רגשות עשן

[zivamir]

רגשות עשן

בתי התינוקת הצחה, זאת שהשתדלתי לא לצווח בלידתי אותה, בלידתה אותי. זאת שניסיתי, שרציתי, שהתכוונתי, שיהיה לה עולם שכולו טוהר, זכות וזחיחות. שתלשתי ועקרתי ממקומם את כל הכפתורים הנוקשים, הקשיחים, לרכך לה את המגע עם העולם, דרך הבגדים, מהגוף שלה האלוהי, השמיימי, התינוקי, המתוק – לכל דבר אחר שהוא לא היא. כדי להקל עליה. לגונן. להגן. לשמור. לעטוף. ובכלל שיהיה לה עולם שכולו טוב. ושתהיה כמה שיותר בריאה וחזקה, כי הרי העיקר הבריאות והרי צריך המון כוח בחיים. ועכשיו היא ממלאה את עצמה בעשן. החדר שלה, שהיה של אחי הצעיר, התמלא בריח האיום הזה, המחניק, המחליא, עד גדותיו. ודווקא שם יש שטיח מקיר לקיר שיודע לספוג ריחות מגעילים כאלה מצוין. חונקת את עצמה לדעת, ממלאה מאפרות, וזה מה שהיא עושה. מחוללת. מטמאת. חוטאת. מפירה. מאפירה. מעכירה. איכשהוא עלי להשלים עם זה. לקבל את זה. להתעלם מזה. להבין את זה. שהיא זאת היא ואני זאת אני והיא לא אני. אבל אני לא יכולה להבין את זה ולא מסוגלת להשלים עם זה. וחיץ נוצר בינינו. אולי רק כך יופסק הקשר הסימביוטי לאלתר. אבל, אני אומרת לה, מפריע לי העשן הזה. אל תעשני בבית. זכותי לנשום אויר נקי. והיא: – בסדר, סליחה, טוב. וממלאה עוד מאפרה וסוגרת חלון. מגיפה. שונאת אור שמש. אור יום. מרעילה את עצמה. את עצמי. ואין לי שליטה. אני כבר לא מנסה. מדי פעם אומרת לה – מיקי תפסיקי, והיא, בחוצפתה, מבקשת ממני לקנות לה סיגריות, לעצור לה בצד הדרך, ליד הקיוסק. לתת לה כסף. ולעשן באוטו הנוסע, היא תפתח חלון, רק שאסכים, ואני לא. ושום דבר אחר לא. שום ערך. אפס נתינה. אפס תרומה לאחר, לזולת. רק אוזלת יד. ומורידה אותה בפינת הרחוב, רואה איך היא שולפת ומציתה ועומדת ברמזור, כמו נערה מבית רע. כמו ילדת רחוב. כמו מישהי זרה, אחרת. רוצה לעצור לה טרמפ, לאסוף אותה, להחזיר אותה למוטב, לרחם, אבל הרי רק הורדתי אותה. רק צווחות. צעקות. זעקות. תוקפנות. ותמרות עשן. ושום שאיפות. אף מוטיבציה. אפס מטרות. רק שאיפות מהדבר הזה. ונשיפות מזוהמות, מזהמות. אי הידיעה מתי זה יגמר. מתי זה יעבור. יעלם. יחלוף. אם בכלל.הפסימיות. הסקפטיות. האווירה. האוויר רע. עדי אדי עשן הסיגריות. ואין גבולות. אין משמעת. אין נכונות. אין חוקים. ולחשוב שזה עושה לה טוב..

 

[ליידי דרמה]

ברוכה הבאה../images/Emo140.gif

אני קוראת שוב ושוב את המילים וחושבת- האמנם אין שום דבר שאפשר לעשות כשהילד שלנו בוחר לעשן? אנחנו צריכות לקבל את זה כמו שזה?

