רגע של נחת רוח

[שפירא מאיר]

רגע של נחת רוח

אתמול הדרכתי טיול, קבוצה הגרועה שיכולה להיות - מורים גימלאים. הם לא יכולים הרי להשתחרר מהתחושה שהם יודעים הכל והאחרים, דרדקים. האנשים מקרית אתא וכשסיפרתי שלפני שלושים שנה הככר המרכזית נקראה "הככר האדומה" כיוון שהרכיבו את הרמזור הראשון במקום, ולא משנה מאיזה כיוון ומתי, הגעת לאור אדום. שתדע שיש רמזור. אחד הנוסעים שאל אותי אם אני יודע למקור השם של הישוב? עניתי שכן, במקום היה כפר ערבי בשם כפר עטה ובשמו נקרא המקום כך, ואחרי שההתיישבות התפרקה וחזרה והוקמה, שונה איות השם לכפר-אתא (בלי קשר למפעל שהוקם עשר שנים מאוחר יותר). כולם גיחכו, הנה שוב הצליחו להוכיח שהם יודעי כל, הם המורים ואחרים תלמידים סוררים. הם טענו שאני טועה (התבטאות אומללה) אחד אפילו אמר שאני מדבר שטויות (חצוף וגס רוח, והבהרתי לו חד משמעית שהתבטאותו היתה בלתי ראויה לחלוטין) כשהם טוענים כי בתחילה הישוב נקרא כפר עטה, אבל השם המקורי הערבי הוא "כופרתה". הם רק שכחו שהם עוסקים במורה דרך העוסק בנושא החל מ-1960 ומכיוון שידעתי שיש לי אוכלוסיה כזו, הכנתי להם הפתעה. שלפתי צילום של מפה בריטית משנות השלושים שם מופיע שם המקום k.eta (כפר-עטה) צילום של מפה מוזמנת על ידי הסוכנות משנות העשרים ושם המקום kefr etta (כפר עטה) ומפה צרפתית הנקראת "מאונט טבור" מ-1900 ושם שם הישוב kefr et ta ומה עם השם כופרתא, אלק ? יוק. מכאן ועד סוף היום, הם לא העזו לצייץ.

 

[מוטי המדריך]

שלחתי לך מסר...

 

[שפירא מאיר]

וגם קיבלת תשובה

 

[שמוליקכהן]

תמונה נחמדה של חותמת דאר כפר עטה

המעטפה המצולמת נשלחה במהלך מלחמת השחרור מכפר עטה. הבול הוא בול קק"ל, שהוסב לבול דאר, והחותמת היא חותמת של מנהלת העם. חדי העין הבחינו בודאי שהחותמת אינה מציינת תאריך. בכל אופן בולי מנהלת העם היו בשימוש במשך שבועות ספורים, מהפסקת שרותי הדאר המנדטורים באפריל 1948, ועד תחילת השימוש בבולי "דאר עברי" (הבולים הראשונים שהוציאה מדינת ישראל. בזמן הדפסתם לא ידעו איך תיקרא המדינה, ולכן במקום שם המדינה הודפס עליהם "דאר עברי".) ב- 16.5.48. מפה אומנם מהווה הוכחה יותר נחרצת (תמיד אפשר לטעון שכפר עטה הוא ישוב אחר), אבל גם הצגת מעטפה שכזאת יכולה להוסיף חן מסויים לסיור.

 

[שפירא מאיר]

אין חולק על כך

שבתקופה האמורה הישוה היהודי נקרא "כפר עטה" שהוא עיוורות של השם המקומי "כפר אט-טה" כפי שמופיע במפה מ-1900 תודה על המעטפה. בהחלט יכול להוסיף בסיור, כיוון שאני משתמש רבות במצגות בעת הדרכה.

