אבל הוא לא.

אני הייתי בת 19 הוא בן 27. ואיבדתי כבר את הבתולין שלי. שלושה שבועות אחר כך, ולא איתו. הוא עד היום, כנראה, חושב שאני עדיין בתולה. ולמה נעלבתי? אהמממ... אתה היית רוצה שמישהי שאתה נמשך אליה תתייחס אליך כאל ילד, כאל יצור קטן וחמוד, אהמממ... כאל אפרוח?
 

P u s s i c a t

New member
שמעי...

אני לא פעם מתייחסת אליהם כאל ילדים, אפרוחים, נבוכים, ו-רבי און. אבל אולי זה בגלל שאני באמת מתעסקת עם ילדים?....
 

חיבוקון

New member
בן 27? לי הוא עדיין נשמע ילד

ולא משנה בן כמה הוא, גיל זה סה"כ מספר, אי מכיר אנשים מבוגרים שמתנהגים כמו ילדים ולהיפך. ואני אצטט אותך אנחנו הולכים על החול, וכמה מפתיע אני מועדת. בטעות, באמת. הוא תופס אותי, והיד שלי משתהה ביד שלו לכמה שניות ארוכות. אני מתרחקת. הוא מסתכל אלי, ומגיש לי שוב את היד שלו. אני מחזיקה לו את היד, ומתקרב אליו. אנחנו ממשיכים ללכת. מפה לשם, אנחנו מוצאים את עצמינו, מחובקים... הלו? טוק טוק? ים? כוכבים? מזל שמעדת ורק אז הידיים שלכם נפגשו :) הכתיבה שלך הצביעה לי על חוסר הבשלות שלו, אולי ביישנות משהו, וכנראה זה מה שגרם לו לאבד את "הזכות" שתאבדי איתו את בתולייך. נכון אפרוחית?
 
יווווו! קראת לי אפרוחית?... ../images/Emo46.gif

הכתיבה, או בעצם... מה שקרה שם באותו ערב, היה ביישנות ורומנטיקה נטו! אני הייתי אז מאד ביישנית. גם הוא. זה לא קשור לחוסר בשלות. יש משהו מאד בשל בתמימות, בפשטות, ברומנטיקה. ולא זה מה שמנע ממני לאבד את בתוליי איתו, אלא דברים אחרים. הוא פשוט לא היה הבן אדם הנכון לאבד איתו את הבתולים. קורה...
 
למעלה