רגע של שקט

[ענתנוי]

רגע של שקט

יש דברים שצריך לחשוב עליהם, מחוץ למירוץ המטורף של "מה יהיה" ו"מה עושים" - אז אני מציעה שתשמרו את ההודעה הזו לרגע כזה... שאלת הגוף והנפש היא קריטית והכרחית לעבודה עם אוטיסטים, ואם מבינים אותה - זה המפתח לשינוי. ואני אתחיל דווקא במוכר: מה זה גוף? מנקודת מבט נוירוטיפיקלית, גוף האדם הוא מוצק - יש לו נפח, משקל, צורה והוא תופס מקום ברור במרחב. מנקודת מבט אוטיסטית, גוף האדם הוא נוזל - אמורפי, דינמי, משנה צורה, משתנה בהתאם לסביבה - כמו כספית. ממה נובע ההבדל הזה? מודל חשיבה נט"י מחשב את היחס בין ה"משתנים" - ה"ישים" כמו גוף, שולחן, אגם וכ"ו. מודל חשיבה אוטיסטי מחשב את היחס בין השינויים - את האינטראקציה בין גופים שונים, כלומר, ה"ישים" הם תבניות או דפוסי השינוי. איך זה משפיע? תחשבו על ההבדל בין ניתוח תנועה של כדור לניתוח תנועה של מים שזורמים מהברז - על ההבדלים העצומים בין הפיסיקה הקלאסית (נויטונית) לתרמודינמיקה, על הפער בין אלגברה לתורת הכאוס. שום דבר הוא לא פשוט, מובן מאליו או נפתר בקלות - החל מלמידה של התנהגות בסיסית ועד לשימוש בשפה או התנהגות מינית. אז מה עושים? משנים הכל - אבל באמת ה כ ל !!!! ואם תהיה לי פינה שקטה בפורום הזה או במקום אחר, ואני לא אצטרך לרוץ כל הזמן אחרי השירשורים המהירים, אולי אוכל להתחיל להעביר את כל הידע המעשי....

 

[bambina האחת]

רעיון טוב, תפתחי בפורום פינה שבועית

 

[ענתנוי]

פינה שבועית?

מה זה?....

 

[bambina האחת]

שרשור שפותחים פעם בשבוע באופן קבוע

בנושא מסוים, כמו לדוגמא שרשור ״פעמיים כי טוב״

 

[ענתנוי]

ומה ההבדל?

זה לא נדחק מייד כמו שאר השרשורים?

 

[bambina האחת]

אם הפינה השבועית הזאת מקובלת על הפורום אז

נועצים את השרשור ליום אחד

 

[אמא חדשה בתחום1]

אני אשמח לקרוא

 

[אין כמוה4]

גם אני..

אני מאוד אוהבת את הכתיבה שלך

 

[AutismTimesTwo]

לא מבין

ראשית - מחאונת קטנה לגבי דימוי הכספית... לא דימוי טוב כשמדובר באוטיסטים. בבחינת, בביתו של התלוי, לא מדברים על החבל. דימוי של מים זה אחלה. אפשר גם דבש

יותר לעניין: את אומרת מנקודת מבט נוירוטיפיקלית - גוף האדם הוא מוצק. בסדר. נניח. מנקודת מבט אוטיסטית - גוף האדם הוא נוזל. כאן אני נאלץ לעצור ולשאול מאיפה זה ? מאיפה החשיבה הזו ? מבחינתי אלגברה ותורת הכאוס הן בדיוק אותו דבר. גם הפיסיקה של ניוטון ותרמודינמיקה הן בדיוק אותו דבר. ניסיונות של מדענים לתאר את המציאות ולפרשה בכלים שהיו להם בזמנו. בוודאי שיש ביניהם הבדלים עצומים, אבל כך גם ההבדלים בין חובבי חתולים לבין חובבי כלבים. אז מה ? אין כוונתי להתנגח, אלא רק להגיד שעשית כאן איזשהי קפיצת מחשבה שלא הצלחתי לעקוב אחריה. אפשר להסביר יותר לאט ? בבלוג שלי : שיתוף בדרכי טיפול משלימות שאני עושה עם ילדי האוטיסטים : http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=775413

 

[ענתנוי]

יותר לאט....