 

[שפירא מאיר]

הישוה= הישוב, עיוורות=עיברות (לעברי

ככה זה כשמגיעים עייפים מבדיקת מסלול

 

[יענקיק]

כפר אתא וסביבתה מקור השם

בספרו של ד"ר זאב וילנאי "מדריך ארץ-ישראל" חיפה,העמקים,הגליל,החרמון. מהדורה ד-תשי"ד-1954 עמוד 54 . כתוב:כפר-אתא נוסדה ב-15 לינואר 1926-תרפ"ו ע"י חברי"נחלת ישראל",ציונים דתים מפולין,במקום כפר ערבי קטן שהיה נקרא בשם הערבי:"כפריתא",מזה כפר-אתא. בסביבתה שרידי ישוב קדום ומערות קברים בה נמצא עמוד ועליו כתובת רומית: המחוז הכפרי-pago vicinal.כנראה ציין את התחום הכפרי של הישוב כאן בימי שלטון הרומאים. בית-חרושת "אתא"-מפעל הטקסטיל הגדול ביותר בארץ בזמנו.נוסד ב-1934 . המפעל נסגר ונמכר כנדל"I.לסכום:ידידי מאיר שפירא השם"כפריתא"לפי ד"ר זאב וילנאי זה שם הכפר הערבי הקטן במקום.ומזה כפר-אתא. בתודה יענקיק

 

[שפירא מאיר]

ככה זה כשמושפעים מאחרים

א. כבר כתבתי שבשום אחת מהמפות אחורה עד 1900 לא קיים שם כפר "כפריתא". ב. זאב וילנאי שיש לי הערכה רבה מאוד לפועלו, היה פעיל בין השנים 1925-1980 (נפטר 1982) ג. בספרו של וילנאי "מדריך ארץ ישראל" שיצא לאור בשנת 1935 בהוצאת ספרים סטימצקי ירושלים, הוא כותב:"...מזרחה לקרית חיים במרחק של כ-4 ק"מ לערך, נראית המושבה הקטנה כפר אתא (כפר עטה)". ד. בספרו של וילנאי באנגלית "palestine guide" הוא מספר על הישוב הנמצא 2.5 מיל מזרחית לקרית חיים בשם kefar atta ה. במפה בריטית 1:100.000 משנת 1917 מופיע שם הישוב kefr etta אז מישהו החליט שהיה פעם כופריתא או כפריתא, וכולם העתיקו ממנו. קראתי את ההיסטוריה של קרית אתא, ויש שם הרים של הנחות שאין להן שום בסיס בעובדות. מה לעשות שיששוב ערבי בשם "כפר אט טה" הפך לכופרתה בפי הווזווזים, ומכאן ואילך אחד מעתיק מהשני והטעות משתרשת.

 

[יענקיק]

"כפריתא"כפר-אתא(כפר-עטה)

מאיר ידידי,האם ד"ר זאב וילנאי לא ידע על המפות של התקופה.אני חושב שהוא ידע את זה. באשר לשם "כפריתא"הוא מציין כשם ראשוני,אין כאן טעות,ולא פוסל את הכתוב במפות. בתודה יענקיק

 

[שפירא מאיר]

