רגש או היגיון

[מ ת ל ב ט ת]

רגש או היגיון

שלום, אני כותבת חדשה בפורום וקוראת מזה זמן מה ואני נמצאת בהתלבטות איומה וקשה עבורי אני גרושה, נמצאת בשנה האחרונה בקשר עם גבר נשוי אני אוהבת אותו ולא רוצה לוותר עליו - עלינו אבל מרגישה שמתחילה לאבד כוחות, מתחילה להישבר (אנו נפגשים בממוצע אחת לשבוע) ואני רוצה יותר אני מרגישה כמו ברכבת הרים : פעם למעלה, פעם למטה יודעת בתוך תוכי שעליי להביא לסיומו של הקשר אבל הרגש מונע ממני לעשות כך ובכלל, מאד מאד מבולבלת ה"מלחמה" הזו של רגש מול היגיון ... ובכלל לא יודעת איך לסיים הודעה מבולבלת זו תודה על תשומת הלב(???)

 

[Michelle1]

מנסיוני

כל מי שמציג כאן שאלה מסוג זה, יודע לבד את התשובה. אני מניחה שמה שאת בעצם זקוקה לו, היא תמיכה, כן כן, דווקא המילה השנויה ביותר במחלוקת בפורום הזה, ולמרות הקיטורים - זה מה שהאנשים המשתתפים כאן, יודעים לעשות נפלא. נראה לי שאת רוצה שנעזור לך לשכנע את עצמך לנקוט בפעולה. תקני אותי אם אני טועה. ובכל אופן, לפי כללי הבית

לדרך. ברוכה הבאה ודרך צלחה

 

[רשפים של אור]

חמדתי...

אני שם, כבר שנתיים. מי שנכנס לקשר מסוג כזה, צריך לקחת בחשבון את המגבלות שלו. אני מניחה, שלקחת, אך לא חשבת שלשם זה יתפתח... זו בעיה. אני, עם כניסתי למערכת היחסים הזו, ידעתי שזה יהיה אופיו, היה לי ברור שהוא זה שיוביל, שאני אצטרך להתאים עצמי אליו, וזה התאים לי. אחרי 26 שנות נשואין, הייתי זקוקה לקשר לא מחייב... הייתי זקוקה למרחב שלי, הייתי זקוקה לשבתות וחגים, לבד על גג. הלבד בשבת, פעם בשבועיים זה הטופ של ההנאה. ככה כבר שנתיים, חווה אהבה שלא ידעתי כמותה, שלא ידעתי שקיימת כלל... יש מחיר לכל דבר. וכדי ללמוד מה זו אהבה, היה שווה כל רגע של געגוע, כל רגע של ציפיה, כל רגע של כאב, כי גם כאלה יש... את צריכה להחליט עכשו, אם זה מתאים לך, או שאת ממשיכה הלאה, למרות האהבה, למרות הכאב. אם את יודעת, באמת, שאת צריכה להביא את הקשר לסיומו, עשי זאת. את צריכה לחשוב על עצמך, ורק על עצמך. ודרך אגב, אני מכירה היטב את המלחמה הזו בין רגש לבין הגיון... אוי כמה הייתי שם בחודש האחרון, אצלי ההגיו גבר על הרגש, וטוב שכך. רשפים בוחרת באהבה.

 

[ofro98]

היגיון ....

למרות שהאהבה נותנת סיפוק מידי והכל .... אני עדיין חושב שלטווח ארוך אל לך לטפח קשר נכון רשפים האהאבה שלך היא משהו משהו אבל מה מעבר מה עם הצד השני שלו הילדים ו האישה ? ואת לא חבל כל אישה מגיעה לה לקבל את מלוא ההערכה ולא להסתפק בשיירים אני מקווה שאני לא בוטה אבל לדעתי השבר בסוף אחרי שזה נגמר יהיה הרבה יותר מאשר לוותר על מה שיש כעת עופרן בוחר בהגיון (מקווה שלא יוביל לשגעון)

 

[רשפים של אור]

עופרן, אתה צודק...

אבל כל דבר בזמן שלו, גם הזמן הזה יגיע, אני יודעת. תן לי עוד קצת להנות ממנו, כי רגע האמת מתקרב, והוא כמו שאמרת, יהיה כואב. ובכל זאת, רשפים בוחרת באהבה... אהבה לעצמה, אהבה לו, אהבה לעולם.

