רגשות

טורטיתת

New member
רגשות

כמה ימים אני יושבת מול הדף הלבן של הגולם
נטול הרגש הזה, וחושבת איך כותבים רגשות, מה זה רגשות, למה אנשים פוחדים מלהרגיש, איך מרגישים, למה מרגישים, ובטוח יש אנשים שלא יודעים אפילו מה זה רגש. אני חושבת שהטעויות שלי בחיים נובעות בעיקר מפני שהרגש פועל אצלי במקום השכל, קורה לפעמים שהשכל כן לוקח פיקוד ופועל במקום הרגש, אך לרוב זה נובע מפחד מלהרגיש. מתי זה הזמן הנכון להרפות ולתת לשכל להרגיש?
 

פאמקי

New member
מתי זה נכון?

כשמפסיקים לפחד- להתאכזב, להיפגע, לאבד שליטה... כשמבינים שלא הכל תלוי בנו, ואם מי שעומד מולנו, דוחה את אהבתנו- זה אומר שכרגע, השכל שלו שולט בו, או שפשוט לא מצליח לו. כשנדע, שעל אף הקושי, נתגבר על הכל ומתישהו, מישהי תצליח לראות, כמה פרץ הרגש שלנו, פשוט נפלא!
 

41מיקה

New member
שילוב

מה כבר אוכל לתרום מנסיוני ... אצלי הראש שלט ביד רמה כל החיים . בגלל הראש אולי הפסדתי דברים רבים בחיים . תמיד אמרו לי , כדאי לך לעשות ככה או ככה , תחשבי טוב לפני שאת פועלת ותמיד שקלתי חסרונות מול יתרונות . לא הלכתי אחרי הלב , הרגש היה רדום או כנוע לשכל . ביום שנתתי לעצמי להרגיש , החלו מהפכים בחיי . מהפך כה גדול שטורד את מהלך חיי . אינני מצטערת לרגע על כך , המהפך הפך חלק ממני ואני מקווה שאוכל לשחרר שוב את הראש בהזדמנויות נוספות ... אשלח אותו לנמנם קצת , אתן ללב להוביל . למעשה , הלב אצלי שולט כרגע ... לא מניח לראש להשתלט שוב בצורה סוחפת . מקוה לא להצטער על כך ... הראש ... תמיד יהיה חלק ממני ( הוא מחובר די טוב שם בפסגה ... ) והלב כרגע "מחרפן לראש את הצורה " ... אז מה המסקנה ? את שואלת ... צריך לשלב בין שניהם , לחשוב , לשקול , ולבסוף ללכת עם תחושת הבטן ( או הלב ... ) , להסתכן , להוריד מגננות ולתת לעצמינו להרגיש , ככה הראש שלי אומר ...
 
רגשות...

גם אצלי לרוב, פועל הרגש לפני השכל... כמה שאני מנסה וחושבת, הרגש מנצח... תמיד... מביא למקומות נפלאים... מתוקים... קסומים... היחידי שיכול להפיל אותי למקומות הכי אפלים... כמוך כמוני.... ישבתי וחשבתי על כל הרגשות... על כל המקומות בהם צעדתי אחריהם... רצה כעיוורת.. לרוב לקראת סערה שנראית לעיניי כל... ועדין רצתי אחריהם... וחשבתי ועדיין חושבת... מנסה להבין... לפרש... לארגן כדי שיהיו ברורים... בטוחים יותר... כתמיד אני נכשלת כישלון חרוץ... עד שהרמתי ידיים ופשוט הבנתי... קיבלתתי הכל לתוכי צריך להרפות.. לפרוש ידיים... אפשר גם לעצום עיניים ולתת להכל להציף.. למלא... פשוט מאוד לנשום עמוק ולהרגיש.. בלי לחשוב.. בלי לנסות להבין... רק להרגיש שבוע קסום ומלא רגש
 
רגשות...

נושא מסובך. לא ממש מצליחה להבין מתי הראש והרגש מחליפים משמרות, בעיקרון פועלת יותר לפי הרגש, ולא תמיד זה לטובה, יודעת שהרגש גורם לי להתאכזב הרבה פעמים, לבכות, להתרגש עד שאי אפשר לנשום, לקוות. אז למרות שלפעמים אני מעט רגישה מדי ולמרות שלפעמים הרגש עושה גם דברים פחות נעימים, אני מקבלת אותו בברכה כי בלי הרגש, או אולי עם כמות אחרת של רגש לא הייתי אני
 

אוססונה

New member
רגש או שכל, בעיקר מתי? - זו השאלה.