שים לב

הלכתי ברוח הדברים שלך. דיברת על ספר של וילנאי מ-1954 ואני הבאתי ספרים של וילנאי מהשנים 1948 ו-1935 ושם לא נזכר בכלל השם שלדעתי הומצא מתוך כל מיני הנחות וכדי לנסות לתאם אותו עם השם שמניחים שהיה המקור בשם "עפרתא", והנה וילנאי טוען (לפי ההיסטוריה של קרית אתא) שמקור השם "כפר-אתא" "כפר קטן" בארמית, ואילו גוייטן טוען שפירוש השם "כפר בא" מהמושג:....."בא המזל, הגיע האושר..." כמו כן נאמר שבויכוח אם שם הכפר היה "אתא" או "עטה" פנו אל בראוור שטען שהאות "ע" הוא הכתיב בשפה האידיש שלא מתאימה לארץ דוברת עברית (מה הקשר לאידיש ולשם כפר ערבי?), אבל באותה נשימה מסופר שדווקא השם "עטה" מחזיר את הישוב לשמו של הישוב העברי הקדום. אתה הבנת את זה ברוך? כמה שמנסים לסובב את העניינים, מסתבכים יותר. ועד שלא תמצא מפה רשמית אחת שקוראת לישוב בשם כופריתא או כפריתא ועוד כל מיני הטיות, קבל את העובדות. אני הראשון שאשמח לקבל ראיה רשמית לשם. בינתיים כל הראיות מצביעות על קיום השפ כפר-אתא או כפר עטה או כפר-אט-טה (אגב בשפה הערבית יש מילים שהופכות לנסמכות. למשל כנה הוא כנה, אבל בסמיכות לשם, הביטוי הוא במלל "כופר-כנה" (במילעיל) ומכאן לשיבוש על פי השמיעה ששם הכפר יהפוך ל-"כופרכנה", ואין שום בעיה שהווזווזים של האיזור ששמעו את השם כופר-עטה שיבשו אותו ל-כופרתה, ומכן הדרך קצרה להפיכת שיבוש או הנחה, לעובדה. אז תעזוב, אני לא מדבר לפני שאני חוקר היטב לכל הכיוונים.

 

[יענקיק]

כפר "עטה,אתא,כפרתא,כפריתא"

למאיר שפירא ידידי,חן ,חן לך על המחקר והחומר בנושא"כפר עתה"היום חלק מהעיר "קריית אתא". משנת 1969 הוכרזה קריית אתא עיר,לאחר שאוחדו כל השכונות הסמוכות,בהן קריית בנימין,קריית נחום, קריית פרוסטיג,קריית שטנד ומעברת גילעם.אוכלוסיית קריית אתא מונה כ-50000 תושבים. באשר לשם המקום בתחילתו,להלן מקורות נוספים:1.מדריך ישראל החדש.אנציקלופדיה,מסלולי טיול. כרך 5 .הכרמל וחופו ורמת מנשה.ידיעות אחרונות,משרד הבטחון ההוצאה לאור,כתר ההוצאהלאור. עמוד 193 קריית אתא.עיר במרכזו של עמק זבולון ראשיתו של הישוב על אדמות "כפרתא"שנרכשו בשנת 1925 על ידי חברת "קהילת ציון"עבור קבוצת עולים דתיים מפולין.חברי אגודת"עבודת ישראל-ורשה".במקום הוקמו בתי מגורים ומפעלי תעשיה,בהם מפעל האריגים הראשון שהוקם בארץ,"מפעלי אתא"פרוש לשם"אתא"ידע אישי: אריגים תוצרת ארצנו.המפעל שימש כאחד הספקים לצבא הבריטי באזור לבגדי החקי (מדים).והן ספק בגדי עבודה בצבע"חקי"ואותם קיבלו העובדים כבגדי עבודה,במפעלים הגדולים המאורגנים בתוספת "כובע הטמבל". אני חושב אישית ששם המפעל"אתא"המאוחר אין לו קשר לשם המקורי של המקום בעבר. 2.מקור נוסף לשם המקום בעבר."כל מקום ואתר"משרד הבטחון-ההוצאה לאור.כרטא-החברה הישראלית למפות ולהוצאהלאור.עמוד395 "קריית אתא.כתוב להלן: כפר-אתא בעבר-ישוב עירוני עצמאי מיסודה של מושבה שהוקמה ב-1925 בידי חברת"נחלת-ישראל" נקרא בתחילה ,"כפר-עטא"בעקבות שמו של הכפר הערבי שממנו נקנו אדמות היישוב-"כפרתא". במאורעות1929 נהרס היישוב בידי פורעים ערביים.אחרי המאורעות שוקם ובמרוצת הזמן התפתח והפך מרכז תעשייתי חשוב.1935 הוקם בו ביהח"ר "אתא"(אריגים תוצרת ארצנו)ב-1940 הוסב שמו "לכפר-אתא". במהלך מלחמת העצמאות(1948 )שימשש המקום בסיס לכוחות ה"הגנה" במבצע"דקל",שבמסגרתו נכבשו הכפרים הערביים הסמוכים:ורד א-סריס,הושה,ואלכסאיר.תושבי קריית אתא לקחו חלק גם בקרבות רמת-יוחנן.בשנת1969 הוכרזה קרית אתא עיר.לסיכום:עבודת המחקר, המפות,והידע הם הדרך הנכונה להכנת מסלולי טיול.ונמשיך יחד לטייל בארצנו היפה. בתודה יענקיק.

