Just לובלו
New member
רגע של שפיות
המאבק הפנימי לחבר חוט קרוע - סדוק, הניסיון לתקן זאת ע"י כך שתזיינו אותי חזק יותר, להיות לעיוורת ולצלול אל השחור הכ"כ מרגיע הזה, הנוצץ מזהב, בוהק מאור יהלום. רגע, תנו לי רק רגע לרדת מן המירוץ המטורף הזה, רוצה לעצור. אם את פה, תמשיכי. למרות העובדה המצערת שכבר מזמן אין מי שינהג ברכבת השדים בה בחרת לשבת. ואת, שומרת על הכללים - חגורה חזק למושב, פן חס וחלילה - תנסי לברוח. לברוח? מעצמך אולי. כבר מזמן הבנת שהפחד הכי גדול שלך הוא לגלות מי את באמת. אין בכלל מה לדבר על כך שתתני לאחרים להכיר. בתוך סלון צפוף, תרקדי מוקפת ותחייכי אל העולם, בדיוק בשניה בה המילה הספציפית בשיר תזרוק אותך אל מבט עיניו כשאת מתפשטת. לפליאה של גופו כשהוא סופג אורגזמות מטורפות כשאת מתכווצת בחוזקה על כף ידו. ואת מוקפת בחברים, ממשיכה לרקוד. כוסית ביד אחת, מאחור מישהו נצמד - אוחז במותנייך ואת מרגישה עד כמה עומד לו. מתרחקת מעט. מכירה את עצמך - את חושבת כמו בחור - "מלמטה". תנסי, בין האלכוהול שמתחיל להשפיע, לנסות ולמצוא שבריר ריח דומה לשלו. תתפרקי על הדבר הכי קרוב לכך, תרקדי צמוד עם אותו בחור ואת בכלל חושבת על האחר. וההוא שאחז לך חזק באגן, לוחץ את ידך כמרמז משהו ומביט לכיוון הספה. רגע, אני בכלל חושבת עלייך. אין לי מושג על מי. עוד לא נמצא זה שימלא את ראשי במחשבות והכל מורכב משברירי חלקים - כל אחד מהמיוחדים ממלא אצלי דבר אחר, שונה. ובכל זאת, הגעגוע העמוק הזה מרחף מולי כענן סגרירי מלא בעצב. עמוק וחד כברק. ובין כל ההמולה, על רצפת הסלון, אני מפליגה רחוק אליו. מחכה לו...
המאבק הפנימי לחבר חוט קרוע - סדוק, הניסיון לתקן זאת ע"י כך שתזיינו אותי חזק יותר, להיות לעיוורת ולצלול אל השחור הכ"כ מרגיע הזה, הנוצץ מזהב, בוהק מאור יהלום. רגע, תנו לי רק רגע לרדת מן המירוץ המטורף הזה, רוצה לעצור. אם את פה, תמשיכי. למרות העובדה המצערת שכבר מזמן אין מי שינהג ברכבת השדים בה בחרת לשבת. ואת, שומרת על הכללים - חגורה חזק למושב, פן חס וחלילה - תנסי לברוח. לברוח? מעצמך אולי. כבר מזמן הבנת שהפחד הכי גדול שלך הוא לגלות מי את באמת. אין בכלל מה לדבר על כך שתתני לאחרים להכיר. בתוך סלון צפוף, תרקדי מוקפת ותחייכי אל העולם, בדיוק בשניה בה המילה הספציפית בשיר תזרוק אותך אל מבט עיניו כשאת מתפשטת. לפליאה של גופו כשהוא סופג אורגזמות מטורפות כשאת מתכווצת בחוזקה על כף ידו. ואת מוקפת בחברים, ממשיכה לרקוד. כוסית ביד אחת, מאחור מישהו נצמד - אוחז במותנייך ואת מרגישה עד כמה עומד לו. מתרחקת מעט. מכירה את עצמך - את חושבת כמו בחור - "מלמטה". תנסי, בין האלכוהול שמתחיל להשפיע, לנסות ולמצוא שבריר ריח דומה לשלו. תתפרקי על הדבר הכי קרוב לכך, תרקדי צמוד עם אותו בחור ואת בכלל חושבת על האחר. וההוא שאחז לך חזק באגן, לוחץ את ידך כמרמז משהו ומביט לכיוון הספה. רגע, אני בכלל חושבת עלייך. אין לי מושג על מי. עוד לא נמצא זה שימלא את ראשי במחשבות והכל מורכב משברירי חלקים - כל אחד מהמיוחדים ממלא אצלי דבר אחר, שונה. ובכל זאת, הגעגוע העמוק הזה מרחף מולי כענן סגרירי מלא בעצב. עמוק וחד כברק. ובין כל ההמולה, על רצפת הסלון, אני מפליגה רחוק אליו. מחכה לו...