 

[mevav1]

תסלחי לי, לא ידעתי שכשעישנתי עת הייתי צעירה

הייתי מבית רע. חשבתי שביתי היה בית טוב...:-O ולא ידעתי שהלכתי בדרכים רעות. חשבתי לתומי שהייתי ילדה טובה

את מעשנת?? בעלך מעשן?? היא גדלה בסיבה מעשנת בתור ילדה?? אם כן, אין לך מה להתפלא. אם לא, אז היא רוצה לעשן. את בתור אמה יכולה לבקש ממנה לא לעשן בבית/חדר/מכונית ולא לתת לה הטבות שהיא צריכה, אבל בין להקצין בכך שבתך מעשנת כאילו ירדה חס וחלילה לזנות השם יישמור. בהתלחה קראתי את דברייך ונשמע לי כאילו מה כבר עשתה עד שהבנתי במה מדובר והבנתי שכנראה שאת היסטרית ומקצינה הכל. את לא צריכה להגזים כאילו איזה חטא היא חטאה ואם את חושבת כך אז בתך מסכנה. למה היא צריכה להרגיש בושה שהיא מעשנת כאילו עשתה מעשה רע או כאילו היה זה חשיש במקרה הטוב של העניין?? בסדר שאת לא מרשה לה לעשן, אבל בין לעשן לתאורייך, המרחק מה אומר לך....ענק. תסבירי לה שהיא חיה בבית בו לא מרשים לעשן ואם היא רוצה לעשן, שתעשן בחוץ ותסבירי לה שאם תתפסי אותה מעשנת בחדרה או בבית, תקחי לה את הסגריות או שלא תקבל מה שהיא תרצה בקרוב. עם צעקות לא תגיעי לשום מקום. את רוצה שתקשיב לך??? תדברי אליה ממקום של כבוד ולא כאילו מה כבר עשתה. אני מסכימה איתך לגבי זה שהיא לא עושה כלום בבית ולא עוזר כלל. זה באמת לא בסדר. אבל נראה לי שהיא מחזירה לך בדווקא כשאת מתייחסת אליה כמו לא יודעת מה בגלל שהיא מעשנת. תשני את גישתך ואני בטוחה שהיא תשנה את שלך ותהיי בטוחה שגם אם היא מעשנת, אין זה אומר שהיא רעה או מבית רע. ככה זה אצלי בכל אופן, עשינתי ועדיין, הייתי ונשארתי "ילדה" טובה.

 

[pf26]

מי המבוגר האחראי ומי בעל הבית אצלך?

אולי לא תצליחי לגרום לה להפסיק לעשן, אבל את בהחלט יכולה להודיע באופן חד משמעי שאת לא מרשה לעשן בבית ושאת לא מממנת סיגריות. תהיי חד משמעית והחלטית. ועוד משהו - ככל שתגיבי באופן דרמטי וציורי, ככה הילדה תעשה לך יותר דוקא. נכון, היא הבת שלך, נכון ילדת אותה, אבל עכשיו היא בנאדם עצמאי בגיל ההתבגרות שבו בודקים גבולות. הניסוח הרומנטי- כמעט פואטי - של הפוסט שכתבת, רק מושך לנסות ולהתגרות.

 

[אביבקיץ]

את נורא מגזימה. תשחררי קצת

אחד הדברים הכי מרגיזים זה לשמוע מאמא כל השנים "אני סבלתי כשילדתי אותך, ואת עכשו...". אף עובר לא ביקש להיוולד. אף עובר לא תיכנן את כאבי הלידה. ומה הקשר שזה החדר של אחיך הקטן? את חיה בעבר. כשהיה אח קטן וחמוד... כשהיתה תינוקת קטנטונת ורכה... למה את אומרת ש"שום ערך, שום נתינה"? רק בגלל שהיא מעשנת???? אין בה שום דבר טוב?"אין גבולות"? "אין חוקים"? תשמעי, לבת שלך יש הרגל אחד לא מוצלח. הרגל מגעיל ומסריח, אבל את לא נסחפת קצת? אל תקני לה סיגריות, אל תרשי לה לעשן באוטו. זו זכותך המלאה. מעבר לזה - באמת תשחררי. מאד מפתה לכתוב שנראה שאת חונקת אותה יותר מהסיגריות.

