רווקה עם גרוש + 2

[אדרת4]

רווקה עם גרוש + 2

אני רווקה בת 33, במערכת יחסים גם פרוד + 2 ילדים קטנים (4 ו שנה וחצי), היחסים בינינו מדהימים, מאוהבים כמו שבחיים לא היינו, מאושרים ביחד מתאימים כמו כפפה אחד לשני. יצאתי עם הרבה בחורים אבל הוא משהו מיוחד. באמת. רוצים לעבור לגור ביחד (אנחנו גרים בערים שונות ורחוקות) והחלטנו ביחד שנגור בעיר מגוריי. ואני יודעת שאני אהיה מאושרת איתו עד סוף ימיי חיי. אך אני כל כך פוחדת וחוששת מעצם זה שהוא מגיע עם ילדים קטנים, חוששת מזה שאני אצטרך לטפל בהם במיוחד בתינוק, וזה עוד לפני שהתחתנו ועוד לפני שאהיה עם ילד משלי. אני נחמדה לילדים אך לא יוצאת מגדרי , רועדות לי הברכיים רק מעצם המחשבה לטפל בילדים שאינם שלי לאורך ימי חיי (נפשית וכלכלית). מצד שני לא מוסגלת לחשוב לחיות בלעדיו הוא אהבת חיי. מה עושים , אנא עיזרו לי לקבל החלטה.

 

[my sunshine]

ההחלטה

תהיה שלך ורק שלך. לא משנה מה יגידו לך. חששות זה דבר מאוד טבעי. אך אם את חוששת שתצטרכי לטפל בהם, החששות שלך מוצדקים. כי ילדים כאלה קטנים מצריכים טיפול. אמנם הם יבקרו אצלכם עפ"י הסדרי הראיה, אך את תצטרכי להתנהג אליהם בדרך הכי טובה שאפשר. אל תשכחי, שמבחינתו, הם תמיד יהיו במקום ראשון. וכך צריך. אהבה היא דבר חשוב מאוד. אך לפעמים זה לא מספיק.

 

[ביפו]

הכי קל בעולם- להצטרף ל"משפחתו"-

אין ב"פחד מגידול ילדיו" שום דבר טוב. אם רצונך לחשוב שעתידך טמון בכך שתצרפי אותו וילדיו ל"רווקותך" וכך תהיו משפחה - את טועה ובגדול. קל הרבה יותר - כבודדה/רווקה, להצטרף ולהיות "חלק ממשפחתו שלו". להטמיע עצמך ועוצמתך - בבחירה שלך להיות "הבחירה שלו". קל ביותר לקבל את ילדיו כ"חלק ממשפחתו האהובה עלייך" ולשוב ולהסביר/להכריז שאת היא "החלקהחסר שכעת משלי את אהובך". קבלי "עיסקת חבילה": את מצטרפת לכל מי שתומכ/ת בו, לכל האחים/דודים/הורים/ידידים של הגבר שבוחר בך להיות "האמא האמיתית של ילדיו". אל תהיי מודאגת ממצבו בהפרדה והליכי הגט מאשתו, אלא עמדי זקופה עם ידך על כתפו או להיפך בטבעיות, ותני לכל מי שרואה אתכם לבחור בינו איתך לאשתו שתהפוך "לשעבר". נכון, זה דורש בגרות ואחריות , וזה דורש להיות עצם ועמוד שדרה, אך לכל הוחות - בשביל זה יש לך את האבא שתוכלי להיעזר בו כ"אבא לילדה נוספת שלו- את".בקשי עזרתו , ותמכי בו ככל יכולתך.זו תמצית הזוגיות. ועצם העניין: זה לא הולך -בלי אהבה. אבל עם אהבה - האהבה תמיד מנצחת. קלישאות? כן. אך אמיתות ידועות. שבת שלום ובהצלחה עם האחריות והשופות החדשה.

 

[איילה רודמן]

תשובה לאדרת.

היי אדרת, אני מבינה לחלוטין את לבטייך, אך חסרים כמה פרטים בכדי שאוכל לתת דעה כנה ומושכלת. כמה זמן אתם יחד? אני מבינה כי כרגע אינכם גרים יחד, כל כמה זמן אתם מתראים, היכן ולאורך כמה זמן? ילדיו גרים איתו, במשמורת משותפת או שהם מגיעים לבקר אותו? בכל מקרה, אני חושבת שעל כל הנושא את צריכה לדון איתו. להעלות בפניו את הלבטים ואת החששות. הרי איתו תצטרכי לחיות, ולכן עליך להיות כנה כמה שניתן ולשתף אותו. איני רוצה להרפות את ידייך, אך את לא רותמת את הסוסים לפני העגלה? הוא הרי פרוד, לא גרוש ואת כבר מתכננת עליו חתונה וכו'. אולי כדאי שתאטי את הקצב ותערבי בבליל הרגש הנהדר הזה, מעט הגיון. ואל תכעסי, אני בסך הכל מנסה להיות מציאותית..

