זהבה גלאון ודעותיה הן לגיטימיות
אבל לי קשה, במציאות הנוכחית להתחבר אליהן. לאחר שהפלסטינאים הוכיחו חוסר בגרות משווע, גם אלו שבאנו איתם בדיאלוג. הפלסטינאים הפכו אותנו (החברים היחידים שלהם במחנה הציוני) למטרה לתקיפה ואלימות, לא יודע מה לגבי אחרים אבל אני חושב שדעות כמו שזהבה גלאון ותדי כ"ץ מפגינים כלפי חוץ הן דעות שצריכות להופיע במצע כי הן מה שמייחדות את מרצ אבל לי, בתור פעיל שטח וחבר בתנועה, קשה להתחבר אליהן באותה עצמה ואדיקות שהגב' גלאון וחבריה מפגינים. איני תוקף את זהבה או את דעותיה מכיוון שעובדה היא שזהבה פעלה, רבות במהלך הקדנציה שלה למען נכי צה"ל והלומי הקרב. כך שניתן "לבלוע" בשקט" את התבטאותיה המעצבנות וחסרות הטאקט לפעמים. ואם מדברים על חוסר טאקטנראה שרק עכשיו כל אלו שהצביעו בועידה על השריונים מבינים שזו הייתה טעות (ואני לא מחפש לערוף כאן ראשים למרות שיש לי דגדוג ביד שנמצאת על הגליוטינה) חברי ופעילי התנועה אינם צריכים להתחיל בחיסול חשבונות פוליטי-אישי-אידיאולוגי אלא להתמקד במזעור נזקים, בניית מרצ מחדש והצבת פעיליה במרכז ההתהוות הסוציאל דמוקרטית החדשה (מס"ד?)