 

[Lady In Blues]

בואי נפריד בין הבעיות שכאן

אבל קודם- שלום.

אני אורי, אני בת ממש-עוד-מעט 18, ואני מעשנת כבר 3 שנים. ההורים שלי יודעים, וביחד קבענו כמה כללי יסוד לעניין [שאני, יש להודות, דואגת לכופף מידי פעם.] זה שהיא מעשנת זו בעיה שלה, וזכותה המלאה. את לא יכולה למנוע את זה ממנה, והניסיון רק יחריף את הבעיה כי הוא יוסיף לעניין את אלמנט ההתמרדות. מה כן אפשר לעשות? להסביר לה על הסכנות של העישון, להסביר שזה מפריע לך ולשאר בני הבית. לא יותר מכך. היא אומנם הבת שלך, הילדה שלך, אבל יותר משהיא שלך- היא של עצמה. בחירה היא שלה. זה הגוף שלה, הריאות שלה והבריאות שלה. את יכולה להסביר, אבל לא לכפות. מעבר לכך, עישון הוא באמת באמת לא סוף העולם. אני זוכרת שעמדתי עם אימי בבית מרקחת והיא מירפקה אותי [מלשון מרפק] בצחוק, הצביעה על שלט שהתריע נגד סכנות העישון ועשתה לי פרצוף של 'נו נו נו'. אני, בתגובה, הרמתי לה מול העיניים פלאייר בנושא התפתחות העובר בשלבים מוקדמים של ההריון וזקרתי לה 'תגידי תודה שאלו לא הבעיות שלך ושלי'. וזה נכון. עישון הוא לא כזאת בעיה. שני הורי עישנו במשך הרבה שנים כמות לא קטנה של סיגריות בטרם היוולדי, הפסיקו כשאני נולדתי וגם כיום הם עם כל האיברים במקום. בריאים ושלמים. בקשר לכל עניין ה'כמו נערה מבית רע. כמו ילדת רחוב' נותר לי רק להאנח בשעשוע קל, שכן לא היה לי מושג שאני ניראת למתבונן מהצד כנראת רחוב או מישהי מבית רע רק כי הדלקתי סיגריה ברחוב. אכן, פשע בלתי נסלח. ישר לחולות תל ברוך. מה שיותר מטריד אותי בסיפור שלך הוא הזילזול הבוטה של ביתך בחוקי הבית. למה היא מצפה שאת תממני לה את הסיגריות? למה את נותנת לזה יד? עם כמה שזו זכותה המלאה לאמץ את התחביב המגונה הזה, זו בהחלט זכותך לא להסכים לממן אותו. כלומר, יש גבול. אימרי לה חד וחלק- 'את רוצה לעשן? בסדר. קני לעצמך סיגריות בכסף שתעבדי בשבילו. אני לא מוכנה לקחת חלק בהרס העצמי שאת מבצעת, בטח שלא לממן אותו.' בנוסף לכך, לאור העובדה שהיא מסרבת להתחשב בבני הבית ולעשן בחדרה ובשאר החדרים הייתי שוקלת לנקוט בסנקציות כאלה או אחרות. דהיינו- להעניש. זה הבית שלך והכסף שלך. את לא חייבת לתמוך בדבר שאת לא רוצה בו. זהו, זו דעתי בנושא. מאחלת לך הרבה הצלחה בהמשך.

 

[zivamir]

איך ההורים שלך הגיבו כשגילו שאת מעשנת?

אולי אוכל ללמוד משהו מגישתם. בכנות.

