רגע תנו לי להבין

[sporTV]

אוי הדס הדס.....

כל האישפוזים האלה - מסתכמים אצלך לאישפוז אחד ויחיד! וגם זה כנראה בגלל שלא שמת לב ויכלת למנוע אותו. שימי דברים בפרופורציה!!!!!

 

[הדסי22]

אני לא יודעת לשים דברים בפרופורציה

 

[LullaBelle]

כדאי שתלמדי

מאמי, האשפוז בית הראשון שלי היה כמו אצלך, בגיל 17. לא יכולה להגיד שלא הייתי חולה לפני זה, כשהייתי קטנה הייתי מאוד חולה, אבל מגיל 11 בערך הייתי מאוד יציבה. עד האשפוז הראשון. וכמוך, לקחתי את זה בתור טרגדיה קיומית וסוף העולם ולא יכולה לחיות ככה. באמת שעולמי חרב עליי. ואז זה נגמר. וכעבור כמה חודשים היה עוד אחד. והוא כבר היה קל יותר, כי כבר ידעתי מה לעשות ואיך להתמודד ואיך להמשיך בשגרה שלי תוך כדי האשפוז. היום, כשאני בעוד חודש בת 26, אשפוז הוא נאחס קטן באמצע החיים וזהו. החיים לא עוצרים והדיכאון לא הורס אותי בגלל איזה עירוי. ואגב, עשיתי אשפוז קצר של שבועיים ממש לפני החתונה שלי - סיימתי שבוע לפני החתונה, ואפילו הלכתי למדידה של השמלה שלי עם העירוי. לא קרה כלום. יש דברים הרבה יותר נוראיים מאשפוז בית. למשל, אשפוז בבית חולים. או תפקודים מאוד נמוכים. או להרגיש ממש חולה, פיזית, כשאת יוצאת למכולת וחוזרת ונחה שעה. או כשתאונה נוראית קורה לחברה הכי טובה שלך. או כשההורים שלך כבר לא צעירים ואת מבינה שצריכים איכהו להכין את עצמך למחשבה שהם לא יהיו פה לנצח. או כשהחתולה שלך מתה לאחר מחלה ממושכת. או כשיש צרות במשפחה ואמא שלך בוכה. והרשימה ארוכה כגלות. ברגע שתצליחי להבין שאשפוז בית הוא אי-נוחות זמנית בלבד שנועדה כדי לשפר את איכות חייך ולהאריך אותם, יהיה לך הרבה יותר קל.

 

[sporTV]

../images/Emo45.gif

 

[הדסי22]

...

שמעי יש מצב אני לוקחת את זה כמשהו לא רציני וזה לגיטימי וטיבעי בכל זאת זה האישפוז הראשון... אבל אני מאמינה שהוא יהיה גם אחרון ולא יקרו עוד כאלה... וגם אם כן אני אדע להתמודד עם זה הרבה יותר טוב.. אבל מן הסתם אני מעדיפה שלא יקרה לי שוב... ואין מה להשוואות יש דברים נוראיים אחרים אני לא אומרת שלא... אבל הפעם הראשונה של האישפוז היא תמיד קשה אפשר להבין אותי אני הייתי בטראומה כשאישפזו אותי...

 

[ראשגדול]

טיפ לחיים

כל עוד את עושה את מה שהרופאים אומרים (תרופות וטיפולים אם יש ) אז יש לך את הזכות לקחת את הכל בקלות . את צעירה מדי וירוקה מדי מבחינת המחלה כדי לקחת דברים ברצינות יתרה , נקווה שלא תצברי ניסיון כמו חלקנו פה ועכשיו לכי לבלות !

 

[LullaBelle]

אני מבינה אותך

בסך הכל גם אצלי האשפוז בית הראשון גרם לתחושות מאוד קשות. חשבתי שברגע שהבריאות שלי התייצבה בגיל 11, זהו, אני לוקחת כדורים עד סוף החיים שלי ועושה אינהלציה ופיזיו ושם זה נגמר. פשוט ככה בתור עצה ממישהי קצת יותר מבוגרת (וכרגע אני נשמעת ממש דודה =)), רציתי להגיד לך שהדבר לא כזה נורא ויש דברים יותר נוראיים. תראי, אין כזה דבר "לא יקרה יותר אשפוז". הם קורים. זה בטוח שזה יקרה שוב. אבל זה תלוי בך אם זה יקרה בעוד חודשיים או בעוד 10 שנים. כי הסוד לחיים עם כמה שפחות אשפוזים הוא - לעשות מה שהרופאים אומרים. אינהלציה, פיזיוטרפיה, כדורים, ספורט, תזונה (לא לרדת במשקל!), לאזן את הסכרת למי שיש אותה, ביקורות בדיוק מתי שאמרו לך. מחזיקה לך אצבעות שהאשפוז הבא שלך יהיה כשתהיי כפול מגילך הנוכחי =)

 

[הדסי22]

?

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח כן את צודקת בדברים שאת אומרת... רק יש לי שאלה מה הקשר לא לרדת במשקל?