רומא, אוגוסט 2015

[Gרר]

רומא, אוגוסט 2015

גם ברומא חיפשנו דירה ולא מלון. יש אנשים שבשבילם בלי מלון זה לא חופשה, אבל כיוון שחופשה ברומא זה לא בטן גב בריכה אלא שלוש ארבע לעבודת רגלים אז ממילא אין במלון ערך מוסף, ובדירה יש לקטנה הרבה יותר מרחב וגם חדר משלה. בלי שנפריע לה ובלי שהיא תפריע לנו. וכמובן… מרגישים הרבה יותר מקומיים בדירה.

בביקור הראשון שלנו ברומא גרנו לא רחוק מהפורום. איזור רווי היסטוריה אבל מת למדי מכל בחינה אחרת. הפעם חיפשנו משהו במרכז התוסס, ונופלה לנו משמים דירה במרחק שני צעדים מפיאצה די פופולו. דירה שרק סיימה שיפוץ. הכל חדש ומבריק. אנחנו כנראה האורחים השלישים שגרים שם.

מישל, הבעלים, בחור מקסים. חשב על כל פרט. מכספת ועד מחשב עם מדפסת. ישב איתנו שעה שלמה לשפוך מידע על רומא. האיר פנים. ולא פחות חשוב - היה זמין תמידית בואטסאפ.

המחיר של הדירה לא זול (180 יורו ללילה בשיאעונה) אבל מדובר במציאה אמיתית. מי שמחפש דירה ברומא במרחק הליכה מהמרכז ו/או מהתחתית - קבלו המלצה חמה

עד כאן על הדירה. ועכשיו יוצאים החוצה לאכול

 

[Gרר]

Eeataly, רומא

את שארית היום הראשון, שממילא הטיסה והנסיעה מילאו את רובו, החלטנו להקדיש לביקור בהיכל האוכל של eataly.

מסיבה לא ברורה המקום תקוע באיזור מרוחק מהמרכז. ארבע תחנות במטרו הראשון. עוד ארבע בשני. מבוך של מסדרונות וסוף סוף הגענו.

ארבע קומות יש למקום. בצד הפרודוקטים שנמכרים שם פזורים במקום דוכנים שבהם אפשר לטעום אוכל מוכן.

אכלנו שם שתי פיצות. אחת עם תפוחי אדמה, שראינו בכמה מקומות ברומא. שניה עם פרושוטו. נחמד.

טעמנו גם פנזרוטי. בצק של פיצה, שבמקום לאפות, מטגנים אותו בשמן עמוק. כמו בוריק אבל עם גבינה צהובה ורוטב עגבניות. כנראה אחד מעשרת החטאים.

דגמנו גם קינוחים. אפשר לראות בצילום. של האישה היה המורכב יותר. כדור שוקולד לבן ממולא בקר פיסטוק וקרם נוסף גבינתי לימוני. ולמטה עוגת ספוג בטעם תפוזי. ולמעלה קראמבל וחתיכות של מרמלדה. אהבנו מאד בגלל ריבוינהטעמים והמרקמים.

שלי היה יותר פשוט. שכבות שוקולד על עוגת ספוג ולמעלה שברי אגוזים. גם כן טעים.

השלישי גם כן קינוח שוקולדי שבחרה הקטנה, אבל הוא היה קטן מדי כדי לחלוק אז היא היחידה שטעמה.

היתרון העיקרי של המקום הוא המבחר העצום. פטריות פורציני אפשר לקבל שם בעשרה מצבי צבירה. חסרונו העיקרי - הכל באיטלקית, מה שמאד מקשה על הקניה. גם הסבלנות המוגבלת של הקטנה לא איפשרה להעמיק יותר מדי.

הבוטום ליין הוא שאם המקום היה נטוע במרכז העיר, היה נחמד לעבור דרכו כדרך אגב גם בביקורים נוספים בעתיד. אבל המיקום הבעייתי, שדורש השקעה מיוחדת בהגעה, בשילוב עם חויית קניה בעייתית למי שלא דובר איטלקית, הפכו את הביקור במקום להצצה חד פעמית.

נישנושים חביבים אפשר למצוא גם במרכז רומא, בלי לעשות מסעות ארוכים במטרו.