 

[ofro98]

היגיון ....

למרות שהאהבה נותנת סיפוק מידי והכל .... אני עדיין חושב שלטווח ארוך אל לך לטפח קשר נכון רשפים האהאבה שלך היא משהו משהו אבל מה מעבר מה עם הצד השני שלו הילדים ו האישה ? ואת לא חבל כל אישה מגיעה לה לקבל את מלוא ההערכה ולא להסתפק בשיירים אני מקווה שאני לא בוטה אבל לדעתי השבר בסוף אחרי שזה נגמר יהיה הרבה יותר מאשר לוותר על מה שיש כעת עופרן בוחר בהגיון (מקווה שלא יוביל לשגעון)

 

[אטיוד5]

יש בפורום הזה ...

דרך בדוקה לענות לך. "תעשי מה שמתאים לך." כמובן שהתשובה הזאת חלולה לגמרי בשבילך. את זה את גם יודעת לבד. ואז בא החלק השני של התשובה הסטנדרטית. "קחי חיבוק". אז לא נותר לי אלא לתת לך חיבוק. כמו שעושות כולן. כי למען האמת, אין לי תשובה יותר טובה.

 

[דג דניאל דן op]

שמוק. רק אני נותן תשובות לא לעניין.

אני מציע ליך לצאת לריקודי עם. ובעצם. ברצינות. חשבת על מאהב. אני יודע שכבר יש אחד - אבל עוד אחד. מה רע בזה לפי החישוב שלי את יוכלה עוד 5 כאלה. (משאיר לך יום חופשי לחוגים או ריקודי עם). אבל ממש ממש ברצינות. אל תעזבי אותו. אם טוב לך איתו. תחשבי מה חסר ואיך את משלימה את מה שחסר. מה חסר לך? דניאל

 

[אטיוד5]

אהלן דנידג. חסר לה סיכוי .

 

[פרח גן עדן]

איך שאתם מצחיקים אותי שניכם......../images/Emo6.gif

"עיצות אחיתופל....." אבל לפחות עושים טוב על הלב!

 

[דג דניאל דן op]

ואיך שאת יפה כשאת צוחקת.

 

[דג דניאל דן op]

ואיך שאת יפה כשאת צוחקת.

 

[אטיוד5]

ואיך שאני לא יודע להגיד כאלה דברים

לא לפספס הזדמנויות. להכות בברזל הרך. תגיד, דניאל, איך יודעים מתי הברזל רך?

 

[מייקי69]

