רוטנברג גם הפעם כי טוב
אתמול נסענו לממש מתנת יומולדת עגול שלי.
רק תבינו, קיבלתי מתנה, מסבתי בת ה100 (עוד פחות מחצי שנה-טפו טפו), הזמנה זוגית למסעדת רוטנברג. מגניב לא?
אני מניחה שכולם פה פחות או יותר מכירים/שמעו על רוטנברג. המסעדונת, 8 שולחנות של 4 אנשים ועוד חדר עם שולחן עגול גדול לקצת יותר וזייהו. אני אוהבת לשבת ברוטנברג. יש משהו כ"כ רגוע ונעים ואינטימי, גם כשיש שולחן גדול ויותר אנשים. אבל היינו 4-5 שולחנות כשכל שולחן זוגי בלבד, ולכל זוג יש את מרווח הנשימה שלו. ישבתי ותהיתי, ואהבתי, את הרוגע הזה. את יתרונות הצפוניות שאין ספק שהיא הרועץ של המסעדנים עצמם= האינטימיות.
כשאתה מתיישב מייד ממלאים לך את הכוס במים. אחרי כן אתה מקבל מגש עץ עם 2 לחמניות קטנות ו2 פרוסות לחם- מאפה בית , חמאה ושלוש פנכות שהכילו- קונפי שום מתקתק, בורגול מטובל בתועפות חרדל וסלטון של כרוב. הכל טעים טעים.
הזמנו לראשונות: הוא - פטה כבד שבא עם ריבת בצל וטוסטונים. טעמתי ממנו וממש לא אהבתי את הכבד. אבל האדון אהב.
זו המנה הקבועה שלו והוא לא מוותר עליה. אז מי אני שאלין?. אני הזמנתי שרימפס על מצע פולנטה ברוטב עגבניות ושמנת, מנה מעולה.
לעיקריות הוא לקח שוק אווז קונפי שבא עם קוביות תפו"א אדמה בתנור ובצל מטוגן. שוב טעמתי ושנינו סיכמנו שהמנה טעימה ביותר. אני לקחתי שפונדרה . שלוותה בסלט חומוס. הבשר היה מצויין, רך במידה וכן - שומני במידה. שוב מנה טעימה ביותר. את הארוחה ליווינו באורבייטו קלאסיקו , שאכן לא ממש מתאים לארוחה אבל מאז שביקרתי לפני כמה שנים בעיירה המופלאה , וקבעתי אותה כביתי השני (סתאאאם, הייתי רוצה) , אני מוכרחה להזמין את היין בכל הזדמנות שבאה לי. הערך המוסף שלו מבחינתי רב מסך חלקיו. 2 אספרסו ותה אחד.לקינוח לא היה צ'אנס אצלנו.
ברוטנברג משלמים 105 ש"ח על ראשונה ועיקרית+כוס יין או כוס לימונדה. סה"כ עם היין(90 ש"ח) החשבון הגיע ל300 עגול לפני טיפ. כשראינו שלא חוייבנו על הקפה והפננו את תשומת ליבה של המלצרית היא אמרה שמכיון שלא מימשנו את זכותנו המלאה ללימונדה או יין (כי הרי לקחנו בקבוק, והאדון לקח כוס לימונדה, אני שותה רק מים) , היא מצאה לנכון לא לחייב אותנו.
יפה נכון? וזו הזדמנות לשבח את השרות הנעים והרגוע שקיבלנו מהנערה.
כך העברנו לנו כשעתיים וחצי מענגות ביותר. אולם אני רוצה להתמקד בעוד דבר. מוזיקת הרקע לאורך כל הערב היתה, מבחינתי , מופלאה. זה התחיל בשלמה ארצי-אבל מהישנים וטובים (בשל תפוח) והסתיים בלופ חיפושיות נפלא. לא רציתי ללכת.
הווליום היה בדיוק בדיוק , וכך נוצרה מבחינתי האוירה המושלמת.
כשהייתי במנהטן שמתי לב שכל מסעדה שנכנסתי אליה היתה הומה ברמות. לא היה צ'אנס למוזיקת רקע או לרומנטיקה. כמובן שקטונתי מהכיר את מסעדות מנהטן , אבל עם כל הנאתי מהאוכל ההמולה מאד הפריעה לי.
החלטתי פה אחד שרוטנברג היא המסעדה עם המוזיקה הכי טובה . בשבילי.
