רומא נשרפת

כשיגיע הטלפון מנירון קיסר

כשיגיע הטלפון מנירון קיסר
וצחוקו המשוגע באמת יהדהד בשפופרת
דניאל יביט מבעד לחלון המטבח בלהבות הזורחות
וייאנח מרוב יופי.
 
מישהו יעמוד על הר

כשיגיע הטלפון מנירון קיסר
מישהו יעמוד על הר
ויגמגם. אולי יהיה זה
קלאודיוס הזקן,
אמנם הוא כבר נשחט על ידי נירון קיסר
אך הוא ישוב ויישחט
שוב ושוב
בזמן שדניאל יחטט במעי הדג
להכין ארוחת צהריים בריאה לילדיו.
 
אל תחטט במעי הדג, דניאל

אל תחטט במעי הדג, דניאל
אפשר שאתה עדיין יכול להיות חבר,
אל תחטט במעי הדג, דניאל,
אל תפגע בו.
 
אידיוט

'אידיוט.
אידיוט אידיוט אידיוט'
דניאל שומע קול
כאשר הוא מרפה מהמוט
ומרשה לעצמו ליפול
אל עומקה של
הבאר הרומאית הנושנה -
חסד האל
לכל אישה וילדה,
חסד האל
זה היה דניאל
שלנו הגואל
והוא עדיין
משוכנע
 
ובלילה

ובלילה שכחתי ממנו
ונזכרתי באהוביי הישנים הראשוניים
עד שהאירה השמש
כמו חושך
 
והפעם היה זה חושך מסוג אחר

והפעם היה זה חושך מסוג אחר
הייתה לבנה קרה מתחת לחזה
כמו אמבה שינתה את צורתה
התפזרה בחלל וחייכה חיוך מכוער
והייתה גם שמש
שמש אמיתית
שמש קונקרטית
צהובה, מלבינה
חדרים.
 
לפני שהעולם יטוס לי

לפני שהעולם יטוס לי
מהר, מתחת לגלגלים
שימי לב שיש גם
שמש אחרת
שמבריקה רצפות בוהקות
 
אז חשבתי

חשבתי שיהיו לה שיניים אחרות
ולא היה לה יחס מדרבן בסל הקש שלה
והיא מכרה תותים דקים שציווחחו בקול
והתייפחו על אם כל הדרכים
כשהשיניים שבפה שלה זלגו-נזלו
והיו כל הדרכים פתוחות
ואף דרך.
כך נדמה היה
כשהאירה השמש והלבינה עלים ירוקים
 
לקחתי קצת שמש בכיס

לקחתי קצת שמש בכיס
הייתי מנומסת קראתי לה
מיס
שמש
והיא חייכה
בפייסנות זורחת.

נעים להתפייס עם בת משפחה
אחרי עשרות שנים של ברוגז ושכחה.
 
אל תשמחי שאימא לא בבית

אם תשמחי שאימא לא בבית
אימא שוב תלך למות לאט לאט
במקום מרוחק ללא ידיעתך
ולא תדעי לעולם שאימא הלכה למות
במקום מרוחק ללא ידיעתך
ולא תדעי מדוע
וכל החיים תהיי פועה רק 'אימא אימא'
ותבוא האחות הגדולה
ויבואו המכשפות שבולעות ילדות.
אז אל תשמחי שאימא לא בבית
ואל תקדימי את הרעות.
אימא מעולם לא שאלה לשלומך.
אימא כבר לא תשאל.

אז אל תשמחי, ילדה, שאימא לא בבית,
שכל החלל הגדול הזה נפער עבורך
שלרגע אחד את מולכת.
תהיי מאופקת כאשר את מבקשת בקשות מן היקום
ונשכי את שפתייך כאשר מילים לא נכונות בטון לא נכון מאיימות להתפרץ
להתפוצץ
לפוצץ
נשכי אותן עד זוב דם באמת
יפה לך הצבע האדום
יפה לך
ולא לאימך.

נשכי את שפתייך, בת אימך,
נשכי בחוזקה.
 
מדוע את מעזה

שקית
ומחברת נקייה
ואוויר
כל היום תשבי להסביר
מדוע לא
אטמת את ראשך בשקית
מדוע את מעזה
לנשום
 
תפילה [מוקדש לקרנף]

שהנחשים יהיו דמיוניים
שהמכשפות לא יאכלו ילדים
שהבית יוליד חדרים
והשמש תישאר בכיסים
 
זוהי תפילה עכשיו

זוהי תפילה
עכשיו שהשמש בוערת במדורות
והילדים שרים שירי מלחמה
ודורסים נמלים כהות
זוהי תפילה
עכשיו עם כל הזריחות המפוספסות
בכל הסמטאות שהחמצתי אי פעם
בכל הערים העתיקות
זוהי תפילה
עכשיו שהמתים גורסים חצץ
ואנו בנות מזל
 
הייתי תמימה כמו ירח

הייתי תמימה כמו ירח
נחושה כמו גבינה צהובה.
בעיר ששמה עכשיו ממני פורח
המילים לא הפסיקו לזרום.
 
אני אסרוק את

אני אסרוק את
התסרוקת
שלך
יפה
אני אנציח אותה
לנצחי נצחים
באלבומי הרופאים -
שילמדו.
 
למעלה