לאט זה טוב.... לא הבנתי את הבעיה עם כספית, אבל מצידי אפשר להחליף אותה גם במים. התנועה של הכספית מתאימה יותר למה שאני מרגישה - נזילות סמיכה, כמעט מוצקה. אני לא בטוחה לגבי נוירוטיפיקלים - זה רק ניחוש שמתבסס על כל מה ששמעתי וקראתי מאחרים. החשיבה הזו היא ממני - אני חוקרת את עצמי, ומחפשת הקשרים לאחרים. אני אתאר את המצב שעזר לי למצוא את המילים ולתרגם את הידיעה שלי את עצמי: ביום ראשון החלטתי סוף סוף להתנסות ברכיבה טיפולית, כחלק מהתכנית להביא לארץ את השיטה שפיתחו ההורים שכתבו את הספר "ילד הסוסים". המדריכה הביאה שרפרף נמוך והציעה לי את הברך שלה כשלב נוסף. לא הצלחתי בשום אופן להביא את עצמי לדרוך על הרגל שלה. בהתחלה חשבנו שאני חוששת להכאיב לה, אבל אח"כ הבנתי (והיא עוזרת לי לתרגם את ההבנות שלי למילים) שהרגל שלה פשוט לא מוצקה בעיני, ואני לא מסוגלת לשכנע את המוח שלי שאפשר לסמוך עליה. בסוף עליתי על הסוסה בדרך שלי, אבל אין לי מושג מה עשיתי או איך זה קרה. המדריכה טענה שעליתי כמו האינדיאנים... על גב הסוסה הרגשתי כמו לוליין על חבל דק. עמוד השידרה שלה יציב ולכן "מוצק" אבל שאר הגוף נמצא בתנועה מתמדת ולכן הוא "נוזל". רק אחרי שנשכבתי עליה - קדימה, אחורה, לצדדים - הצלחתי להשתכנע שהיא לא "חבל" אלא "שולחן". (אני רוכבת בלי עזרים כמו אוכף, ארכובות או מושכות - רק חיבור טבעי של גוף לגוף) בהמשך חוויתי את כל מה שרק צפיתי בו קודם, כשעזרתי למדריכים לרכיבה טיפולית להבין את "המטופלים" האוטיסטים שלהם. זה אפשר לי לחבר את הידיעה העצמית (הסובייקטיבית) לידיעה הכללית (האובייקטיבית) - וזה כלל גם התנסות במצב של הצפה שמחייב עצירה מיידית, (כי במקרים מסוימים זה יכול להתפתח להתקף אפילפסיה - אחת הסכנות הרציניות ביותר ברכיבה, כי זה מכניס את הסוסים להיסטריה. ) לגבי ההשוואה בין סוגי מתמטיקה או פיזיקה - זה מסביר כמעט את כל ההבדלים בתהליכי הלמידה, ואם מבינים את זה אפשר גם למצוא את הכל הפתרונות הנכונים ללמידה - החל מהתנהגות בסיסית כמו אכילה או עשיית צרכים בשירותים ועד ללמידה אקדמית או חברתית. אני "חושבת מתמטיקה" אז לפעמים הדוגמאות האלו לא מתאימות לכולם. אני אשמח להשתמש בדימויים אחרים....