ואפצח בהתנצלות

אני נוטה לפעמים לחפש את התשובות מתחת לבאלטות. אז מתנצלת מראש. קחי מהתשובה שלי מה שאת חושבת שמתאים לך, טוב? אה, כן, ומין הסתם אני שוב אדבר ארררררוך. קשר עם גבר נשוי/תפוס הוא קשר "זמני". אני מדברת על קשר בו הגבר הנשוי - מתכוון להמשיך ולהשאר נשוי. למה זמני? - זאת בהנחה שאי פעם, מתי שהוא - תרצי לעצמך יותר. תרצי גם שבתות וגם חגים, ומשפחה וכו´ וכו´. בתור "זמני" יש לו אחלה פלוסים בעולם. זהו קשר של "שבת". ככה אני קוראת לזה. אין "חול". אין לכבס לו, אין ללכת לאמא שלו, אין דודים דודות, אין באלאגן. נקי. את והוא והאהבה. קשר של שבת הוא קשר מנחם, מלטף. וכשהיה לי כזה, דימיתי אותו לבועה. כאילו הוא ואני מתחזקים בועה נקיה מכל החרא של החיים, הזוגיות הלא מספקת, או הזוגיות שכשלה. ואל הבועה הזו היינו מתכנסים, בתדירות זו או אחרת - ו.. הללויה! אני מניחה שזה יכול להתאים לתקופה מסויימת. ארוכה או קצרה. כל אחד מה שמתאים לו, ברגע שמתאים לו. ואת רוצה יותר. עבר זמן מה מאז הגירושים. התחזקת. התאוששת. ועכשיו את רשאית, זכאית, מסוגלת וחפצה - במשהו יותר הדוק. יותר "בונה". לא יעזור, חמודה, הנוסחא משתנית. והוא - במתכונתו הנוכחית - לא מתאים. אז אם את רוצה אותו ורק אותו - תבררי אם יש אפשרות שהוא יצטרף אלייך בפאזה אחרת. אם לא, אז למען עצמך - לכי הלאה. נכון שתצטרכי לעמוד מול ה"לבד". ונכון שזה מאאאאד מפחיד. אבל אני מאמינה גדולה במילה הזאת "מוכנות". אני מאמינה שאם מישהו באמת מוכן לקשר - הוא ימצא אותו. אם מישהו בשל, ורוצה, ופתוח מבפנים, בלי מחסומי הפחד, בלי שצלקות העבר יהפכו אותו נכה, או "פוחד-כרוני", הזוגיות תבוא כמו קסם. יתכן ואת מבשילה לאיטך. הנה, את כבר יודעת להגיד שאת רוצה יותר. זה שלב נפלא. זה שלב שצריך קודם כל לעודד אותך לסמוך על עצמך. לסמוך על הצרכים שלך. ועכשיו יש "לעשות מעשה". אבל רק אם את מוכנה. כי אחרת - זה בכלל לא רע להשאר בתוך הנחמה הלא מחייבת. הרבה פעמים דווקא משם נולדים הכוחות. משתקם הבטחון העצמי. וכן, אין מה לעשות. נפלת, הקשר הזה ירים אותך על הרגליים, והרגליים ... ישאו אותך הרחק ממנו. מוזר ומופרך ככל שזה ישמע. יש רגעים שבהם בא לך להתכרבל בתוך הפוך ולישון ושימות העולם, ויש רגעים שבא לך לקרוע את הלילה, ולחפש הרפתקה. את אחראית על הרגעים שלך. את אחראית לדעת מה באמת עושה לך טוב. אז שיהיה רק טוב! מייקי-המאריכה-כהרגלה.

 

[דג דניאל דן op]

../images/Emo45.gif תומך. אהבתי. יחי ההגיון.

 

[רשפים של אור]

מייקי ../images/Emo25.gif ממני

ואיזה כייף לדעת כשאחליט שהרגע שלי הגיע... שאת והאחרים פה. הרגע עוד לא הגיע, אך הוא בדרך... מהרגע הראשון הוא בדרך, מתי יגיע, אני עדין לא יודעת. רשפים אוהבת לאהוב

 

[אטיוד5]

איך שאת יודעת לכתוב

ארוךךךךךךךךךךך זה משהו!!! באמת. יש לי ילד שעובר בחינת בגרות בחיבור בחודש הבא. והוא כמוני. מה שלא צריך - לא כותבים. מה שצריך - מקמצים, מתקמצנים, מרפרפים בשתיים-שלש מילים, שיובן ברמז. ואולי לא יובן ואז המקום פתוח לפרשנויות מכל הסוגים (וכידוע במקרה שלי - תמיד לדרך השלילה, צובעים בשחור). אז בואי תהיה המורה הפרטית שלו. לפחות שיעבור בציון מספיק בקושי.

 

[מייקי69]

אתה בטוח שאתה רוצה שאתקרב כל כך?

מגרדת בראש במבוכה. מחמאה? או לא מחמאה? מחמאה? או לא מחמאה? מחמאה? או לא מחמאה? לא, לא, אל תענה !!!!!!!!!!!!!!!!

 

[אטיוד5]

עונה בכל זאת.

שאני אשאל אותך אם לענות או לא? חחחחחחחח מחמאה? לא יודע. לא כיוונתי להחמיא או לא-להחמיא. רק הבעה. בחינה בחיבור הודעה לפורום. התפעלות, השתוממות, הערכה, התפקעות ירוקה, ציון עובדות, התפלאות, ליקוק, התגנבות יחידים. זהו, זהו, התגנבות יחידים. זה הכי מתאים.

 

[דג דניאל דן op]

זה כבר יותר מפעם אחת

שאת כותבת יפה, אכפתי ואיכותי! זו מחמאה ותמיכה בתשובה. דניאל שאוהב את ריקודי הבטן.