אתמול נסענו לממש מתנת יומולדת עגול שלי.
רק תבינו, קיבלתי מתנה, מסבתי בת ה100 (עוד פחות מחצי שנה-טפו טפו), הזמנה זוגית למסעדת רוטנברג. מגניב לא?
אני מניחה שכולם פה פחות או יותר מכירים/שמעו על רוטנברג. המסעדונת, 8 שולחנות של 4 אנשים ועוד חדר עם שולחן עגול גדול לקצת יותר וזייהו. אני אוהבת לשבת ברוטנברג. יש משהו כ"כ רגוע ונעים ואינטימי, גם כשיש שולחן גדול ויותר אנשים. אבל היינו 4-5 שולחנות כשכל שולחן זוגי בלבד, ולכל זוג יש את מרווח הנשימה שלו. ישבתי ותהיתי, ואהבתי, את הרוגע הזה. את יתרונות הצפוניות שאין ספק שהיא הרועץ של המסעדנים עצמם= האינטימיות.
כשאתה מתיישב מייד ממלאים לך את הכוס במים. אחרי כן אתה מקבל מגש עץ עם 2 לחמניות קטנות ו2 פרוסות לחם- מאפה בית , חמאה ושלוש פנכות שהכילו- קונפי שום מתקתק, בורגול מטובל בתועפות חרדל וסלטון של כרוב. הכל טעים טעים.
הזמנו לראשונות: הוא - פטה כבד שבא עם ריבת בצל וטוסטונים. טעמתי ממנו וממש לא אהבתי את הכבד. אבל האדון אהב.
זו המנה הקבועה שלו והוא לא מוותר עליה. אז מי אני שאלין?. אני הזמנתי שרימפס על מצע פולנטה ברוטב עגבניות ושמנת, מנה מעולה.
לעיקריות הוא לקח שוק אווז קונפי שבא עם קוביות תפו"א אדמה בתנור ובצל מטוגן. שוב טעמתי ושנינו סיכמנו שהמנה טעימה ביותר. אני לקחתי שפונדרה . שלוותה בסלט חומוס. הבשר היה מצויין, רך במידה וכן - שומני במידה. שוב מנה טעימה ביותר. את הארוחה ליווינו באורבייטו קלאסיקו , שאכן לא ממש מתאים לארוחה אבל מאז שביקרתי לפני כמה שנים בעיירה המופלאה , וקבעתי אותה כביתי השני (סתאאאם, הייתי רוצה) , אני מוכרחה להזמין את היין בכל הזדמנות שבאה לי. הערך המוסף שלו מבחינתי רב מסך חלקיו. 2 אספרסו ותה אחד.לקינוח לא היה צ'אנס אצלנו.
ברוטנברג משלמים 105 ש"ח על ראשונה ועיקרית+כוס יין או כוס לימונדה. סה"כ עם היין(90 ש"ח) החשבון הגיע ל300 עגול לפני טיפ. כשראינו שלא חוייבנו על הקפה והפננו את תשומת ליבה של המלצרית היא אמרה שמכיון שלא מימשנו את זכותנו המלאה ללימונדה או יין (כי הרי לקחנו בקבוק, והאדון לקח כוס לימונדה, אני שותה רק מים) , היא מצאה לנכון לא לחייב אותנו.
יפה נכון? וזו הזדמנות לשבח את השרות הנעים והרגוע שקיבלנו מהנערה.
כך העברנו לנו כשעתיים וחצי מענגות ביותר. אולם אני רוצה להתמקד בעוד דבר. מוזיקת הרקע לאורך כל הערב היתה, מבחינתי , מופלאה. זה התחיל בשלמה ארצי-אבל מהישנים וטובים (בשל תפוח) והסתיים בלופ חיפושיות נפלא. לא רציתי ללכת.
הווליום היה בדיוק בדיוק , וכך נוצרה מבחינתי האוירה המושלמת.
כשהייתי במנהטן שמתי לב שכל מסעדה שנכנסתי אליה היתה הומה ברמות. לא היה צ'אנס למוזיקת רקע או לרומנטיקה. כמובן שקטונתי מהכיר את מסעדות מנהטן , אבל עם כל הנאתי מהאוכל ההמולה מאד הפריעה לי.
החלטתי פה אחד שרוטנברג היא המסעדה עם המוזיקה הכי טובה . בשבילי.
ושבת שלום