 

[AutismTimesTwo]

לא מבין

את טוענת שאת יכולה להבין את צורת החשיבה האוטיסטית ? למה ? את אוטיסטית ? את בטוחה שאת מבינה את כל סוגי האוטיסטים ? חלק מהם ? את הנמוכים ? את הגבוהים ? או שאת מבינה אותם יותר מהאדם הממוצע ? אולי תסבירי קצת יותר על עצמך ולמה את רוצה ללמד אותנו ? כך או כך, אני כמובן אשמח לקרוא כל תיאוריה בעניין, אבל תמיד מאוד חשוב לי לנסות ולהבדיל בין תיאוריה לבין עובדות. לגבי סוגי המתימטיקה, פיזיקה וכו' - זה עניין פשוט מאוד, כל התיאוריות חלקיות וקשורות כמובן. אבל גם האלגברה וגם שאר התורות (רובן לפחות) הן שימושיות לדברים מסוימים. גם בני האדם, כולנו קשורים. איך זה עוזר לנו ? לא יודע. אני אשמח לשמוע. חג שמח בבלוג שלי, תיאור של טיפולים משלימים שאני עושה עם הילדים הפרטיים והמתוקים שלי (על הספקטרום). הבלוג שלי : http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=775413

 

[ענתנוי]

מדע אחר

אני אוטיסטית, אמא לשלושה ילדים בוגרים, מהם שניים על הספקטרום. יש לי שני תוארי מסטר בגנטיקה וב"מחשבה ביולוגית". יש לי ידע וניסיון במגוון של שיטות טיפול אלטרנטיביות. ואני חוקרת עצמאית שמשתמשת בשיטה אחרת לצורך הבנת האוטיזם - שלי ואולי בכלל. ה"כישרון המיוחד שלי" הוא היכולת לפצל את המודעות לשניים ולהיות הצופה והנצפה בו-זמנית. אני משתמשת ביכולת הזו כ"מתווכת תקשורת" לאוטיסטים שלא מדברים, כמנתחת התנהגות במקרים קשים ובעיקר - למחקר עצמאי, בניסיון להבין מה עומד מאחורי כל התופעות ה"מוזרות" האלו שנקראות "אוטיזם". מקווה שההסבר הזה מספיק.... מתמטיקה זו שפה, ואלגברה זו שפה שונה מאד מתורת הכאוס - בדיוק כמו שהשפה ה"נורמלית" שונה מאד מהשפה ה"אוטיסטית", ואם מכירים בקיומה של שפה שונה אפשר לחפש גם את האמצעים לגשר על הפערים....

 

[AutismTimesTwo]

רוב תודות

רוב תודות על ההסבר המספק. כמו שנכתב, אני אשמח ללמוד כל דבר שאפשר. שני ילדי מוגדרים בתפקוד גבוה, ועדיין כמובן לא תמיד קל להבין או להתאים להם טיפולים. בהצלחה בפינה.

 

[arana1]

גם בתגובה שלך יש המחשה להבדל שענת מבטאת

בגלל שמצד אחד נכון שכל ההסברים המדעים נופלים לאותה קטגוריה של פירוש המציאות אלא שמי שרגיש להבדלים בין הפירושים יכול לחוש בתנועה מהותית,בעלת חוקיות מובהקת,של שינוי בתפישות היסוד של הקיום,האנושי ובכלל והשינוי מצביע על תנועה לקראת שיוויון מהותי בין האובייקט לסובייקט,על תנועה למיקוד המבט בהדדיות וביחסי הגומלין המורכבים ,למשל בין העצמים לסביבתם,על חשבון תפישות כחניות ונוקשות המניחות הפרדה ברורה וחדה בין האובייקט לסביבה ובין אובייקט לאובייקט אחר. בתפישה האוטיסטית הסביבה יכולה להיות רגע אחד קשה כמו עצם והעצמי שקוף כמו הסביבה ורגע לאחריו העצמי הוא המרכז והסביבה היא השוליים, לכן אוטיסטים נוטים גם להתבלבל כביכול בין סיבה לתוצאה ובין אני ואתה בגלל שהקשרים בין האירועים והגופים כמו שהם נהוגים היום ככישורים חברתיים נגזרים מתפישת מרכז שרירותית ולכן יחסית, זו אחת הסיבות שבסביבה שמתקשה להבחין ולתמוך בתפישת יחסי גוף סביבה הרבה יותר דינמית ומציאותית יש לאוטיסטים נטייה לגלוש לחוסר וויסות חושי ורגשי זה כמו לכפות על מים להתנהג כמו אבן,ברור שהם ישפכו ולכן מי שיהיה מסוגל להבין את התנועה הדינמית של נקודת המבט האוטיסטית,שמשרה בתורה בין היתר את האמפטיה העמוקה האופיינית להם,יוכל גם לייצב ולקדם ולתמוך בהם להתפתח כפי דרכם אוטיסטים יכולים להתפתח גם לנ"ט,בדיוק בגלל הגמישות שענת סיפרה כאן,אלא שאז הם תמיד יהיו אזרחים מדרגה שניה בתוך גופם,וגם יחמיצו את אוצר היצירה והחיים האין סופי הטמון בתפישת הזהות המציאות המקורית שלהם

