רוב שלומות

[femme_fatal]

רוב שלומות

החלטתי להצטרף לפורום הזה אחריי קבלת הפנים החביבה שקיבלתי ולשאלתי, אני חילונית ויוצא לי להתווכח עם אנשים חרדים. מפגש בין חרדי לחילוני, בין אם בגלוי ובין אם מתחת לפניי השטח, תמיד מלווה במתיחות עצומה. הפחד הכי גדול שלי הוא שאני אצליח לשכנע חרדי לחזור בשאלה. שהריי בנקודת מפנה שכזו, כל הבסיס הערכי שעליו נבנתה האישיות של אותו אדם קורסת ברגע. תובנה (מסקנה) כזו יכולה להביא אדם להתמוטטות. אולי בגיל צעיר, השינוי הוא לא דרמטי אך מה בדבר אנשים שכ-30 ומשהו שנה חיו את חייהם כ"צדיקים" גמורים. האם מבחינה מוסרית מותר לי להפוך עלייהם את עולמם ולהוכיח אותם בעוולת הדת? האם החשש שלי מוצדק מנסיונכם (למי שחזר בשאלה) או לדעתכם (לחילוניים)? נ.ב. ושאלה לחוזרים בשאלה- האם אתם מנסים לשכנע מכרים/חברים/בני-משפחה לחזור?

 

[אתאיסט עם ציציות]

הדבר הכי קשה

אבל ממש קשה, היה הרגע שבו הבנתי שאכן 30 השנים הטובות של חיי עברו עלי בבזבוז משווע! אני זוכר שאמרתי לעצמי: "אז מה?! הכל הכל היה סתאאאאאאאאם???!!" אבל הנפש האנושית היא חזקה וגמישה, ואנשים שהם בריאים בנפשם באופן כללי, שורדים מהפך כזה, ואפילו יוצאים מחוזקים. אם אני לא חושש מהחשיפה ובן שיחי לא מאיים על מצבי החברתי בקהילה, אני בהחלט שמח להראות לו את הצדדים המגוחכים של הדת, ואת האבסורדים שבאמונה. >אתאיסט עשה את זה בהצלחה רבה, מתוך כפרה על כל אלו שהחזיר בתשובה שלמה בעבר<

 

[אחר]

אגב

אחד מהמניעים שדחפו אותי החוצה הישיבה, היה החשש להגיע למצב שאתה מתאר. חשבתי לעצמי שעוד עשרים שנה אני אהיה אברך, נשוי, בעל משפחה, ואוכל את עצמי על כך שלא עזבתי כשעוד יכולתי [אז לא היכרתי אותך, ולא ידעתי שאפשר גם אחרי

]

 

[femme_fatal]

ואו!

אין לך מושג כמה שאני מעריכה אותך. הנפש האנושית היא אכן חזקה והסיבולת שלה לפעמים עולה על כל הציפיות. איך גילית שאתה בעצם לא מאמין? מה היה ה"קש ששבר.." ששכנע אותך לחלוטין? האם הגעת למסקנה הזו לבד או שנעזרת בחברים חילוניים שפתחו בפנייך את האלטרנטיבה

 

[אתאיסט עם ציציות]

לא היה "קש"

במשך 3-4 שנים, בהם גיליתי את עולם המדע, קראתי בלי הפסק, פילוסופיה, היסטוריה, פיסיקה, ביולוגיה ועוד, ושוב ושוב התשובות שקיבלתי לא סיפקו אותי. וכך בתהליך די ארוך, לאט לאט התגבשה המסקנה שזהו, אני כבר לא דתי, במשך כמה ימים חשבתי והפכתי במוחי את המשמעות של המסקנה הזו, התלבטתי אם להתגרש, לעזוב את הארץ, לחזור בתשובה ועוד. אחרי שיחה גלויה עם אשתי, עשיתי אז החלטה, ואני עומד בה יפה. לא היו לי חברים שידעו בכלל על התהליך עד בערך 3 שנים אחרי....

 

[שומרת נפשה]

אני מורידה את כל הכובעים שיש לי

 

[avidadon]

אני במקומך לא הייתי מסוגל...

להודות בטעות שעשרות שנה חייתי באידיאולוגיה שיקרית (ואף שכנעתי אנשים להצטרף אליה)... -זה נשמע לי בלתי אפשרי.. אבל הנה אתה הוכחה חיה, שאפשר גם אפשר בכל גיל וממצב לחולל את השינוי.. מה שמזכיר לי את הויכוחים שהיו לאח שלי עם דוד שלי, שהוא ר"N בישיבה ליטאית מכובדת בבני ברק, הויכוח היה על אמינותם ואמינות טענותיהם של אותם מחבתי"ם, אח שלי סיפר לי שדודי הודה שיש לא מעט צדק בדברים, ושלח אותו לשטוח את שאלותיו בפני מחבת אחר... הוא אפילו לא התעניין בתשובות שענה לו אותו מחבת, הוא ימשיך לגדל את ילדיו לתורה לחופה וליראת שמים כבמימים ימימה.. הוא גילה כאן כושר הדחקה יוצא דופן... בסך הכל, אני מבין אותו.. קשה בגיל העמידה עם שלשה ילדים נשואים לשנות כיוון..

