תלוי בעיתוי ובהקשר ובגישה...
יש כל מיני גישות לגבי זה. לפי גישה אחת, כאשר מתעוררת במטפל דחייה כלפי המטופל (או במינוח הקלאסי "העברה נגדית שלילית") בתחילת הטיפול, הדבר הכדאי ביותר הוא להפסיק את הטיפול (או אולי יותר נכון לומר: לא להתחיל את הטיפול) ולהפנותו למטפל אחר. לפי גישה אחרת, כדאי למטפל לבדוק את הרגשות הללו בינו לבין עצמו, ועדיף גם בהדרכה, לבדוק מניין הם באים, על מה הם יושבים, מה משמעותם עבורו, עבור המטופל, עבור הקשר ביניהם, ולהחליט בהתאם מה לעשות. לפי גישות מסוימות, ייתכן שהוא יחליט אף לספר למטופל (בעדינות) על רגשות אלה מתוך אמונה שזה יכול לתרום למטופל. לפי דעתי מטפל "טוב" ישקול את כל האפשרויות האלה ויחליט מה טוב ביותר עבור כל מטופל ומטופל בהתאם לכל המידע הזמין לו, ולאחר התייעצות בהדרכה ובדיקה עצמית כנה. את החלק האחרון של שאלתך לא הבנתי: "וכאשר אצל המטופל עולים רגשות דחייה מהמטפל" - האם התכוונת שהמטופל מרגיש שהוא מעורר דחייה במטפל, או שמא שאצל המטופל מתעוררים רגשות דחייה כלפי המטפל? בכל מקרה, מטופל שנותן אמון במטפל שלו יעשה טוב אם ישתף את המטפל ברגשותיו אלה.