 

[AutismTimesTwo]

תגובה

אני דווקא מבין היטב מה את אומרת, אבל לא בהכרח מסכים איתך (ואנחנו לא מכירים בכלל, ואין כוונתי לריב או משהו כזה). דעתי על התיאוריות המדעיות אינה שלילית או חיובית אלא שימושית. אני סבור שהמין האנושי לומד כל הזמן, והתיאוריות מתפתחות. התיאוריות הראשוניות היו נחוצות כדי לבצע למידה מן הפרט אל הכלל, אבל אני ממש לא חושב שהגענו אל הכלל או אל התמונה הגדולה. לא במתימטיקה, לא בפיסיקה, בטח לא ברפואה או בפסיכולוגיה, ודאי שלא בחינוך. חוץ מזה כל תיאוריה שנוטה להכליל את האוטיסטים לסל אחד, אני נוטה מיידית להתייחס אליה בספקנות כלשהי. כך או כך, אני אשמח לשמוע כל עצה מעשית שיכולה לשפר במשהו את יכולות הלמידה או כל דבר אחר. בהצלחה לפינה של ענת אם היא תקום. חג שמח. בלוג על טיפולים שאני עושה לילדים שלי : http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=775413

 

[arana1]

נשמע שאינך מבין

בגלל שלא התייחסתי לטענה בדבר הערך החיובי או השלילי שיש לתפישות המדעיות אלא לעובדה שהכנסת כולן לקטגוריה של פענוח המציאות בכלים הזמינים היא אמנם נכונה אבל מחמיצה בדיוק את הנקודה שענת העלתה כצורך לשים לב לטיב ולאופי השינוי והנטייה של אוטיסטים לחשיבה בתבניות מבטאת גם לדעתי את מה שענת כתבה,תשומת לב לאופי השינוי ולדרך שבה השינוי עצמו משתנה(אני יודע שזה נשמע מפותל אבל זו האמת,לדעתי ומנסיוני כמובן) גם לא מזהה את ההבדל בין התיאוריות הראשוניות והמאוחרות יותר דווקא דרך הכללה מהפרט או להפך,כל תיאוריה ראוייה עושה את 2 התנועות בו זמנית וגם לא טענתי שהגענו אל התמונה הגדולה והרי הטענה בזכות הצורך בתשומת הלב לטיב ההבדלים בין התפישות לאורך הזמן נובעת בדיוק מההסכמה שלא הגענו לתמונה הגדולה ומכאן המשקל הגדול שיש לתת לנסיונות לזהות את הכיווון והכיוון,כמו שנכתב,הוא חשיפת הדינמי בדיוק במקום שבו בעבר הייתה נטיה להניח קבוע ושוב,לדעתי ומנסיוני מי שידע לקחת את העובדה(זאת עובדה) הזאת בחשבון כשהוא מתייחס לאוטיסטים יעשה עבודה הרבה יותר טובה ויעילה ממי שיתעלם ממנה היחס הגמיש של האוטיסטים בדיוק למקומות שבהם נ"ט מניחים קביעות הוא אחד הגורמים העיקריים למצוקת כל הצדדים זו גם הסיבה שאת הקטע ה"מעשי" כל אחד צריך להמציא כל הזמן בהתאם למקום ולנסיבות ואין טעם להטיף נגד הכללת כל האוטיסטים לאותה תבנית מצד אחד ומצד שני לבקש מתכונים מדוייקים לטיפול מה שמתבקש,ואולי לכן נכתב שזה הרבה יותר מתאים לשעת רצון טוב שבה אנשים יוצאים לכמה רגעים מההיסטריה,זו הבנה יותר עמוקה ומהותית של התפישות שעומדות מאחורי הזהות האוטיסטית וההבדלים בין התפישות הניוטוניות לאלה היותר מתוחכמות של היום ממחישים לא רע את ההבדל בין מי שמאמין שיכולת למידה זה משהו שמנותק מהאישיות והזהות לבין מי שמרגיש שזה אחד הביטויים הכי אופייניים ואותנטים שלה ולכן אין לגשת לזה בנפרד כטריק כזה או אחר אבל כמו שענת כתבה,ואתה מאשר בתגובתך,הנסיונות להבנת המכלול ממש לא מתאימים למי שלא יכול לעצור לשנייה

