רומא נשרפת

[שירה כמים]

שיואו אלוהים

שיואו אלוהים
לא ידעתי מי עשה בתחתונים
וככה זה נמשך שנים
שיחי השושנים עוד נגזמים
בימי שישי מעוננים
או עתירי שמש
ומכות.

 

[שירה כמים]

לא ידעתי מי תגיע ראשונה

לא ידעתי מי תגיע ראשונה
כף היד או החגורה
וכך הגעתי לגבורה
רועדת מאימה מכל צל ענן
[אפרפר או לבנבן]
נוזפת בעצמי
להפסיק לרחם על עצמי
לפני שינזפו בי אחרים

 

[שירה כמים]

הפעם זה יהיה מהיר

האחות רוצה להרוג אותי.
האחות אוחזת בידיה סיר.
הפעם זה יהיה מהיר.

 

[שירה כמים]

ואסדוק

ואסדוק את תקרת הזכוכית
ואביט
והנה ראשי שבור
וקרקפתי מגרדת
כזו של איוב.

 

[שירה כמים]

ואשמור ציפורים נזעקות

ואשמור ציפורים נזעקות
וכאלה
שלא למדו לעוף
או נחבלו במעופן
בפגוע בהן גג הזכוכית הקר

ואזכור את אמי
האוחזת יונה פצועה
בקופסת קרטון, מאכילה אותה
פתותי לחם רטובים בחלב,
ואומר -
אימי,
הבי גם לי.
גם לי.