אורות זיקוקים רחוקים צבעם,קולותיהם יחד עם הנפץ הרחוק מתמזגים בנעימת כינורות.... דמעותיו של ברוק... עם הציוץ של צפורי הלילה רוח הערב החרישית וריח פרחי היסמין. למעלה....מיליון כוכבים באור מנצנצים. קורצים.
לוקח לי אחר הצהריים סהרורי בנמל התעופה להיזכר.... איך זה לראות אותך ממריאה "מבעד לדימעה שקופה".... ביניינו כבר נאמרו כל המילים רק הספק נותר פעור כפרח ענק בלב ביצת הלב.... מה עוד אומר...? איני יודע. הפאזל בעינו עומד. אולי....זה רצונך.
