רוחו- לאונג' בר בחיפה
יום שישי בערב הגיע ואנו קבענו להיפגש עם חברינו החיפאים בדרכנו חזרה הביתה מהצפון. המקום שהחברים החיפאים המליצו עליו היה רוחו- לאונג' בר הנמצא ברחוב יפה נוף. שמחתי שסוף סוף הגיעה ההזדמנות להעביר בילוי בחיפה ולהתרשם מהקורה שם וכולי נרגשת דחקתי בבעל להזדרז פן נאחר ונמצא את עצמנו בלי מקום לשבת. הגענו בשעה היעודה (סביבות 21:00) למקום והופתענו לגלות את זוג חברינו ממתינים לנו במקום ריק כמעט לגמרי (בערך 3 שולחנות תפוסים כולל אותנו). לאחר חיבוקים ונשיקות התיישבנו על כיסאות הבמאי (כן כן, אותם כיסאות שחורים מתקפלים) ומיהרנו לעיין בתפריט עקב הבטן המקרקרת אצל כולנו. התפריט עשיר במשקאות אך מוגבל למדי מבחינת המנות. יש מספר מנות נישנושים ומספר מצומצם מאוד של מנות עיקריות. הזמנו מתפריט הנישנושים אמפנדות פטריות (אני), רוחו בשרי- קדרת לחם ממולאת בנקניקים (הבעל), רוחו צמחוני-קדרת לחם עם עגבניות ופטריות מוקפצות (החברה) וטוסט סלמון (החבר). מחיר כל מנה הוא 29 ש"ח, והחבר הזמין את הדיל של טוסט הסלמון ובירה ב- 35 ש"ח. בזמן ההמתנה התפנינו לסקור את המקום, מה שהיה קשה עקב החושך ששרר במקום. בכל שולחן היו מספר נרות, מעלינו היו פנסים אדומים ובחלונות וילונות אדומים (אם זה מעלה לכם קונוטאציות מסוימות אז אתם לא היחידים). המקום מעוצב בצורה חובבנית למדי ולא מרשימה. השולחן שלנו במרפסת השקיף על הנוף של המפרץ, דבר שעזר לנו להירגע מחוסר הנוחות שבישיבה על כיסאות הבמאי ומהזוג שישב לידנו שככל הנראה היה בבלינד דייט לא מוצלח ולא הפסיק לצוטט לשיחתנו, ברמה כזו שהבחורה שישבה עם הגב אלינו הסתובבה ובהתה בנו מידי כמה דקות והבחור הסתכל עלינו יותר מאשר עליה. השתייה הגיעה ראשונה ואחריה הגיעו המנות. החברה מאוד התלהבה ממנת הרוחו צמחוני שלה והחבר נראה שהסתדר לא רע עם הטוסט. בגזרה שלנו המצב היה שונה- מנת הרוחו בשרי כללה נקניקים מוקפצים סבירים אך בשלב יותר מאוחר גילינו שקדרת הלחם בה הנקניקים נמצאים אינה אפוי היטב. לאמפנדות שלי היה טעם מוזר ולבסוף, בעזרת נר שהיה על השולחן, גיליתי שקיבלתי אמפנדת בשר ולא פטריות. המנה הייתה סבירה אך כאמור לא מה שהזמנתי לכן קראנו למלצר שיחליף אותה. ברגע זה שמחתי שאיני צמחונית, כי לא יודעת מה היה קורה לו הייתי צמחונית והייתי מקבלת מנה בשרית. לאחר מספר דקות הגיעה מנת האמפנדות פטריות. המנה הגיעה מוגדלת כפיצוי (שמונה אמפנדות קטנות ולא שש) והיו סתמיות למדי. בשלב מסוים בארוחה קמתי לשירותים בעוד שהזוג המצוטט שלידנו מיהר לפנות לי מקום עוד לפני שקמתי מהשולחן. בעודי עוברת במסדרון גיליתי את העובדים במקום מעשנים ומקשקשים על הבר שמחוץ למרפסת בה היינו, דבר שהסביר את ההמתנות הארוכות