 

[Nרב]

המקום נמצא בטסטצ'יו, שכונה ותיקה ממה שהבנתי

שמנסים עכשיו לעורר אותה לחיים. מעניין לראות מה יהיה שם בעוד כמה שנים
המקום אכן מרהיב והבנתי שאחד היתרונות שלו למקומיים הוא שהוא פתוח ביום ראשון לקניית פרודוקטים. יש להם גם מבשלת בירה פנימית שזה נראה נחמד מאד.
סה"כ הוא צמוד לתחנת מטרו אבל נדרשת הליכה, ובאוגוסט זה היה משהו לא נעים במיוחד...

 

[Gרר]

לגבי ההליכה

אם מגיעים עם המטרו (תחנת פירמיד אם אני זוכר נכון) אז אפשר לעשות את כל ההליכה מתחת לקרקע במנהרות. יש אפילו שילוט שמנחה אל המקום עם חיצים.

חתיכת הליכה לא קטנה אבל לפחות מתחת לקרקע יותר נעים...

 

[Gרר]

Flavio Al Velavevodetto, רומא

מקום שהאישה התעקשה עליו גם במחיר חצי שעת נסיעה במונית. הוא גם היה במומלצים של מישל, הבעלים של הדירה.

למסעדה שלושה אזורי ישיבה. חיצוני. חיצוני עם גג נפתח. ופנימי. לא ברור למה הם חשבו שיהיה לנו נחמד דווקא בחוץ. ביקשנו לעבור פנימה והיה שם הרבה יותר נחמד. עם ארון יינות מרשים בכניסה. הצצה קלה למטבח. ואוירה מאד נעימה וביתית.

לחם לא ראוי אבל למי אכפת. פחממות לא חסר במקום ואנחנו הלכנו על שתי מנות מההיילייטס שיש לרומא להציע

cacio e pepe
פקורינו רומנה. פלפל שחור. הרטיבות של הפסטה שהופכת אותם למשחה ומקבלים - וואו. ככה פשוט, ככה טעים. מושלם

קרבונרה.
טעים, אבל את הגירסה המקובלת בארץ אני אוהב יותר, למרות שהיא הרבה הרבה יותר כבדה. אם כבר מושחת אז עד הסוף.

מנה נוספת: coda di bue alla vaccinara
שם ארוך לראגו זנב שור. מתפרק מהעצם. הוגש ברוטב עגבניות קלאסי על פי מתכון הסבתא, מה שכל כך רציתי בסיציליה ולא הגעתי לסיפוק הזה ממתכון קלאסי שמבוצע בשלמות. כתוספת תפוחי אדמה אפויים. פריכים וטובים.

לקינוח ניסינו את הטירמיסו. לא צילמנו מרוב שהיינו סקרנים לטעום. הוגש בכוס עמוקה. פרופורציות שונות לגמרי ממה שמקובל בארץ. הרבה פחות טעם של קפה, בעיקר בתחתית. למעלה - הרבה הרבה יותר קרם.

אני לא אוהב קפה ולכן אני נמנע מטירמיסו בארץ. כאן, כשהקפה היה ברמיזה, זה היה ממש תענוג.

58 יורו כולל יין עלתה הארוחה המצויינת הזו. למרות שנותר לנו עוד יום, הכרזנו עליה כארוחת סיום ראויה מאד לביקור באיטליה והארוחה היחידה שהיתה מושלמת בכל המנות.

חבל רק שהתמונות לא יצאו משהו, בגלל שהיה די חשוך במסעדה.

 

[אשתו של Gרר]

מצרפת תמונה של הטירמיסו שמצאתי ברשת

וגם תיאור מדוייק יותר
Probably the best tiramisu I'll ever have. It's a variation on the classic dessert and in a cup. Flavio makes a crunchy cookie in house that stays crunchy even while floating in all that cream. There are pieces of choclate in the mascarpone cream. And on top is the squaglio di cioccolato (melted chocolate). In between spoonfuls of an oh-so-decadent mascarpone cream, you get chocolate pieces and melted chocolate along with the crunch of the cookie for a really nice textural contrast.
הייתי אוכלת אחד כזה לבדי בכיף!

