רגשות סיום
אני מניח שאני לא היחידי שכל יום שעובר גורם לו להרגיש יותר ויותר עצוב.... המחשבה שאין יותר טיולים שנתיים, אין יותר את השכונה של הבית ספר, אין יותר טקסים, אין את המסיבות של כל השכבה ביחד, וסביר להניח שחצי מהשכבה שלי, אם לא יותר, אני לא אראה יותר החל מהחודש הבא.... תשרשרו פה את החוויות הכי כיפיות שהיו לכם מהתיכון, כאלה שיגרמו לכם להתגעגע יותר מהכל. אצלי זה ללא ספק הטיול השנתי לאילת השנה.
אני מניח שאני לא היחידי שכל יום שעובר גורם לו להרגיש יותר ויותר עצוב.... המחשבה שאין יותר טיולים שנתיים, אין יותר את השכונה של הבית ספר, אין יותר טקסים, אין את המסיבות של כל השכבה ביחד, וסביר להניח שחצי מהשכבה שלי, אם לא יותר, אני לא אראה יותר החל מהחודש הבא.... תשרשרו פה את החוויות הכי כיפיות שהיו לכם מהתיכון, כאלה שיגרמו לכם להתגעגע יותר מהכל. אצלי זה ללא ספק הטיול השנתי לאילת השנה.
בצבא גם יש טיולים,פעם-פעמיים בכל השרות,אבל יש..וטיולים אפשר תמיד לעשות עם החברים הטובים באיזה מסלול עם אוהלים..זה הרבה יותר כייף לדעתי מאשר עם השכבה והמורים.. לדעתי גם מיצתי את הטיולים השנתיים,טיול י"ב היה אחרון והוא בהחלט הספיק לי,היה מצחיק ,היה נחמד [ואותו אני בהחלט אזכור הכי טוב כי הוא היה הכי משעשע] אבל זהו.