 

[J u s t y]

אני...

אני לא רואה כל צורך מבחינתי להוציא אנשים מן הדת, אני חושב שמי שדתי וטוב לו עם זה והוא מרגיש שעולמו שלם, אז שיערב לו. אני אפילו נוזף באחי על שהוא קצת זרקן. מה שאני כן עושה זה דן עם אנשים שמקיימים דברים "סתם" כי הם רגילים על "למה?", כלומר, אין לי בעיה עם אדם שרואה את האמת בדת, ואני אשתדל מאוד שלא לגרום לו לחטוא (אפילו לא בידיעתו) אבל לשמור כשרות כי כך רגילים בבית, או לא להדליק אש בשבת אבל לראות טלויזיה, זה קצת מציק לי. לסיכום, אין לי כל רצון להוציא אנשים מן הדת. מציק לי אנשים שסתם מקיימים דברים מתוך הרגל. כמובן, שאם אני נקלע לויכוח, אז למה לא...

 

[אלישע בן אבויה]

ברוכה הבאה, אבל למה פאם פטאל?

אנחנו צריכים להיזהר?

 

[femme_fatal]

חן חן

ובתגובה לשאלתך- גם מאנשים שהכינוי שלהם "חמודה25" או "יוני19" צריך להזהר.

 

[avidadon]

תמיד יש את תחושת ההחמצה

"חבל שלא עשיתי את הצעד קודם".. לפי תאורית החיים שלי, החיים הטובים נגדעים באיבם כשעוברים את גיל ההתבגרות (משבר גיל ה20 אני קורא לזה), זהו תחושה פנימית שמשהוא מחייך פספסת, משהו שלא ישוב עוד.. אני הייתי בוחן את אופי הבנאדם לפני שהייתי משכנע אותו.. יש אנשים שהגילוי המרעיש יכול בהחלט לגרום להם להתקף או התמוטטות..

 

[sharkyM]

מיסיונריות

היא לא התחום החזק שלי. אני מתנהג כפי שאני ולא מעניין אותי כקוצו של יוד מעבר לזה. מי שרוצה לשאול שישאל - אני לא הולך לשכנע א"א - ובוודאי לא בהחלטות שכאלה. גם כשהייתי בצד השני לא ניסיתי לשכנע א"א לעבור לצד זה. זכורני, שתמיד סברתי שיש לקיים את הכלל "חיה ותן לחיות", אתה לא תפריע לי ואני לא אפריע לך. לגבי התמוטטות, אני כמובן מצטרף פה לדעת הרוב ובראשם האדמ"ר שליט"א. אדם שבריא בנפשו, אין לו שום סיבה לסבול מהתמוטטות עקב קריסת כל הבסיס הערכי שלו, מקסימום הוא יסבול מתחושת החמצה כלשהי ואפילו קשה, אבל לא יותר מזה. קשה לי גם להאמין שאפשר לשכנע אדם מאמין לחזור בשאלה - כוונתי לשכנוע בדיבור ממש, כי לא משנה מה תגידי - האמונה בהגדרה היא שלא מתייחס להיגיון האנושי הפשוט - ולכן כל כמה שתנסי לשכנע - זה לא יעזור.

 

[femme_fatal]

מיסיונריות

לכל פעולה אנושית יש סיבה הגיונית או יותר נכון אינטרס. כלומר מיסיונריות לא מתבצעת סתם כי בא לאנשים להחזיר אנשים אחרים בתשובה. כשם שחרדים מאמינים שביאת המשיח תבוא אך ורק לאחר שכל היהודים יחזרו בתשובה, ישנם חילוניים שסבורים כי רק בעזרת פיצול תחומי הדת מהמדינה יהיה ניתן לחיות בשלום. לכן שיכנוע והחזרה בתשובה/שאלה כן משחקים כאן תפקיד חיוני (אינטרס), חבל שכך אך זהו טבע האדם. בקשר לבעיה השניה שהעלית, רוב החרדים מקדישים את חייהם ללימודי הדת בלבד, ואין להם את הכלים להכיר בגישות שונות (גישות חילוניות). ולכן שיכנוע והעלאת פיתרונות חילוניים לשידולים החרדים יכול ליצור פתח לספקות אצל החרדי.