| רוחות מלחמה |

[lightflake]

עצם זה שאתה אומר מישהו

או מתכוון שאיפשהו בין העצמות והשרירים העיניים והלב מתחבאת איזו יישות
זה כבר תפיסה

 

[ינוקא1]

תפיסה

זה עניין של הגדרה.

אני יכול להגיד שיש מישהו , אך אינני יכול להגדיר "מה הוא".

 

[lightflake]

אנחנו לא מדברים על איך אדם מבחוץ יגדיר

אנחנו מנסים להבין מדוע שאדם ער יתפלל לאלוהים והאם זו לא סתירה כיוון שאדם ער יודע שיש רק אחד, שהכל זה רק אלוהים.

 

[ינוקא1]

אני מאמין

שאלוהים מחיה אותי בכל רגע ורגע , אך אינני אלוהים.
ולאחרונה כשבדקתי הייתי ער.

(או שמא זה חצלול ?

)

 

[lightflake]

אין לי מושג מה זה חצלול

אתה ער יחסית למצב שינה אבל זה נקרא מצב ערות עם חלומות
כשאנחנו מדברים על אדם ער אנחנו מדברים על ער ללא חלומות
מה החלום שלך? שאתה מישהו שנמצא בגוף ונפרד מכל השאר.
אתה חולם שאתה מישהו שחי בעולם כאשר בערות מלאה אתה יודע שכל "העולם" זאת למעשה התרחשות המתרחשת בתוכך, בתוך התודעה הנצחית שהיא מה שאתה באמת
קפיש ?

 

[ינוקא1]

חצלול

זה "חלום צלול".
ולגוף העניין - מה שאתה כותב יפה מאוד , אבל זוהי פרשנות שלך (או שמא החלום שלך).
אינך יכול להוכיח שהוא נכון יותר משלי.
מבחינתי יש נפרדות - אני לא אלוהים.
ולמרות זאת , אני וכל העולם כל כך אפסיים לעומת אלוהים שמהווה את הכל , כך שבעצם יש רק אלוהים ויש אחדות.
ממילא האחדות איננה סותרת את הנפרדות , ואני יכול לחיות בשלום עם שתיהן.
קפיש ? וחג שמח.

 

[lightflake]

אתה באמת מרגיש כל כך אפסי?

או שזאת רק הזדהות עם רעיון של אפסיות?

תנסה לחשוב, האם אי פעם הייתה סיטואציה כלשהי בכל חייך, שאתה לא היית נוכח בה?
מהגלקסייה הגדולה ביותר ועד לרשרוש הקל של עלי עץ
האם תנאי מקדים לקיומם של כל אלו אינו הנוכחות שלך? התפישה שלך? המחשבה שלך? הראיה שלך? השמיעה שלך?

חבר, נראה לי שאתה הרבה יותר גדול ממה שאתה חושב שאתה, למעשה לא תוכל למצוא רגע אחד בכל חייך שלא אתה היית תמיד מרכז החוויה.. ושאלוהים ישמור, אפילו אלוהים הוא רק רעיון שעולה בך!
אז מי אתה לכל הרוחות?

חג שמח

 

[ינוקא1]

הכל יחסי.

כשאני מרגיש את ההויה כהויה , אני אכן מרגיש כל כך אפסי לעומתה.

(ולמרות זאת , מכיוון שרצון ההויה הוא גם להוות אותי , אז אני גם לא אפסי באותו הזמן

).

איך אמרו חכמינו על ריבונו של עולם :
"הוא מקומו של עולם , ואין העולם מקומו".

(תחשוב על זה כ"קואן"

)

 

[lightflake]

כן כי כש"אתה" מרגיש את ההוויה כהוויה

אתה מזוהה עם איזה רעיון שכביכול חווה את ההוויה
אבל אם תמשיך לחפש תראה שאין באמת "אני" שחווה את ההוויה

 

[ינוקא1]

באותה מידה שאין אני - יש אני.

תסתכל על מגן דויד -

יש משולש כלפי מעלה , לכיוון ה"ההתבטלות" , ה"התאיינות".
ויש גם משולש כלפי מטה , לכיוון הנפרדות והיש.