 

[Lady In Blues]

ביקשו ממני שני דברים

א. לא לעשן בבית. ב. לא לעשן ליד האחים הקטנים שלי. זה הכל. סיפרתי להם שהתחלתי לעשן בערך בגיל 16 וחצי [כשהתחלתי קצת לפני 15]. לא היה להם הרבה מה להטיף או להגיד, כי הם התחילו באותו גיל בערך. הם פשוט ידעו שזה לא סוף העולם, הבינו שזו בחירה שלי ושהתנגדות רק תעורר מרד, מה שיוביל לעישון אינטנסיבי יותר. מיותר לציין שהם אמרו חד משמעית שהם לא יממנו את זה או יקחו בזה חלק בכל צורה שהיא. קיבלתי את זה. זכותם מלאה.

 

[MAGOLZ]

מסכימה איתך ב100% ויש לי שאלה

אני לא מעשנת כי אני לא סובלת את הריח ואני לא רואה שום סיבה לזרוק כסף בשביל להסריח. יש לי שאלה שבעצם מחולקת לכמה שאלות- למה בעצם התחלת לעשן? למה את ממשיכה לעשן? אילו יתרונות את רואה שאת קונה בקופסת הסיגריות?

 

[Lady In Blues]

בוקר טוב.

כבר מגיל צעיר [6-7] הייתה לי מן 'ידיעה' שאעשן כשאהיה גדולה. אהבתי את הריח, הצורה. זה משך אותי. את הסיגריה הראשונה שלי עשינתי בגיל כמעט 15, בפרטיות, לא מתוך שום לחץ [להפך, כל החברים שלי היו מאוד נגד]. אני ממשיכה לעשן כי זה נעים לי, ובעדיפות של בריאות מול אסקפיזם, אני מעדיפה לעשן. אני צעירה, הגוף שלי בריא ויודע להתמודד. אני גם לא ממש מתכננת על 'עד 120 שנה'. 70 יהיה סבבה. היתרונות- הנאה, אסקפיזם, שימור הרגלים, רגיעה מהיום יום וכו'.

 

[MAGOLZ]

שאלות נוספות

לגבי הגוף הצעיר שיודע להתמודד - את טועה בענק אבל זה לא המקום המתאים לזה, אז אני אניח לטיעון הזה, רק אני מציעה לך לקרוא פרקים בביולוגיה תאית ובגנטיקה (מולקולרית ותאית). בנוגע לנושא של "עד מתי אחיה"- אני לא אטען שסיגריות מקצרות את החיים מכיוון שאורך חיינו נקבע בעיקר גנטית ומי שיטען אחרת, פשוט לא עשה שיעורי בית. פשוט הטענה הזו בשילוב הטענה ש"אני צעירה והגוף יודע להתמודד" עושה רושם שמה שאת לא יודעת זה שהסיגרייה לא מקצרת את החיים ולא גורעת מאיכות חייך בגיל צעיר, אלא גורעת מאיכות חייך המבוגרים יותר בשנים המתקדמות יותר, כמה מהן שהטבע ייעד לך... אני לא מבקשת על זה תגובה אלא פשוט מביאה מידע לידיעתך, שתקחי בחשבון את זה בשיקולים שלך ואם עדין תחליטי להמשיך לעשן אז זה ממילא עניינך הפרטי. מה שאני כן רוצה לקבל עליו תגובה מתוך סקרנות אישית- מהיכן הגיעה ה"ידיעה" הזו בגיל כל-כך צעיר? את באמת הרחת את עשן הסיגריות בגיל 6-7 ומצא חן בעיניך הריח? מה כל-כך מושך בשאיפת עשן שהוא תוצר של שריפת נייר ועלים? מבחינה פיזיולוגיות וביוכימית, ההנאה שלך מהעישון נגרמת כתוצאה מההתמכרות, ז"א, ברגע שאת מכורה, אם את לא מעשנת אז הגוף נכנס למעין "קריז" ואז את מרגישה פחות טוב ואילו כשאת מעשנת, הקריז הזה נפסק ואת מרגישה טוב יותר מאשר בזמן הקריז. אם כך, ההנאה שלך כיום מהסיגריות אינה מונעת כתוצאה מהעישון עצמו, שכן בסיגריות אין שום חומר שתפקידו לגרום להנאה, אלא מסיפוק ההתמכרות שקיימת אצלך. מה שאני רוצה לשאול בהקשר הזה - האם לא היית מעדיפה להיגמל מהסגריות ולמצוא במקומן הנאה חליפית שאינה מזיקה לגופך ושאינך תלויה בה? האם את רואה זאת כאילו שסיגריות הן המוצא היחיד? אחרי שקראתי הרבה מאוד מידע לגבי ההרכב של הקנאביס ואופן השפעתו על הגוף האנושי וכן דרכי גידול וסחר, הגעתי למסקנה שהנזק הנגרם כתוצאה מעישון תוצרי קנאביס קטן פי עשרות מונים מזה שנגרם כתוצאה מעישון סיגריות רגילות ומזה שנגרם כתוצאה משתיית אלכוהול. היות וקנאביס מכיל חומרים שבאמת גורמים להנאה בניגוד לסיגריות שאינן מכילות חומרים אלו, והיות שקאנביס גורם להתמכרות במקרים נדירים ובקושי רב ואילו סיגריות ממכרות בקלות, לא היית מעדיפה לעבור לעישון קנאביס כתחליף לסיגריות? תודה מראש על התשובות.