 

[pinzo01]

מאיר ,סיפור מאנשי המקום ATA/עתה/

ראשוני המייסדים שהגיעו למקום מצאו בו כפר אריסים בשם "כופרתא". הם אימצו את הצליל המקומי וקראו לישובם "כפר עטה". מלומדי ספר אמרו כי יתכן וזהו שיבוש השם העתיק של המקום "כפר עצה". עטה בארמית - עצה. הם סיפרו כי שם זה ניתן למקום משום שבו התכנסו חכמי הסהנדרין בזמן גזרות אדריאנוס כדי לטכס עצה בענייני הלכה. סברה זו הופרכה על ידי גוייטן ואחרים. אחרים, כמו אבי יונה, ניסו לראות בכפרתא שיבוש של שם הישוב העברי הקדום עפרתה. הערבים שינו את כל השמות הקשורים לשורש עפר (בערבית שד) והחליפום בטייבה (טוב), אך חירבת טייבה הקרובה שוכנת על כביש שפרעם נצרת ואינה מתאימה לישובנו. כשהגיעו אנשי משפחת מולר, בשנת 1934, הקימו כאן מפעל טכסטיל וקראו לו על שם המקום ATA (עטה), וזאת בשל היות השם קצר, קל, צלילו קליט וצורתו הסימטרית קלה לשרטוט גרפי. מסתבר כי במהלך ההתכתבות עם חברת האם של "אתא", מפעל הטכסטיל מולר בצ'כיה, שהתנהלה בלועזית, נפל שיבוש בתרגום חזרה לעברית נכתב "אתא". מר אברמוב, מי שסייע אז ברכישת הקרקע והיה מאוחר יותר מזכיר החברה שנים רבות, מציין כי ההסברים ה"חוכמולוגיים" חוברו במועד מאוחר יותר. לעובדה זו אנו מוצאים חיזוק בסיפורו של אריך מולר על ביקורו של ידידו, הסופר ש"י עגנון, בביתו. עגנון התעניין "אתא" על שום מה?" הסבריו של אריך מולר לא סיפקו אותו והוא אמר: "הב לי כוסית קוניאק, לך לעבודתך, לכשתחזור אסביר לך מדוע נקרא כך המפעל". כשחזר אריך לארוחת הצהריים צהל עגנון לקראתו ואמר: "אני כבר יודע, "אתא" אלו הן ראשי התיבות של "אריגי תוצרת ארצנו" (המשובש היום בפי הנוער: אריגים תוצרת ארצנו). במשך השנים 1934 עד 1944 שרר בלבול רב בכתובים. בבית חרושת "אתא" אפשר היה למצוא מודעות פרסומת בהן כתוב "עתא" ואחרת. הכפר נקרא "כפר עטה" וגם כאן נמצאו שיבושים כמו "עטא", "אתה" ואחרים. דעת תושבי הכפר לא היתה נוחה מערוב הגירסאות כמו מן השם "אתא" שהוצמד בדיעבד למקום. הם ניהלו מאבק חריף בועדת השמות של קק"ל אשר ערכה דיונים רבים בנושא. כבר בי"ז בתמוז תש"ד, 5.7.1944, דנה הועדה בצורת כתיבת השם וקבעה חד-משמעית: "אתא"! כלומר, הכפר יקרא כפר אתא. ערעורם של תושבי הכפר נדחה ובי"ח באלול תש"ה, 27.8.1945, נקבע בישיבה חוזרת: "כפר אתא". התושבים לא נחו ובמרוצת השנים 1945-1946 ניהלו התכתבות מסועפת בנושא עד אשר זה הוכרע סופית ב-17.3.1946. הם התקשרו עם מומחים רבים. ברוור טען כי מקור ה"ע" בשפה האידית כמו: עמעס = אמת, ואין לה מקום בעברית. גם בן צבי מציין כי ל"ע" אין כל יסוד. מר פרס סבור שיש לכתוב "אתא" ונימוקיו עמו. וילנאי ציין כי מקום השם בשיבוש השם הערבי "כופרתא", אשר כפי הנראה ניזון משמו הארמי הקודם של הישוב, ופירושו: "כפר קטן". גוייטן, הבהיר כי בארמית "אתא" פירושו: בא, הגיע. כמו "ואתא שונרא" בחד-גדיא שבהגדה של פסח, לכן פירוש השם "כפר אתא" הוא הכפר אשר אליו בא המזל, הגיע האושר. כמה אירונית היא העובדה כי דווקא שיבוש מיקרי הוא זה אשר החזיר, כנראה, את השם אל שורשיו, אל שמו של הישוב העברי הקדום שהיה כאן. הכתב המקורי השתמר בבית הקולנוע המקומי אשר נקרא "קול עטה" עד אשר סגר את שעריו בשנת 1973. בשנת 1965 אוחדו המועצות המקומיות כפר אתא וקרית בנימין. הישוב המאוחד נקרא "קרית אתא". |

