../images/Emo89.gifספורט../images/Emo90.gifורוחניות../images/Emo6.gif
ובכן, נראה כאילו אין קשר. א-ב-ל, אין חומר בלי
ועל כן, כשמדברים הרבה פעמים על ספורט, במיוחד על ספורט תחרותי, מדברים על ה
הספורטיבית
הספורט מבטא את
ההישגיות
בהתגלמותה, כאשר גם הכח הזכרי
של כח השרירים, יוזמה, פעולה, הישג וכיבוש מגולם כאן. הוא מתבטא בעקר דרך המרכז האנרגטי הראשון בגוף (צ'אקרת השורש- האדומה) שמתבטאת דרך הפלנטה האדומה-מארס+= מרץ, אדרנלין. וגם הכח הנקבי
של שיתוף הפעולה, ההדדיות
הקבוצה, ההשוואתיות, והתחרותיות (לה יש טבעת יקרה יותר-לי יש
יפה יותר) באים לידי ביטוי דרך הצ'אקרה השניה, (צ'אקרת המין-הכתומה) שמתבטאת דרך הפלנטה הכתומה
ונוס שמדברת על שיתוף פעולה ויצירה, על אהבה, תשוקה ונהנתנות גם תשוקה לדברים חמריים.
א-ב-ל:ייעודה של ה
ניות
אינה
לשפר לנו את ההרגשה. הספורט עושה זאת בדרך של שחרור האדרנלין מבלוטת האדרנלין הקשורה לצ'אקרה הראשונה. זוהי תחושה ממכרת לא פחות מכל סוכן-ממכר אחר כגון: אלכוהול, ניקוטין, סוכר, מין, וסמים. לכן, זו תחושה שיכולה להחליף התמכרות בהתמכרות. למשל התמכרות למזון שמוחלפת בהתמכרות לתחושת האנרגיה שמעניקה פעילות ספורטיבית.
השאיפה לשלמות( קראי עליה בארכיב של הפורום)
איננה
ניות אלא שיפוט ואומללות. לעומת האימון והמשמעת שהפכו בימינו לטרנד ועושים הסבה
נית, גם הן למעשה מטפחות את ה
אגו ו
לא את החיבור
אל ה
מוחלט
מקווה שנעזרת ולו במעט בברכת אור ואהבה L&L TALYA