 

[Gרר]

גלידה ברומא

בסיציליה לא כתבתי על גלידות. זה לא שלא אכלנו, אבל שם זה היה בעיקר מפה ומשם ובעיקר לקטנה. דווקא במעיינות אלקנטרה, פארק נופש שלא הייתי מצפה ממנו לכלום, יצא לי לחלוק עם הקטנה מנת גלידה מעולה של באצ'יו עם אגוזי לוז שלמים. ממש ממש מוצלחת. רכה רכה, עם טעם מדוייק וטוב של השוקולד ובאמת שלא רק בגלל שהיה חם.

ברומא ליקקנו בשני מקומות. מיני טורניר בין עמית אהרונסון לחתולית

הבחירה של עמית, פיור די לונה בטרסטוורה. פיסטוק מושלם, ממש הצליחו לשמר באופן מושלם את הטעם המקורי. שוקולד אגוזים לא רע. לקטנה וניל עם שוקולד צ'יפס שגם היה נחמד אבל פחות מיוחד. סך הכל גלידה מוצלחת.

אבל את הניצחון בנקודות הענקנו לנציג של חתולית, סאן קריספו. לא רחוק מהטרווי המשתפצת. מרחק הליכה מהחנות הקסומה של פינוקיו.

הזכיה בזכות מרקם שהיה מושלם יותר ובזכות טעם הבית שלהם שעשוי עם דבש. מאד מאד מיוחד. גם השוקולד רום היה טעים, אבל הסאן קריספו עם הדבש זה באמת היה מעל ומעבר.

 

[salo22]

הסורבה שלהם זכור כמצויין

אבל זה היה מזמן.. תודה על השיתוף..

 

[החתולית]

שמחה שההמלצה שלי הצליחה

 

[אשתו של Gרר]

בנוסף לגלידה- המרנג

אני גם טעמתי את המרנג קרמל שלהם...
הם קוראים לזה מרנג- אבל המרקם הוא לא כמו "נשיקה" אלא כמו גלידה- רק קצת יותר "דביקה"...
היה טעים מאוד- אבל מתוק מאוד..
אבל אין ספק שה"שיחוק" היה בגלידה שאני לקחתי- בטעם דבש...כנראה לא סתם קוראים לטעם הזה סן קריספינו-

 

[החתולית]

יש להם טעמים נפלאים

והגלידה במרקם ענני משהו. אני זוכרת אותם מאד לטובה.

 

[Gרר]

רומא, סיכום

שבוע היינו בסיציליה. רק יומיים וחצי ברומא. באופן טבעי יצא לנו לאכול בה הרבה פחות, כך שהשירשור הזה הוא באמת מדגם מצומצם בלבד. סורי, מיתר, אם רצית סקירה מקיפה זה כנראה יהיה בביקור עתידי שלנו שם. הפעם העיקר היה סיציליה.

העיר עצמה יפהפיה. כל בניין חמישי ארמון בפוטנציה שלא לדבר על המזרקות.

האוירה בעיר בסוף אוגוסט שקטה יותר. הרבה בחופשה ונעים יותר להסתובב ככה ברחובות. מצד שני - חלק מהמקומות סגורים לרגל החופשה, אבל לא נתקלנו במשהו ספציפי שחיפשנו והיה סגור כך שלא הפריע לנו בכלל.

הארוחה הרצינית היחידה שלנו היתה מושלמת. איטלי זה נישנוש ולא נחשב. וגם ביום האחרון הקטנה ביקשה המבורגר וגם לנו כבר נשפכו פחממות מכל החורים אז הצטרפנו אליה לארוחת בורגרים בטרסטווה שהיתה נחמדה כשבירת שגרה אבל לא בשביל לכתוב דיווח.

סך הכל זכרונות טובים גם מההדירה. גם מהשקט היחסי. גם מהארוחה והגלידות. וגם מהשוטטות. מאמין שהשאיר מספיק חשק כדי לחזור בעתיד.

 

[ליטלס3]

תודה על שני השיתופים -סיציליה ורומא...נהנתי לקרוא

 

[מיתר44]

תודה על הדיווח ואל תצטער.

רומא היא יעד נחיתה אפשרי למסעותינו לטוסקנה. הפעם
בסוף ספטמבר בחרנו לנחות בברגמו ולהדרים. את ארבעת הלילות האחרונים
נלון במילנו. בין השאר נבקר באקספו ומקוים שנוכל לראות גם את הסעודה
האחרונה של דה וינצ׳י. הייתם מאמינים שסגרו את האתר למכירת כרטיסים
לסוף השבוע? שאבס באיטליה.