 

[מוטי המדריך]

שמוליק מכל זה לא הבנתי דבר אחד....

אז מי צדק? שפירא או המורים הגמלאים????

 

[שפירא מאיר]

הציטוט שהבאת מהאתר של קרית אתא

שמת לב כמה הנחות יש בו? לדעתי, מדובר, וכבר אמרתי זאת, משיבוש השם המקורי, ומכאן קצרה הדרך להעתקה של אחד מהשני, ופתאום יש "מקורות" רבים שכולם מצביעים על השם הזה כאשר למעשה מדובר בהעתקה. בדיוק כמו שאתה עושה כעת. אבל כשפונים למקורות רשמיים, אין שום סימן לשם "כופרתא", ואני חושב שעשיתי עבודה לא-שיטחית בנושא כאשר אני מביא מקורות רשמיים משנים שונות אחורה עד 1900 . ומי שחושב שאולי הוא יודע יותר טוב, שינסה לחפש את הכפר כופרתא כופריתא כפרתא או באיזו הטיה שהוא רוצה ברשימת הישובים של אתר פלסטיין רממבר ויראה אם היה כפר בשם כזה לפני 1948, יוק. המחקר שלי על רכבת העמק נתקל באותם קשיים כשותיקים מספרים דברים לא נכונים או פרי דמיונם, וכאשר מתחילים לתהות, הם לא מודים אלא מתחפרים ומתבצרים בעמדתם הלא נכונה. אין מה לעשות, זהו טבע האדם. למשל, תחנת הרכבת של גבע, שלטענת הותיקים מדובר בתחנת אוטובוס (והיא כל כך חשובה להם עד כדי כך שהם מזניחים אותה באופן מחפיר ומזה כשנה היא הולכת ומתמוטטת ואף אחד לא מתרגש שם) כאשר זה לא הגיוני, והם ממשיכים להתבצר בדעתם למרות לא פחות מ-18 ראיות שיש בידי שזו אמנם היתה תחנת רכבת, כולל עדויות של אנשים שחיו אז וכבר לא נמצאים בגבע (התגובה:"מה היא עוד חיה?") ואפילו באמצעות תרגילי-חקירה (טוענים מול עדה כזו שמדובר בתחנת אוטובוס, והיא אומרת שזו בכלל תחנת רכבת, ואומרים לה שאנשים אלו ואלו אמרו שזו היתה תחנת אוטובוס, התגובה שלה:"הם מדברים שטויות, הראש נדפק להם מרוב חקלאות"), או עדה אחרת שמספרת שהמבנה נבנה כתחנת רכבת אחרי שריפת תחנת עין-חרוד, בגלל הצורך בתחנה עבור מובילי החיטה ואחר כך הקמח אל ומאת טחנות הקמח, כשהותיקים אומרים שהיא מדברת שטויות כי אין שם שום תחנות קמח, כאשר אני מצאתי שבמפה הגרמנית מ-1916 יש שם 7 טחנות קמח לאורך נחל חרוד, ובסיור אישי מצאתי שריד לתחנה האחרונה שנשארה שם. אותו דבר עם איש גניגר שעשה מחקר מעמיק ביותר בקשר לחברת הרכבות החמידית, והטענה שלו שהם הכינו תשתית לסלילת מסילת ברזל מצומת נהלל לנצרת (כשמשולש הפיצול כנראה מכפר יהושע) , כאשר הוא וחבריו (כולם בני 80) מסכימים איתו, מה שכמובן בלתי אפשרי כיוון שזוית העליה היתה בלתי אפשרית לרכבת באותם ימים וכן ישנם מסמכים של גוטליב שומאכר (המעטים שנשארו אחרי השריפה) בה הוא מספר על יישור שטח עבור תנועת העגלות של מר סוס בעל חברת העגלות מהשכונה הגרמנית בחיפה, לטובת קשרי הקהילה בנצרת (אלו שנטשו את עמק יזרעאל ועלו לנצרת להקים בה בית יתומים). את הלקח שלי כבר למדתי, ולא ניסיתי לתקן אותו. יש לי כבר נסיון די עשיר בתיחקור ותיקים. הלוואי וזה היה אחרת.

