יתכן שאת זקוקה לעוד אופציות - ביידע על אלוהים
גילוי נאות: אני אישית לא מאמין שיש אלוהים.
כלומר - זה לקח לי שנים להגיע לזה. אבל לשמחתי הגעתי. וזה קל יותר והגיוני יותר לחיות כך.
אבל גם אם את מאמינה באלוהים, עדיין יש דרכים שונות לקבל את קיומו ולהאמין בו. הדרך של ברוך שפנוזה, למשל, היא דרך אחת.
בגדול, שפינוזה האמין שיש אלוהים, אלא שהאלוהים הזה לא כועס ולא אוהב ולא מתעצבן ("חורה אפו") , אלא נמצא אי-שם למעלה בקדושתו.
לא אכפת לו , לאותו אל, עם מי אנחנו שוכבים, מה אנחנו אוכלים ומתי, ועוד.
לפי שפינוזה, מי שקבע את האיסורים והכניס בנו את החרדות השונות ואת רגשות האשם, הם בני אדם ולא האל, והם עושים זאת כבר שנים, כדרך (גאונית ויעילה, לשיטתם) לשלוט בחברה ובציבור. ולצערנו - חלקם, בציבורים מסויימים, גם מצליחים עד היום.
אני מציע לך לקרוא קצת על שפינוזה ועל תורתו. היא הגיונית, וקשה שלא להודות שיש בה משהו.
(אגב - זה מומלץ לכל היוצאים שקוראים את השירשור הזה).
אולי הידע הזה ישחרר אותך, ותוכלי להמשיך להאמין באלוהים (הישות העליונה שופעת הטוב, שגם שפינוזה קיבל את קיומה), בלי להיות תלויה בחרדות שכתבו וקבעו בני האדם בשמו של האל.