רגשות מעורבים...
שלום, האם מישהי מוכנה לשתף בהרגשה: איך זה להיות "אם מיועדת"?? איך זה להיות "בהריון חוץ גופי"? התהליך הזה כ"כ מדהים ומרגש.. אני מודה לאל ולמאה הנפלאה בה אנו נמצאים- שבה נס זה יכול לקרות .. אני קוראת בשקיקה על ההורים שזוכים לילד בזכות נשמה מופלאה - שמעניקה להם את המתנה הגדולה. ברור לי שמרגע שהוא/היא נולדים - את הופכת להיות אמא לכל דבר ושוכחת את הדרך (או לפחות את הקשיים שבדרך) אבל.. לא נעים לי להודות... בין ההתרגשות והשמחה עולה בי גם מעט תסכול - שלעולם לא ארגיש חיים בתוך הבטן... שלי! עולה בי קנאה מטופשת ולא הגיונית: למה כל העולם מצליח להיות בהריון ואני לא... אופילו תחושה של חשש - האם אקנא כשהפונדקאית שלנו תהיה בהריון?? האם ארגיש "גלגל חמישי" - ? אני לא רוצה להשמע כפוית טובה, אבל אלו רגשות אמיתיים שעולים בי ולא מוצאים מקום. מה עושים אתם? מחכה לעזרתכן. תודה.
שלום, האם מישהי מוכנה לשתף בהרגשה: איך זה להיות "אם מיועדת"?? איך זה להיות "בהריון חוץ גופי"? התהליך הזה כ"כ מדהים ומרגש.. אני מודה לאל ולמאה הנפלאה בה אנו נמצאים- שבה נס זה יכול לקרות .. אני קוראת בשקיקה על ההורים שזוכים לילד בזכות נשמה מופלאה - שמעניקה להם את המתנה הגדולה. ברור לי שמרגע שהוא/היא נולדים - את הופכת להיות אמא לכל דבר ושוכחת את הדרך (או לפחות את הקשיים שבדרך) אבל.. לא נעים לי להודות... בין ההתרגשות והשמחה עולה בי גם מעט תסכול - שלעולם לא ארגיש חיים בתוך הבטן... שלי! עולה בי קנאה מטופשת ולא הגיונית: למה כל העולם מצליח להיות בהריון ואני לא... אופילו תחושה של חשש - האם אקנא כשהפונדקאית שלנו תהיה בהריון?? האם ארגיש "גלגל חמישי" - ? אני לא רוצה להשמע כפוית טובה, אבל אלו רגשות אמיתיים שעולים בי ולא מוצאים מקום. מה עושים אתם? מחכה לעזרתכן. תודה.