 

[pinzo01]

מאיר ,את הדפים הללו קיבלתי מאחת

שעתה מחקר על הישוב וראיינה את הזקנים ,ואכן בעקבות הפנייתך לאתר שלהם ראיתי את הדברים מפורסמים שם אך בזה עדיין התשובה אינה מלאה , עיין באתר ה"נכבה "של הפלשתנאים תמצא את ציון הכפר עם השם המלא והנ.צ. מדוייק שלו יש את זה בעברית ואני אשיג לך אתדף האנטרנט הרלוונטי

 

[pinzo01]

סליחה על שגיאות הכתיב

היום היה ארוך מצאתי את הדף הרלוונטי http://nakba-online.tripod.com/villages-before-1948.htm נסה את זה

 

[שפירא מאיר]

אני מכיר את האתר

הבעיה שאני מכיר גם את מנהליו, ובכוונה לא הפניתי לשם כיוון שבניגוד לפלסטיין רממבר (ויש עוד אתרים דומים כמו: אתר הישובים הערבים,מגזין הכיבוש,תמונות פלסטין ואחרים) שבאים לתעד את מה שהיה, אתר אל נכבה לוקח שמות שפורסמו ומדביק לאתרים, ובקיצור, מבצע הרבה הונאות וממציא היסטוריה. אמנם צריך להיזהר גם באתרים האחרים כיוון שבמקומות לא מעטים שהיו בהם בקושי 50 נפש פתאום ברשימה היו מעל 1000 , והרי זה ממש לא בעיה לקבל את הנ.צ. של קרית אתא . הדרך היחידה לאמת דברים היא באמצעות מסמכים רשמיים, כמו הטענה של כפר יהושע שהבריטים הסכימו לשנות את שם התחנה מתחנת-תל-שמאם לתחנת כפר יהושע, אמירה שאין לה שום סימוכין פרט לרצונות בני הכפר. הפשרה היחידה היתה שעל לוחות הזמנים החל מאפריל 1934 תירשם התחנה ככפר יהושע ואילו בתחנה עצמה ישאר השם תל שמאם. בסיפרה החדש של רינה פורת "כפר נולד" שיצא לאור לפני מספר חדשים, גם היא מציינת את נושא המאבק לשינוי השם, אבל לא מספרת מה קרה בסוף אלא מביאה את דברי מכתב ההמלצה של מיסטר קיש, היא מספרת ששנים נאבקו על שינוי השם, בלי לספר במה זה הסתיים.