שליוו אותנו במהלך הארוחה. השירותים, מסתבר, נמצאים מחוץ למקום בדלת נפרדת. כשהגעתי השירותים היו חשוכים לגמרי והמקום בחוץ היה שומם- פחד אלוהים. בנוסף כנראה שהשירותים צמודים למטבח עקב הרעשים שהתלוו למקום. יש לציין כי השירותים עצמם נקיים, אך החוויה הייתה בלתי נעימה בעליל. כשהתחלנו להתקפל שוב נאלצנו להמתין למלצר וסוף סוף קיבלנו את החשבון. הפתעות גדולות במחירי המזון לא היו, אך הופתענו לגלות שעבור כוס הסודה שהזמנתי גבו 12 ש"ח ועבור המילקשייק שהזמין הבעל- שהוגש בכוס שגודלה מחצית (ואולי פחות) מכוסות המילקשייק הסטנדרטיות- גבו 20 ש"ח. מוגזם למדי אפילו בהשוואה לסטנדרטים של המחירים באזור המרכז. נפרדנו מהחברים והתחלנו לנסוע דרומה, כשלפתע תקפו את שנינו תחושות בחילה וכאבי בטן שנמשכו לתוך הלילה ועדיין לא פסקו. טלפון בהול לחברים בבוקר הבהיר שאצלם הכל בסדר, אך כיוון שלא אכלנו מספר שעות לפני הארוחה ברוחו לא ניתן להימנע מהמסקנה שמשהו שאכלנו היה שם מקולקל, להשערתנו או הבשר (הנקניקים אצלו ואמפנדת הבשר שאני אכלתי) או שזה תוצאה של הבצק הלא אפוי במנה של הבעל שגילינו בשלב די מאוחר של הארוחה. מן הסתם לשם לעולם לא נחזור (ולא בגלל הזוג המצוטט). רוחו ( rojo)- יפה נוף 107 חיפה * גישה לנכים- למקום מוביל גרם מדרגות מהרחוב. לפי מה שראיתי אין גישה לנכים (אולי מהצד אך לא הבחנתי בה).
יום שישי בערב הגיע ואנו קבענו להיפגש עם חברינו החיפאים בדרכנו חזרה הביתה מהצפון. המקום שהחברים החיפאים המליצו עליו היה רוחו- לאונג' בר הנמצא ברחוב יפה נוף. שמחתי שסוף סוף הגיעה ההזדמנות להעביר בילוי בחיפה ולהתרשם מהקורה שם וכולי נרגשת דחקתי בבעל להזדרז פן נאחר ונמצא את עצמנו בלי מקום לשבת. הגענו בשעה היעודה (סביבות 21:00) למקום והופתענו לגלות את זוג חברינו ממתינים לנו במקום ריק כמעט לגמרי (בערך 3 שולחנות תפוסים כולל אותנו). לאחר חיבוקים ונשיקות התיישבנו על כיסאות הבמאי (כן כן, אותם כיסאות שחורים מתקפלים) ומיהרנו לעיין בתפריט עקב הבטן המקרקרת אצל כולנו. התפריט עשיר במשקאות אך מוגבל למדי מבחינת המנות. יש מספר מנות נישנושים ומספר מצומצם מאוד של מנות עיקריות. הזמנו מתפריט הנישנושים אמפנדות פטריות (אני), רוחו בשרי- קדרת לחם ממולאת בנקניקים (הבעל), רוחו צמחוני-קדרת לחם עם עגבניות ופטריות מוקפצות (החברה) וטוסט סלמון (החבר). מחיר כל מנה הוא 29 ש"ח, והחבר הזמין את הדיל של טוסט הסלמון ובירה ב- 35 ש"ח. בזמן ההמתנה התפנינו לסקור את המקום, מה שהיה קשה עקב החושך ששרר במקום. בכל שולחן היו מספר נרות, מעלינו היו פנסים אדומים ובחלונות וילונות אדומים (אם זה מעלה לכם קונוטאציות מסוימות אז אתם לא היחידים). המקום מעוצב בצורה חובבנית למדי ולא