בוקר טוב! אף האנשים הקרים ביותר, אשר אצלם "השכל", הוא העיקר, נכשלים לעתים די קרובות. זאת משום, שהם מבטלים לכאורה, את "הרגש". לשמחתינו הרבה, אנו רק בני אדם, בנויים בעיקר, מהרגש. כי הרי, אם נחשוב ונפעל אך ורק לפי השכל, מעטות מאתנו, היו באות "לעולם". מבלי להתפלסף הרבה, אומר, כי לולא הרגש, לא הייתי "לסבית". הייתי מדכאת את "היצר" שלי לזוגתי, שהוא הרגש, הייתי סובלת כל החיים שלי. (אני, מדברת, אך ורק על עצמי בלבד....) לפי השכל הנפוץ, "זכר ונקבה ברא אותם"..... כלומר, הזכר יתייחד עם הנקבה, לא קיימת זוגויות אחרת, לפי השכל (או רוב השכל, הניתן לסתם אנשים...). אף האלהים אשר עבד לפי "השכל", פיספס כנראה. עובדה, אנו קיימות בעולם, שלא לפי השכל המקובל. מאידך, זה גם הפוך. כלומר, לפי "השכל", מה איכפת לכל העולם, אם אני מחליטה לחיות ולהזדווג "לנקבה", עד סוף חיי?. במה אני מפריעה לזולת?. אם "הזולת" שלי, מתייחדת אתי מרצונה ומאהבה. הרי, "לא טוב היות האדם לבדו"... אם אך ורק, כדי שאני או זוגתי נלד ילדים, אני מוותרת. מה גם, כי שתינו יכולות ללדת, בלי בן זוג. בכל זוגיות, ראויה לשמה, שני בני הזוג, מכל סוג שהוא (בוגרים), חייבים להרגיש טוב, זו עם זו, זה עם זה, זו עם זה, אחרת, אין כל ערך לחיים. עכשיו, אני אפרוט את מה שאמרתי לעיל, לנו "הלסביות", ברמה האישית ביותר. מתי, אני צריכה לפעול לפי הרגש או לפי השכל, כאשר אני מחפשת, או חיה עם בת זוג?. זו היא השאלה. לדעתי, אין לה לשאלה, תשובה החלטית. אך, יש לה תשובה חלקית. אני מסתפקת בחלקיות. פעם כך, ופעם כך. אני תמיד מתפללת שאלהים, יתן לי תמיד את ההחלטה הנכונה, מתי להשתמש בשכל, ומתי ברגש. זו היא השאלה...הבעיה, שאין אנו תמיד יודעות מתי עשינו נכון, רק לאחר מעשה....כך, הן אם נפעל לפי השכל, או לפי הרגש, לא נדע אם עשינו נכון. לכן, תמיד מחוסר ידיעה, קיים סיכוי של 50 אחוזים שנטעה. אמר מי שאמר: המצליחים בחיים, האם אלה שעשו הרבה טעויות. אחרי כל טעות, הם אינם מתייאשים, קמים וממשיכים הלאה. כולנו עשינו ונעשה טעויות רגשיות ושכליות. לסיום - ברגע זה של כתיבת הדברים, עומדת בפני ההערכה, בין השכל לרגש. לפי השכל, אני צריכה לעשות Z . לפי הרגש, אני צריכה לעשות Y. כנראה כהרגלי, אני אעשה S. אני בטוחה, שאני אקבל תוצאה מורכבת, מ-SYZ .... גם אני לא הבנתי מה כתבתי, אך לפי הרגש והשכל, נראה לי כי זו ההחלטה הנכונה...
 

living a lie

New member
רגשות

אמרו לי פעם שאני כל כולי מים, כולי רגש, וזה נכון. את ההחלטות הבאמת חשובות בחיים אני עושה מהלב, את הטעויות הקשות, את רגעי האושר- הכל אני חייבת לרגש. בהשקפת עולם שלי, צעדים מחושבים מדי הם טעות, בשביל זה יש לנו אינטואיציה, ועוד אינטואיציה נשית! :) אני חושבת שעדיף לעשות משהו כי הרגשת שזה נכון, מאשר להצטער שלא עשית כי חשבת על זה יותר מדי...
 

2beme

New member
ואני אתמקד במילה השתלטות - שליטה

כתבת "קורה לפעמים שהשכל כן לוקח פיקוד ופועל במקום ..." השתלטות, כל השתלטות, היא הפרה ביסודה לכל ענין ודבר יש מקום, לרגש, לשכל ולכל השאר השתלטות היא כבר "יציאה"/חריגה מגבולות המקום ומי קובע איך ומה מרגישים? הביטוי לזה הוא דרך השכל... דרך השכל (המוח) אנחנו חושבים שאנחנו מרגישים כך או אחרת צריך לדעת להפריד בין מהות ובין כל השאר שמתלבש עליה לפעמים אנחנו חושבות שאנחנו מרגישות כך או אחרת כי ככה אנחנו חושבות שאנחנו צריכות להרגיש ואנחנו הכי חכמות בעולם לתת לעצמנו את כל הסימנים שזה הרגש וזה השכל זה מאוד מבלבל באמת ואני חושבת שהתשובה היא בגוף השאלה שלך, חלק ממנה: "מתי זה הזמן הנכון להרפות ולתת" ההמשך נובע מסוג של שתלטנות מצידך - את קובעת שהשכל צריך להרגיש... (ועד שזה לא יקרה - את בהקפאה) להרפות מהמחשבה..זו התשובה כשרודפים אחרי המחשבות אפשר ללכת לאיבוד מחשבות מתרוצצות - איך תפגשי את התשובה? תרפי ותיתני לעצמך מקום שבידיעה שהכל בעצם נמצא כל יום הוא חוויה כל מצב - פוגש אותך אחרת עכשיו אני קוראת אותך שוב ורואה את מקור הבעיה - "כמה ימים יושבת חושבת איך כותבים רגשות" מתעסקת במחשבות על רגשות במקום להרגיש אותן לתת להן להיות מרוב פחד שמא ...תרגישי תני לך מקום תני לשכל מקום תני לרגש מקום פשוט תהיי את חיפה
 
למעלה