החוכמה מבחינתי היא להכיל את שניהם בו זמנית.

 

[lightflake]

"הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו"

וזה בדיוק תיאור התודעה המוחלטת,

"הו מלך, מהו זה שהוא אחד ואף על פי כן רבים הוא?... מהו זה שהוא הכל ובכל זאת איננו אף אחד מאלו?"

(מתוך האגדה על השדה קרקטי זוללת האנשים)

 

[תמיד א נ י]

מיסט היה אומר

שזו חשיבה פורמטורית
אבל אין מיסט

קידה

 

[lightflake]

יש חשיבה לא פורמטורית?

מה זה בכלל אומר ?

 

[ינוקא1]

אמונה זה גם תרגול

בדיוק כמו מדיטציה.
אדם עם אמונה מושלמת הוא אכן אדם גדול.
אבל זה משהו שנבנה לאט לאט.

ובדיוק כמו במדיטציה צריך גם לבנות את האמונה עם שכל וחוכמה , ולהיזהר משטויות בדרך.
יש הרבה דברים הנקראים בפי ההמון "אמונה" שאינם אמונה כלל.

 

[neophile]

נראה לי שזה עניין מולד בעיקר

יש אנשים שנוטים יותר לאמונה ויש כאלה שפחות , בגלל זה יש אנשים בין אם הם שאמאנים , רבנים , קואצ'רים , מתקשרים ושאר ירקות שאנשים פונים אליהם בעת צרה כדי לקבל חיזוק לאמונה .
בדיוק כמו שאנשים פונים לקוסמטיקאית כדי לייפות את עצמם ...

 

[ינוקא1]

גם להיות אצן

זה עניין מולד , וגם תרגול.

 

[neophile]

להיות אצן כן , תרגול לא

אנשים נולדים עם תכונות מסויימות וכולם ביחד מהווים מרקם שפועל בתדירות מסויימת , אם אתה נבלע במרקם הזה או מצליח להתעלות מעליו לתדירות גבוה יותר תלוי בתירגול הרוחני שלך .

 

[lightflake]

חתיכת סיפור קשה עם רבי עקיבא

אפשר גם להתווכח אם לימוד תורה חשוב לאלוהים יותר מחיי אדם... אחרי הכל כשאתה מת אתה גם לא יכול ללמוד תורה...

בצפון הודו פגשתי טיבטים שהצליחו לברוח מטיבט ומהייסורים שהממשל הסיני מעביר אותם, הצעירים סיפרו לי שהממשל הסיני אוסר עליהם לימודים טיבטים ובכללם קיום הדת, חלקם נלחמים ומנסים לברוח (הבחור הלבבי שדיברתי איתו ששמו מתורגם ל"דרקון קטן", נכנס 5 פעמים לכלא הסיני עד שהצליח לברוח) הוא מתאר את הטיבטים שנותרו שם כבורים מוחלטים וגם הוא הגיע חסר כל השכלה, הוא אפילו למד שם שהדלהי לאמה הוא שרלטן ופושע
אבל הוא חי! וזה ההבדל הגדול
עכשיו הוא חופשי ויכול ללמוד כל מה שהוא רוצה

 

[ינוקא1]

מבחינת ה"חוק היבש"

דהיינו ההלכה המקובלת :

יש דברים מסוימים ששווה למות עבורם (כמו אם רוצים להחטיא את האדם בעבודה זרה , גילוי עריות או שפיכות דמים , וכן בשעה של גזירה כמו בימי רבי עקיבא בסיפור הנ"ל - בכל אלו "יהרג ואל יעבור") ,
אך מעבר לחטאים הללו אדם צריך להמשיך לחיות גם אם זה כרוך בלעבור עבירות. למשל אם אומרים למישהו תאכל חזיר או נהרוג אותך , צריך לאכול. או חילול שבת במקום של סכנת נפשות וכדומה.

אני חושב שהרעיון מאחורי זה מאוד נכון.
יש דברים ששווה למות עבורם והחיים אינם ה"ערך העליון" אלא ערך חשוב.
"איך חיים" זה הערך העליון.
כאשר יש לך בשביל מה למות , יש לך גם בשביל מה לחיות.