 

[אדרת4]

תשובות לאיילה

היי איילה, אנחנו ביחד שנה וחצי , הוא פרוד ובהליכי גירושין, מהרגע הראשון שראינו אחד את השני, היה לנו ברור שאנחנו רוצים להיות ביחד להתחתן ולהקים משפחה ביחד (והוא היה בטוח בזה לפני...), ילדיו גרים עם גרושתו הוא מתראה עם ילדיו פעם בשבוע ובכל סוף שבוע שני. הוא יודע ומבין את לבטיי את החששות שלי וכן יודע ומרגיש את אהבתי אליו. אני לא " מתכננת" עליו שום חתונה, זה בא הכי בטבעיות מצד שנינו. בכל הרגשות ואהבה יש גם הגיון, אני לא ילדה בת 20 אלא אישה בוגרת שבאמת מנסה להבין לאן אני נכנסת. זה מפחיד אותי קשה לי , קשה לי לוותר עליו בגלל שהוא מגיע עם "חבילה" שכזאת ומצד שני יש את כל החששות והלבטים בעניין הקשר הזה. חשוב לי לציין שמעולם לא היה לי חיבור כל כך טוב עם גבר , טוב לי איתו אני מאושרת. אבל את יודעת.... האם את גם בסיפור דומה? תודה שענית לי , אני אכן זקוקה לראייה נוספת ולאוזן קשבת.

 

[iridium77]

לפני שפתחתי את פרק ב'

התייעצתי עם חברה שיש לה 20 שנה פז"מ בפרק ב'. והיא אמרה לי: "הייתי אמא והייתי אמא חורגת. שני התפקידים קשים. אבל להיות אמא חורגת זה יותר מורכב". שמעתי לה, ובכל זאת נכנסתי לפרק ב', להיות אמא חורגת לפני שהייתי אמא. הרבה פעמים זה לא קל. הבחירה שלך היא לא קלה, ולא חשוב מה תבחרי, יהיה לזה מחיר. אבל את תבחרי את המחיר שאת מוכנה לשלם. במקרה שלי, לא רציתי לשלם את המחיר של לחיות בלי מר פרק ב'. ולמרות שלעיתים קשה, ואפילו קשה מאד, עם הבנות מפרק א', אני מזכירה לעצמי - עשיתי את הבחירה הזו כדי להיות איתו. זה מה שהיה לי הכי חשוב. ואני בטוחה שאת תבחרי את מה שחשוב לך. אז מראש, קחי נשימה עמוקה ותסמכי על עצמך. בהצלחה.

 

[אדרת4]

בחירה

אני מנסה לדלות אינפורמציה מנשים שהן אמא חורגת, כל מקרה הוא לגופו. אבל כולן אומרות שזה קשה מאוד, זה ניהיה קל יותר כאשר יש לך את הילדים שלך, יש לי גבר מדהים אוהב מפנק מעניק לא נותן לי לרגע להרגיש לא בנוח אלא רק מקל עליי מאוד. אבל עכשיו אני יודעת שאנחנו מאוד מאוהבים ומשך השנים הקשיים והחיים מסבכים את הדברים. אני אוהבת אותו מאוד רואה את עצמי חיה את שארית חיי לצידו. אך התחושה של האי שלמות שאולי אני יכולה לקבל משהו אחר ...קל יותר פשוט יותר, מבלי לאכזב את ההורים שלי שקשה להם מאוד כל הקשר הזה. זאת אמא שלי שאומרת לי " חיכית כל כך הרבה זמן יצאת עם הרבה בחורים את יפה מוכשרת למה את בוחרת לך חיים קשים ?". ואת האמת אין לי תשובה. אני אוהבת אותו מצד שני אני פוחדת כל כך. האם אחרי שנים של נסיון היית בוחרת אחרת?

 

[iridium77]

נסיון

תראי, זה לא קל להיות אמא חורגת, אבל גם להיות אמא זה לא קל. יש יתרונות וחסרונות בשני התפקידים. אני לא אחרי הרבה שנים של נסיון. יש רגעים שמאד קשה, ויש רגעים שנפלא. ההורים שלך, כבודם במקומם מונח, הם לא אלה שצריכים לחיות את החיים שלך. אף אחד לא יכול להגיד לך אם כן או לא תמצאי משהו יותר טוב. איך אפשר לדעת? קשיים יש בכל קשר. האם עדיף בנזוג שאת לא לגמרי שלמה איתו אבל שאין ילדים מנישואים קודמים? את רוצה תשובה חדה וברורה, והרי לאף אחד אין. מי יכול לדעת מה הדבר הנכון לעשות? אבל כמו שאת בעצמך יודעת, יש הרבה משפחות חורגות, וזה לא סוף העולם. ההתחלות בדרך כלל קשות. אם הוא באמת האדם שאת רוצה, אז את רוצה אותו כולל החסרונות שלו. ילדים מהעבר זה אחד מהם. יש הרבה דרכים להתמודד עם המעבר. קודם כל דברו בינכם. ספרי לו על הפחדים שלך ועל הדאגות שלך. שידע איפה את נמצאת. אחר כך תחליטו בעצמכם מה התפקיד שלך בתור אמא משנית. אני מבינה שהילדים מאד קטנים. האם את רוצה להיות מעורבת בטיפול, במשמעת, בהחלטות חינוכיות? האם אמא שלהם תסכים לזה? אחרי שהסכמתם בינכם, דברו עם הילדים והסבירו להם את המצב. אבא הולך לגור עם אדרת, וביחד החלטנו שאדרת קובעת על הנקיון בבית (למשל). תצטיידי בהרבה סבלנות. תשמרי על ראש פתוח. אל תתבישי לפנות לעזרה. תזכרי שזה לא קל לאף אחד. נכון, זה לא קל. אבל זה גם לא סוף העולם. אולי את צריכה להשלים עם זה שהחלום שלך יצטרך להשתנות. שהילדים שלו יהיו חלק מהחלום שלך. ואגב, אני אישית רואה הרבה יתרונות בלהתאמן קודם על ילדים של מישהו אחר...

שיהיה בהצלחה.