רגשות אשמה....

רונית+3

New member
רגשות אשמה....

לבן שלי בן ה- 5 יש בעיות מוטוריות ופזילה המטופלת נכון לעכשיו במשקפיים ועתידה לא ברור.... רק לפני כמה חודשים זיהינו את הבעיות המוטוריות, ועקב גלגלי הבירוקרטיה רק עכשיו התחלנו בטיפול. אז נכון שכולם (כולל אנשי המקצוע) אומרים שגילינו את זה בזמן, שיש לנו שנה שלמה עד כיתה א´ אבל בסתר ליבי אני אכולת ריגשות אשם... זה מתחיל בזה שהוא נולד פג וגם בזה אני מאשימה את עצמי ונמשך בהמון מחשבות בסגנון של:"איך לא שמתי לב קודם..., איך לא הלכתי לאיבחון קודם... איך לא הלכתי לרופא פרטי.... איך לא הקשבתי לזאת שאמרה לי לפני שנה שנראה לה ש... וכד´". אז למרות שמבחינה רציונלית אני יודעת שאין טעם להתמקד במחשבות האלה שממילא לא תורמות דבר, שוב ושוב אני חוזרת אליהן. נוסף לכך כל פעם שאני מסתכלת על הילד כואב לי לראות שהילד המוצלח שלי לא מושלם...אז נכון שאני יודעת שזה ממש לא סוף העולם, שיש צרות נוראות יותר, והילד עצמו ממש לא סובל מהעניין ואפילו די נהנה מכל העניין, כי הטיפולים האלה הם די כייפים לילדים, וביחוד לילדים חובבי אתגרים כמו הילד שלי, אבל לי כואב הלב על הילד....ואת מי אני יכולה להאשים-רק את עצמי... האם מעכשיו ועד עולם בכל דבר רע שיקרה לו אני אאשים את עצמי? מוכר לכן מאיזה מקום, או שרק אני פולניה....
 

רותי&ע

New member
נראה לי שכל אמא מקבלת בלידה לא רק

תינוק אלא גם שק של רגשות אשמה. את יודעת כמה כתבות בעיתוני הורים כתבו על זה? אני זוכרת קטע אחד .. רגשות האשמה לא משרתים את טובת הילד. ולא משנים את התוצאה. הם באים למעשה לעשות לנו טוב. להוריד מאיתנו אחריות. אני אשמה ולכן אני לא נושאת באחריות. במקום להפנות את האנרגיה לשלילה צריך להפנות לחיוב-ללמוד לקחים ולעשות מעשה. כמה קל ליעץ..
אבל צריך לנסות לצאת מזה כי אחרת את סתם מאמללת את עצמך והסובבים אותך. (זה מה שאני אומרת לעצמי מדי פעם).
 

ר-חלי

New member
רונית , ../images/Emo24.gif

הוא נולד פג אבל את לא אשמה בכך או בכל דבר דבר אחר ואת מה שעשית או לא עשית את הרי מתקנת עכשיוו ובכל מקרה ברור שאת עושה את המיטב שאת יכולה נכון רגשות השממה מלוויםם גם אותי הרבה גם לי נולדו שתי בנות פגות ואני מכירהה את התחושה ולא אני ממש לא פולניה....
 
למעלה