רגשות אסורים

[collie]

רגשות אסורים

היי

לפניי כמה זמן פגשתי גבר נשוי ואין ולא יהיה בנינו כלום אבל היינו מאד קרובים ופתחתי רגשות כלפיו. אני רווקה. אנחנו מכירים הרבה זמן כבר.
לא פגשתי את אשתו. הוא יודע שיש לי רגשות אליו.

יש לי כמה בעיות והבעיה הכי גדולה שלי זה למה התאהבתי בגבר נשוי-זה מעולם לא קרה לי -תמיד היה קו אדום וגם איך להתמודד עם זה. אני גם טיפוס מאד קנאית.
יש לי דילמה -יש מסיבה לידיד(יניב) משוטף ויניב רוצה שאני יבוא. הבעיה שלי ויניב יודע גם זה שאותו גבר נשוי יהיה שם עם אשתו ואני לא יודעת איך אני התמודד עם זה.
אני יודעת שהם מאד אוהבים ובחיים לא התגרשו וגם לא רוצה שהתגרש בגללי-זה בחיים לא עובד.

אותו גבר שאל למה אני לא באה למסיבה. לא עניתי גם כי לא היינו לבד. האם לשטף אותו או שזה איום ונורא?

אני לא מפסיקה לחשוב על זה ועל איך להתמודד עם זה. אשמח לשמוע מניסיון אישית ומקצועית.

תודה

 

[גרא.]

collie,הייתי מחליף את המילה רגשות אסורים

ברגשות מסובכות/מיותרות.לעיתים במערכת יחסים כזו
נוצרת אידאליזציה של הגבר המדובר.על פניו הוא נתפס כגבר מושלם,אחרי הכרות שטחית
שאינה מכילה בפועל את כל קווי אופיו ואישיותו.למעשה,זו הסתבכות שאת יודעת איך את נכנסת
אליה,אבל אינך יודעת איך תצאי ממנה.עצתי,אל תמשיכי בקשר הזה,אל תפתחי תקוות ואשליות,
ברוב המקרים,זה נגמר רע.הסתכלי סביבך,יש המוני גברגברים רווקים המחפשים הכרות רצינית.

 

[collie]

זה באמת מסובך

וגם ממש לא כיף. אין ולא יהיה בנינו כלום. אני לא יודעת עם ללכת ליום הולדת של הידיד שלנו ולראות את הנשוי עם אשתו.
לפי דעתי אני ארגיש לא בנוח שם. לא יודעת מה לעשות ואיך להתמודד עם המסיבה. זה במקום קטן ככה שנשב ביחד.

 

[לילית462]

"תמיד מתאהבת במי שאי אפשר"...

מכירה את השיר הזה? (יהודית רביץ, לבד על הגג שבתות וחגים)

אנחנו מתאהבים במי שאי אפשר כי זה מאפשר לנו להתמסר למערכת יחסים חסרת סיכוי, כאשר האשמה אינה בנו. אני מוכנה לקשר, מסורה, אוהבת, פתוחה וכל זה. ולמרות שאני הכי נהדרת שאפשר, הקשר לא מצליח. אבל הוא לא מצליח, לא בגללי, הוא לא מצליח מפני שהבחור אינו פנוי. במקרה הזה הוא נשוי, במקרים אחרים הוא לא פנוי רגשית וכו'.
כשאנחנו שמים את עצמנו בתוך מערכת יחסים שנדונה לכשלון, אנחנו בעצם מונעים על ידי חוסר הרצון והיכולת שלנו להתחייב ולקיים מערכות יחסים בריאות. אנחנו יוצרים סיטואציה בה לקשר אין סיכוי, מראש. כך יותר קל לנו, למרות שלא באמת יותר קל. אבל אין פה באמת התמסרות לקשר אלא בעיקר פנטזיה על קשר שהיה יכול להיות מושלם אלמלא XYZ.

אז מה עושים?
קודם כל מבינים שזה קשר שאינו מקדם, בריא, נכון וטוב עבורנו. משחררים אותו ועובדים על המקום הזה שמפחד באמת להיות פגיע בקשר.

לגבי מסיבת יום ההולדת, אם את יכולה ללכת עם חברה או ידיד שיגרמו לך להרגיש שאת לא לבד ויש לך תמיכה, לכי ותהני. אם את יודעת מראש שהמסיבה הזאת רק תעשה לך רע - למה ללכת? וליניב שהזמין, אפשר לספר את האמת, או חלק ממנה, או כלום. מה שמתאים לך לחשוף.
בכל מקרה שמרי על עצמך, איש לא יעשה זאת עבורך.