האם אכן צורך מעושה בהבחנה?
מחילה מעמך sailor, אלא שנדמה לי כי אינך עומד על הפונקציונליות הגלומה בהבחנה שבין הלשון הדבורה למדוברת, או שמא מתעקש אתה להתעלם מקיומה.
ישנן ארצות בהן מתקיימת דיגלוסיה, קרי; התהוות דו-לשוניות פנימית, שימוש בלשונות הנבדלות זו מזו (בעלות מכנה משפחתי, או תרבותי משותף), כשהאחת משמשת לרוב כלשון כתובה והאחרת כלשון דבורה, היינו; הנהגית בפי דובריה.
עתה, נהיר כי בלשונות ישנם משלבים לשוניים, הנבדלים במידת הפורמאליות שמקיימים; פורמאליים יותר ופורמאליים פחות וכן קיימת חלוקה לסוציולקטים שונים, המשמשים במדיה שונים כדבעי. היינו; ישנן סוגות אמנותיות וספרותיות, בהן תמצא משלבים שונים משתי השפות. כדוגמת מחזות, בהם קריינות תיעשה בלשון המשמשת שפה כתובה על-פי רוב (אלא שאופן הפקתה דווקא בדיבור במקרה זה ולכן תהא גם "דבורה") ואילו עיקר המחזה יכלול הן שימוש בלשון דבורה פורמאלית והן בלשון מדוברת (דבורה בלתי פורמאלית, תת-תקנית), כעגה או כלשון עממית. שכן, גם בלשון המדוברת, יש מן הדיאלקטים שקנו להם יותר יוקרה מן האחרים (ה"מסומנים" חברתית במידה פחותה) - וכך ישמשו כל אלה בערבוביא.
במצב שכזה לדוגמא (והוא אינו היפותטי בלבד, אם כי בוודאי לא רווח מאד), אני רואה לחיוב הבחנה בין השתיים. וכי איך תיקרא בפיך הלשון בה דובר קריין המחזה? שהרי על פי הבנתי אותך, היית מכנה אותה "מדוברת" כיוון שאין הגדרת המינוח, מצדך, נוגעת כלל למשלב הלשוני. אלא שתהא זו טעות מרה, לפי שלשון זו איננה נהגית בפי אנשי הקהילה כל עיקר, כי אם משמשתם באופן כמעט בלעדי לכתיבה ואילו רק במקרה זה, יוצא הדופן, מעצם השימוש במדיום האופייני - גם להגייה.
כאן, על מנת למנוע בלבול או אי-וודאות, ראוי ואף קיים צורך של ממש לקיים ההבחנה הנידונה כאמור.
ובכל אופן, על-פי דברייך נדמה כאילו טשטשת כל גבולות לשון הכתב והדיבור עד כי עירבת מין בשאינו מינו והן בעינייך כאחת. על כך, אינני מוחה בידך.
עם זאת, יש מקום לומר שאף אם אין אתה נותן דעתך על "זוטות" כעין אלה וכל עילת שימוש בהן טמירה ונעלמת לך, דע כי יש הנצרכים להן באמת ובתמים ומבקשים הם לעשות סדר בדברים.
ובהזדמנות זו אאחל לך ולכל יושבי הפורום כל טוב.
ולמנהלת הפורום – יישר כוחך, על אורך הרוח והנכונות לטפח פורום כה חי ומרחיב דעת!