 

[pinzo01]

שפירא ידידי

אם הבנתי נכון טענתך שהשם כופרתא לא קיים וזו המצאה של אנשים כאלו או אחרים , האתר הזה מציין את שמו לגבי נכונות הדברים ששם נכתבים אני בדעה שלך

 

[שפירא מאיר]

ומהיכן הדיעה הנחרצת שלי עליהם?

השתתפתי כצופה מתענין (מתוך ענין כמורה דרך) מהצד בפרשת איקרית ובירעם וכמובן שהתערבו בנושא כל מיני אנשי שמאל-שמאל-שמאל, הופ נפלו החוצה..... וכמובן כל מיני תנועות ערביות. כל מי שהיה בעסק דיבר על הנושא ועל העוול שנעשה לתושבים ועל העובדה שלמרות שסכנתם חלפה ולמרות שהוכח שמשך עשרות שנים איש מאנשי הכפר לשעבר לא ביצע שום עבירה והם חיים כאזרחים מהשורה, לא נותנים להם לחזור לכפר, אפילו שויתרו על 90% מאדמות הכפר שנלקחו על ידי ישובי הסביבה, והם רוצים רק להקים בתים עבור המשפחות המקוריות וכו וכו. היחידים שכל העת חיממו את האנשים (ניסו לחמם) הם רק אנשי תנועת אל-נחבה שסיפרו שם שקרים בלי סוף, עד שנכבדי הכפר ביקשו מהם להסתלק כי הם עברו את הגבול בהסתה ובשקרים שלהם. אנשי אל-נחבה שהיו נוכחים היו ראשי התנועה והפעילים הראשיים. לכן אין לי שום אמון אפילו לא מינימלי באימרותיהם, בניגוד לתנועות אחרות שיש לי אמון לא רב מידי באימרותיהם וכאשר אני בודק אימרות שלהם אני מבצע יותר הצלבות מאשר ממקורות רגילים. השם "כופרתא" הוא פשוט לא בדיוק המצאה, אלא זה מה ששמעו הווזווזים שאוזנם לא היתה אמונה על הדיבור הערבי, כפי שהסברתי, כאשר בשפה העממית נוהגים לתת הטיה למושג כפר וזה נשמע כמו "כופר-אתא" ומכיוון שהיהודים שבאו מאירופה לא קראו את השם אלא שמעו אותו, זה נשמע להם כמו "כופרתא", ומכאן מתחילה שרשרת הטעויות. הנושא של קרית אתא הוא באמת משהו קטן ובלתי מזיק, ובוודאי לא נראה שהיה למישהו כוונת זדון אלא פשוט טעות הגיה אבל חשוב לדייק , בניגוד למקומות אחרים בארץ ששם ה-"ישראבלוף" חוגג בטירוף ומוכרים שקרים לעם ישראל בלי הכרה ובלי טיפת בושה, זה מתחיל מזיוף הכלים בשיירת יחיעם, דרך המשוריינים של שער הגיא ועד האוטובוס בגשר שאין לו שום קשר למקום ועוד כאלו דברים.

 

[שמוליקכהן]

סליחה על הבורות, אבל איזה זיוף בשער

סליחה על הבורות, אבל על איזה זיוף אתה מדבר בקשר לשער הגיא? בקשר לשיירת יחיעם, אני מכיר את הסיפור, אבל לא ברור לי היכן הכלים שלטענתך זויפו. בקשר לאוטובוס בגשר, אינני מכיר את הסיפר.