 

[צימעס]

יש עוד הבדל בין ניקוטין/אלכוהול וקנאביס:

החומרים הפעילים בקנאבית הם שומנים, והם מתפנים מהמוח תוך בערך שבועיים. (אלכוהול מתפרק תוך שעתיים-שלוש לסוכר, וגם ניקוטין מתפנה תוך שעות ספורות) פעם אחת מעשנת, ומושפעת שבועיים. מעט מרחיק לכת בעיני. לגבי גידול וסחר - זו נקודת ראיה מענינת. בגלל שהקנאבית לא חוקי, הייתי חשדנית יותר לגבי מידע על אופן הגידול והשווק.

 

[MAGOLZ]

לא נכון בכלל

החומר הפעיל שבקנאביס זה THC ובניגוד למה שכתבת, THC אינו שומן. THC הוא חומר מסיס בשומן ושיש לו מספר גרסאות/נגזרות ובגוף האדם קיימים מוליכים עצביים מאותה משפחה שאחראים על הגנה מפני מצבים פתולוגיים מסויימים (רובם במערכת העצבים המרכזית, חלקם בפריפרית). מדען ישראלי גילה שהTHC פועל על אותם קולטנים ובכך מביא לנו אופוריה ורוגע וגם עשוי להציל חיים למשל במקרים מסויימים של בצקות באיזור המוח. למעלה מכך, אני לא יודעת תוך כמה זמן THC מתפנה ספציפית מהמוח אבל מה שאני כן יודעת זה שבניגוד לאלכוהול ולחומרים רבים שמוספים לסיגריות וכן לסמים קשים כגון קוקאין והרואין, הקנאביס אינו רעיל למערכת העצבים, אין לו LD (מנה קטלנית). כלומר, יש לו, אבל כדי להגיע אליה צריך לצרוך כמות בלתי אפשרית מהחומר. ז"א שגם אם יקח לו כמה חודשים להתפנות במלואו מהמוח, הרי שאין נזק ממשי בכך. אגב, במחקרים מסויימים נמצא בTHC אף מגן על מערכת העצבים בשל המטאבוליזם הייחודי שלו. למה אופן הגידול והשיווק חשודים בעיניך? בעיני הם פחות חשודים מאשר האופן שבו מיוצרות הסיגריות, שכן לסיגריות מוספים באופן מכוון מאות רעלים שבזמן העישון מתרכבים למעל 4000 תרכובות שונות שרבות מהן מסרטנות, ממכרות ובעלות השפעות שליליות שונות על הגוף וחברות הסיגריות מסתירות את כל התוספים והתרכובות הללו. כל זאת בעוד שקנאביס נקנה בד"כ מסוחר קבוע ומוכר בקרב חוג מכרים ושאופן גידול הצמח והפקת החומר הפעיל לא מאפשרות הוספת כזו כמות כל מזיקים כמו בסיגריות ואם לא די בכך, הרי שרעלי עכברים ושאר מרעין בישין שמוספים לעיתים לקנאביס, הם בכמות קטנה יותר ובמגוון קטן יותר מאשר כל החומרים שמוספים לסיגריות. אני לא מתייחסת לפן החוקי אלא לפן הטכני של עצם צריכת הקנאביס מכיוון שהמצב החוקי עשוי להשתנות ברבות השנים ואילו הקנאביס תמיד יישאר קנאביס.