 

[schlomitsmile]

הבנים שלי לא "תלויים" והחיסונים אינם ה"חבל" הם הגנו על בריאותם. אגב, בהיותך חדש בפורום (

) אתה לא יודע שאכן ענת היא אוטיסטית, והיא מספרת, כמו כולנו בעצם, על הדברים מנסיונה, על בסיס חייה כאוטיסטית והכרותה עם אוטיסטים אחרים.

 

[schlomitsmile]

אולי התנסחתי באופן לא נהיר כוונתי שכולנו מדברים אך ורק מנסיוננו, לאף אחד אין ידע מוחלט ואוביקטיבי. נסיונה של ענת הוא של אוטיסטית, שהיא גם אם לאוטיסט, וזה, לפחות בעיניי, "רזומה" שאומר ששווה להקשיב ולא ישר לפסול, גם אם חולקים, מה שכמובן תמיד לגיטימי.

 

[AutismTimesTwo]

תודה על קבלת הפנים

לא פסלתי דבר ובהחלט כתבתי (אולי פעמיים אפילו) שאני אשמח לשמוע וללמוד. תהיתי ואני מקווה שזה לגיטימי כאן לתהות על מי זה האדם שרוצה ללמד תיאוריה חדשה, והטלתי ספק ואני מקווה שזה מותר כאן להטיל ספקות, באשר להכללות ותיאוריות. מעבר לכך, אם מישהו נפגע מכך שאני לא מבין את התיאוריה שלו, הרי הוא רק מוזמן להסביר לי שוב ויותר לאט, מעולם לא טענתי שאני מאור הגולה או תלמיד חכם (כנראה שההפך יהיה הנכון). ואם לא בא למישהו להסביר כל כך נמוך, זה גם בסדר. הרבה דברים אני לא מבין - יהיה עוד אחד. אבל כאמור - פעם שלישית, אני אשמח מאוד ללמוד ולהבין. במיוחד אם התיאוריה מגיעה מאנשים בעלי רקע אוטיסטי. לגבי החיסונים - אני יודע שלא ראית מילה רעה שכתבתי על חיסונים, כי אין כזו. כספית, זה עניין אחר. אם נשמעה צל צילה של הכללה לגבי הילדים של מישהו אחר, התנצלותי הכנה. רק את שני הילדים שלי אני מכיר ואת הבעיות שלהם. לא יותר. חג שמח.

 

[schlomitsmile]

תהיות וספקות - מבורכים

מה שניסיתי לומר, הוא שכאן לא מדובר על תיאוריה אלא על חוויות אישיות, לא על השקפות עקרוניות אלא על התנסות מכלי ראשון.