מרשימה. השולחן שלנו במרפסת השקיף על הנוף של המפרץ, דבר שעזר לנו להירגע מחוסר הנוחות שבישיבה על כיסאות הבמאי ומהזוג שישב לידנו שככל הנראה היה בבלינד דייט לא מוצלח ולא הפסיק לצוטט לשיחתנו, ברמה כזו שהבחורה שישבה עם הגב אלינו הסתובבה ובהתה בנו מידי כמה דקות והבחור הסתכל עלינו יותר מאשר עליה. השתייה הגיעה ראשונה ואחריה הגיעו המנות. החברה מאוד התלהבה ממנת הרוחו צמחוני שלה והחבר נראה שהסתדר לא רע עם הטוסט. בגזרה שלנו המצב היה שונה- מנת הרוחו בשרי כללה נקניקים מוקפצים סבירים אך בשלב יותר מאוחר גילינו שקדרת הלחם בה הנקניקים נמצאים אינה אפוי היטב. לאמפנדות שלי היה טעם מוזר ולבסוף, בעזרת נר שהיה על השולחן, גיליתי שקיבלתי אמפנדת בשר ולא פטריות. המנה הייתה סבירה אך כאמור לא מה שהזמנתי לכן קראנו למלצר שיחליף אותה. ברגע זה שמחתי שאיני צמחונית, כי לא יודעת מה היה קורה לו הייתי צמחונית והייתי מקבלת מנה בשרית. לאחר מספר דקות הגיעה מנת האמפנדות פטריות. המנה הגיעה מוגדלת כפיצוי (שמונה אמפנדות קטנות ולא שש) והיו סתמיות למדי. בשלב מסוים בארוחה קמתי לשירותים בעוד שהזוג המצוטט שלידנו מיהר לפנות לי מקום עוד לפני שקמתי מהשולחן. בעודי עוברת במסדרון גיליתי את העובדים במקום מעשנים ומקשקשים על הבר שמחוץ למרפסת בה היינו, דבר שהסביר את ההמתנות הארוכות שליוו אותנו במהלך הארוחה. השירותים, מסתבר, נמצאים מחוץ למקום בדלת נפרדת. כשהגעתי השירותים היו חשוכים לגמרי והמקום בחוץ היה שומם- פחד אלוהים. בנוסף כנראה שהשירותים צמודים למטבח עקב הרעשים שהתלוו למקום. יש לציין כי השירותים עצמם נקיים, אך החוויה הייתה בלתי נעימה בעליל. כשהתחלנו להתקפל שוב נאלצנו להמתין למלצר וסוף סוף קיבלנו את החשבון. הפתעות גדולות במחירי המזון לא היו, אך הופתענו לגלות שעבור כוס הסודה שהזמנתי גבו 12 ש"ח ועבור המילקשייק שהזמין הבעל- שהוגש בכוס שגודלה מחצית (ואולי פחות) מכוסות המילקשייק הסטנדרטיות- גבו 20 ש"ח. מוגזם למדי אפילו בהשוואה לסטנדרטים של המחירים באזור המרכז. נפרדנו מהחברים והתחלנו לנסוע דרומה, כשלפתע תקפו את שנינו תחושות בחילה וכאבי בטן שנמשכו לתוך הלילה ועדיין לא פסקו. טלפון בהול לחברים בבוקר הבהיר שאצלם הכל בסדר, אך כיוון שלא אכלנו מספר שעות לפני הארוחה ברוחו לא ניתן להימנע מהמסקנה שמשהו שאכלנו היה שם מקולקל, להשערתנו או הבשר (הנקניקים אצלו ואמפנדת הבשר שאני אכלתי) או שזה תוצאה של הבצק הלא אפוי במנה של הבעל שגילינו בשלב די מאוחר של הארוחה. מן הסתם לשם לעולם לא נחזור (ולא בגלל הזוג המצוטט). רוחו ( rojo)- יפה נוף 107 חיפה * גישה לנכים- למקום מוביל גרם מדרגות מהרחוב. לפי מה שראיתי אין גישה לנכים (אולי מהצד אך לא הבחנתי בה).