 

[Lady In Blues]

ובכן

הידיעה? אין לי מושג מהאין היא הגיעה. כאמור, זה היה בגיל צעיר יחסית, כך שקשה לי להזכר ולהניח את אצבע על משהו מסויים שבעקבותיו התחילה המשיכה שלי לעישון. אהבתי את הצורה בה הסיגריה מגיעה, את הריח שלה, את פעולת העישון. הן מצאו חן בעיניי, כניראה. למען האמת, לא. מעבר לפן ההתמכרות לכאורה [לא ממש נכון. אני מעשנת כמה סיגריות כל יום, אבל לא אחת יוצא שאינני מעשנת מס' ימים ברציפות, ולא חשה דחף מיוחד], נוח לי לעשן. זה זמין, זול, נעים ומקובל יחסית בחברה. זה אסקפיזם נוח, ואני לא רואה סיבה מספיק חשובה להחליף את ההרגל הזה. לא הייתי מעדיפה לעבור לעישון קנאביס, פשוט מכיוון שסמים פסיכואקטיבים, גם לשימוש פרטי, הם לא חוקיים בישראל. בשמחה. יום נעים.

 

[MAGOLZ]

אל תתייחסי לנושא החוקי

נניח שזה חוקי... האם היית מחליפה סיגריות בחשיש, לאור הסיכון הנמוך יותר וההנאה הגדולה יותר שבחשיש?

 

[Lady In Blues]

יתכן בהחלט.

 

[לאייה]

אותה שאלה שוב ושוב ושוב...

במשך שלושה חודשים השאלה חוזרת על עצמה שוב ושוב ושוב בכל מקום אפשרי. אנשים עונים לך ומשקיעים בתשובותיהם ונדמה שאף מילה לא מגיעה ואף פתרון המוצע לך אינו מתאים לך ,רק האובססיביות הזו לשאול את אותה שאלה שוב ושוב ושוב. מה את בעצם מבקשת ???.... 2008/ViewMsg.aspx?ForumId=1901&MessageId=126288784 target=_blank rel=nofollow>1 2 3 והרשימה עוד ארוכה

 

[אמא של דפנה]

../images/Emo45.gifכנראה צידוקים למה שהיא מרגישה.

או לשגע את הגולשים.

 

[ליידי דרמה]

אני הזמנתי אותה לכתוב כאן

כדי לקבל עוד תגובות .

 

[לאייה]

אני לא מדברת על ההודעה הספציפית הזאת

אלא על הודעות שחוזרות שוב ושוב במרווחים של שבועיים-שלושה על אותה בעיה,אני מדברת על עשר-עשרים הודעות שעוסקות שוב ושוב ושוב באותו נושא ועם אותה שאלה שנענית ע"י אנשים שונים שמנסים לייעץ ולעזור ואחרי שבועיים שוב,ועוד פעם ועוד פעם...